חדשות בארץ
המתפלל שמנע פיגוע גדול יותר בבית כנסת באנגליה: "שוקל לעלות לישראל"
יוני פינליי עצר בגופו את המחבל מלהיכנס לבית הכנסת במנצ'סטר, ביום כיפור, שניות לאחר שהמחבל רצח מתפלל בכניסה לבית הכנסת. כעת הוא מספר: "לא מרגיש כאן ביטחון. אני לא יכול לגדל את ילדיי באווירה כזו"
- שלומי דיאז
- פורסם י' כסלו התשפ"ו |עודכן
הפגנה בעד ישראל בעיר מנצ'סטר (צילום ארכיון: שאטרסטוק)ביום כיפור האחרון הגיע מוסלמי-בריטי לכניסה לבית הכנסת בשכונת היטון פארק במנצ'סטר. הוא רצח בדקירות סכין מתפלל יהודי שעמד ברחוב, ואז ניסה להיכנס למבנה על מנת להמשיך במסע הרציחות. יוני פינליי (40) הוא אחד המתפללים שמנע בגופו את כניסת המחבל לתוך בית הכנסת.
פינליי החזיק בדלת בית הכנסת והזמן שהמחבל "ביזבז" בניסיון להיכנס, סייע לשוטרים שהיו ברחוב סמוך להגיע למקום, בעקבות קריאה מבית הכנסת, ולחסל את המחבל. קינלי עצמו, שהיה ליד הדלת, נורה בשוגג על ידי השוטרים.
בריאיון שהעניק ל"טיימס" הבריטי סיפר פינליי (40) על הרגע שבו ניצב מול המחבל ועל האנטישמיות באנגליה. לדבריו, המחבל, ג'יהאד אל-שאמי, פתח במסע הדקירות ברחוב והרג את מלווין קרביץ (66). אדריאן דולבי (53), שגם הוא ניסה למנוע מא-שאמי להיכנס לבית הכנסת, נהרג מירי שוטרים.
פינליי, אב לארבעה, סיפר כי הוא דן כעת עם משפחתו לעלות לישראל. לדבריו, "יהיה מאוד מאכזב לעזוב את מנצ'סטר. זה הבית שלי. אבל אני לא יכול לגדל את ילדיי באווירה כזו. היחס לקהילה היהודית השתנה מאז 7 באוקטובר. יש כל כך הרבה כעס ושנאה, כבר קשה לזהות את בריטניה עם כל צעדות השנאה. אנשים שכועסים על ישראל צריכים להפנות את השנאה לעבר היהודים. למילים יש משמעות, ולמעשים יש השלכות. והפיגוע הוא התוצאה".
"״כיום זה כבר נורמלי לצעוק אמירות אנטישמיות. זה נורמלי לצאת לצעדות שנאה ולהביע כוונות פוגעניות כלפי הציבור היהודי. יש נירמול של האנטישמיות בבריטניה. הממשלה לא יכולה להמשיך רק להגיב לדברים שקורים, היא חייבת להפסיק לנרמל את המצב".
על יום הפיגוע סיפר: "ביום הפיגוע המחבל החל לנפץ חלונות וניסה לפרוץ את הדלתות ולהיכנס פנימה. היו שלוש דלתות עם מנעולים רגילים. יכולתי ממש לראות את הדלתות נעות לעברי, הן כל כך רעדו. אם לא היינו מחזיקים אותן, אני בטוח שהוא היה פותח אותן".
הוא סיפר כי ראה את ראשו של המחבל ושמע אותו צועק: "זה בשביל הילדים שהרגתם" - כשהכוונה היא כנראה למלחמה בעזה. "לא הרגשתי מבועת. כל מה שחשבתי הוא - אנחנו לא יכולים לתת לו להיכנס. חשבתי גם 'איפה המשטרה'. זה נראה שזה לקח שנים. אבל למעשה זה היה דקות ספורות".
"אני באמת מאמין שאלוהים הציל אותי. קיבלתי את המתנה של עוד זמן. אני לא מאשים את המשטרה בירי שפגע בי. הם עשו הכול לעצור אותו מלירות בי ובמתפללים הנוספים".
