רוצים לחיות עד גיל 100? זה מה שאתם צריכים לעשות

תארו לעצמכם לקום בבוקר בגיל 102, להכין תה צמחים, לטייל ברוגע בגינה ולעבוד עוד קצת בשדה. בלי תרופות, בלי מחלות כרוניות, ועם חיוך שליו של מי שחי חיים פשוטים, אבל מלאים. נשמע כמו חלום? עבור אנשים שחיים ב"אזורים הכחולים", זו המציאות.

מהם "אזורים כחולים"?

המחקר שמגלה את סודות אריכות הימים נקרא "האזורים הכחולים" (Blue Zones). הוא יצא לדרך ב-2004 בהובלת החוקר והעיתונאי האמריקאי דן בואטנר, בשיתוף עם נשיונל ג'יאוגרפיק ומכון המחקר של חברת הביטוח הבריאותי האמריקאית. הכינוי "האזורים הכחולים" Blue Zones) (נטבע לראשונה בשנת 2000 על ידי הדמוגרף הבלגי מישל פולן והחוקר האיטלקי ג'אני פס. במהלך מחקרם על אריכות ימים בסרדיניה, איטליה, הם סימנו בעט כחול על המפה את הכפרים שבהם נמצא ריכוז גבוה של בני 100 ומעלה. הם כינו את האזור המסומן "האזור הכחול". מאוחר יותר, החוקר והעיתונאי דן בואטנר אימץ את המונח והרחיב את המחקר לאזורים נוספים בעולם. כך הפך המונח "האזורים הכחולים" לשם כולל לחמשת האזורים שבהם אנשים מגיעים לתוחלת חיים ארוכה ובריאה במיוחד.

איפה נמצאים האזורים הכחולים?

במחקר זוהו חמישה אזורים עיקריים שבהם שיעור האנשים שמגיעים לגיל 100 ומעלה גבוה משמעותית מהממוצע העולמי:

• איקאריה (Ikaria) יוון  – אי קטן בים האגאי.
• אוגליאסטרה (Ogliastra) סרדיניה, איטליה –  אזור הררי ומבודד.
• אוקינאווה (Okinawa) יפן –  קבוצת איים בדרום המדינה.
• ניקויה (Nicoya) קוסטה ריקה  – חצי אי טרופי מרהיב.
• לומה לינדה (Loma Linda) קליפורניה, ארה"ב.

הדבר המשותף לאנשים החיים באזורים האלו הוא לא הגנטיקה, כמובן, אלא אורח החיים.

מה הם עושים אחרת, או במילים אחרות: מה הסוד שלהם?

כשצוות החוקרים ביקר בחמשת האזורים הללו הוא גילה תבנית חוזרת. לא מדובר בגנטיקה יוצאת דופן, וגם לא בתרופת פלא. מדובר בשגרה יומיומית פשוטה, שכוללת כמה הרגלים מפתיעים:

1. תזונה צמחית-מקומית, לא קיצונית

הם לא טבעונים, לא צמחונים ולא אוכלי קיטו – בכל האזורים האלו מדובר באנשים שאוכלים אוכל פשוט ומזין. הצלחת שלהם צבעונית, טבעית ופשוטה. הרבה קטניות, ירקות, שמן זית ולפעמים קצת בשר.

ברוב האזורים הכחולים, התזונה מתבססת על:

• ירקות טריים, קטניות, אגוזים, ושמן זית.
• מעט בשר, לרוב רק באירועים מיוחדים.
• מוצרים מלאים: לחמים מסורתיים, דגנים, אורז חום.
• אין ג'אנק פוד בכלל, ואין הרבה סוכר מעובד.

הם יושבים לאכול יחד, בארוחות משפחתיות, אוכלים לשובע אך לא "מתפוצצים". באוקינאווה, למשל, יש ביטוי מקומי שמשמעותו – תאכל עד שאתה מרגיש 80% מלא. מזכיר לכם את הדרכת הרמב"ם? המשיכו לקרוא.

2. פעילות גופנית טבעית – בלי חדר כושר

אנשי האזורים הכחולים לא רצים למרתונים. הם פשוט זזים כל היום: עובדים בגינה, מטיילים ברגל בכפר או בשדה, עולים במדרגות, נושאים מים ומבשלים הרבה בעצמם. הם לא סופרים צעדים, ולא בודקים באפליקציה אם סגרו את טבעת הכושר – הם פשוט חיים בתנועה. קחו למשל את הכפר ויליאגרנדֶה סטריזאילי (Villagrande Strisaili), השוכן באזור ההררי של סרדיניה, איטליה. הרחובות בכפר כולם עליות וירידות תלולות, מדרגות אבן שנחצבו לפני מאות שנים. אין מכוניות, אין מעליות, והמבוגרים, בגילי 90 ו-100, עולים ויורדים בהם כל יום כחלק משגרת היום.

אחד המקומיים, בן 102, סיפר בחיוך: "אני לא מתאמן – אני פשוט הולך הביתה".

3. לחץ? לא קיים

כן, לכולם יש דאגות, גם לאנשים שחיים באזורים הכחולים, אבל הם יודעים לעצור לרגע ולנשום.
בכל אזור יש דרך ייחודית לפרוק מתח: תפילה, מנוחה, שתיית תה עם חברים או רגע של שקט מוחלט בצהריים. קחו למשל את איקריה שביוון, שם השעון הוא רק המלצה. אנשים קמים ביקיצה טבעית (מוקדם מאוד, אגב), עובדים בגינה, שותים יין אדום בצהריים, ונחים. אין לחץ להספיק, אין רשימות משימות אינסופיות – הכול קורה בקצב של הגוף והנשמה.

כמו שאמר מקומי בן 95: "אנחנו לא שואלים 'מה השעה' – אנחנו שואלים 'מה מרגיש נכון עכשיו'".

4. קשרים חברתיים ומשפחתיים חזקים – הם לא לבד, אף פעם

מה שמחזיק את האנשים באזורים הכחולים בריאים, הוא לא רק מה שהם אוכלים, אלא מי שהם אוכלים איתו. משפחה, חברים, קהילה – כולם שם, כל הזמן. המשפחה היא מרכז החיים. המבוגרים לא מבודדים בבתים סיעודיים, הם חלק מהחיים של הדור הצעיר. למעשה, ישנם אזורים כחולים שבהם המושג "בית אבות" כלל לא קיים. באוקינאווה, למשל, קיים מושג מרגש בשם "מואי" – קבוצה קטנה של חברים שמלווים זה את זה לאורך החיים, גם כלכלית וגם רגשית.​

5. תחושת משמעות - הם יודעים בשביל מה הם קמים בבוקר, גם בגיל 97.

תחושת שליחות, גם קטנה, מטעינה את הגוף והנפש. המחקר גילה כי באופן גורף, לכל מי שחי באזורים הכחולים ועבר את גיל 100 יש "למה" לחיות עבורו: שותפות בגידול הנכדים, גידול ירקות, עזרה לקהילה, שמירה על מסורת. באוקינאווה זה נקרא "Ikigai" – סיבה שבגללה אתה קם בבוקר.

ומה המדע אומר?

במהלך שני העשורים האחרונים נאספו אלפי נתונים רפואיים, דמוגרפיים ואפידמיולוגיים מהאזורים הכחולים, והמסר העולה מכולם הוא: זה עובד.

• אריכות ימים – לא רק סטטיסטיקה

באזורים כמו סרדיניה ואוקינאווה, שיעור האנשים שמגיעים לגיל 90 ו-100 גבוה פי 10 מהממוצע במדינות מערביות. אבל זה לא רק עניין של גיל, אלא עניין של איכות חיים: האנשים הללו בני 97 וממשיכים לטייל, לבשל, לעבוד בגינה ולחיות בלי תרופות קבועות.

• פחות מחלות כרוניות

מחקרים הראו שבאזורים האלו יש:

• שיעור נמוך מאוד של מחלות לב (הגורם מספר 1 למוות בעולם המערבי).
• כמעט אפס מקרים של סוכרת סוג 2.
• סיכון מופחת משמעותית לחלות בסרטן, במיוחד סרטן המעי הגס, הערמונית והשד.

• המוח נשאר חד

באוקינאווה ובניקויה, לדוגמה, התגלו שיעורים נמוכים במיוחד של דמנציה ואלצהיימר. החוקרים מקשרים את זה לתזונה נוגדת דלקת, קשרים חברתיים פעילים ותחושת משמעות יומיומית. כל אלו מוכרים גם במדע המוח כמגנים על התפקוד הקוגניטיבי.

ומה עם גנטיקה?

רבים מופתעים לגלות שגנטיקה תורמת רק כ-20-25% לאריכות ימים. כל השאר: תזונה, פעילות, שינה, קהילה, משמעות, תלוי באורח החיים. במילים אחרות: זה בידיים שלנו.

ומה אומרת היהדות על כל זה?

אם נסתכל היטב, נגלה שלא מעט מהתובנות שגילה מחקר "האזורים הכחולים" הן חלק מאורח החיים היהודי. לא מדובר במשהו מיסטי, אלא הדרכה מעשית לחיים טובים ובריאים, שעולה מספרי הקודש. כמו שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון):" שיהא אדם שם על לבו שיהא גופו שלם וחזק, כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה'". הרמב"ם המליץ בספריו על תזונה מתונה ונקייה,  עם דגש על עיכול תקין ואכילה רק בעת רעב, שינה מסודרת, תנועה מתונה כל יום, רחיצת הגוף ונפש רגועה.

בכל מה שקשור לרוגע ולשלווה, הרי שהחיים היהודיים מלאים רגעי עצירה: תפילה, שבת, לימוד. השבת עצמה היא "מרגוע" נפשי וגופני, וההלכה היהודית מלאה בהלכות המחייבות דאגה לגוף ולנפש. הציווי האלוקי "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" מלמד בפשטות את מסקנות המחקר, וקיים אצלינו אלפי שנים: משפחה היא ערך עליון. המבוגרים ביהדות מוערכים, מכובדים, הם מקור ידע וברכה ובוודאי שאינם נטל. היהדות כולה מורכבת מקהילתיות, חסד הדדי, עזרה לזולת, ואלו מעוגנים במצוות, בספרי המוסר ובהלכה. ומה עם תחושת המשמעות? ביהדות קיים המושג "תכלית": שליחות, תיקון עולם. כל אדם בא לעולם עם תפקיד, ואחריות לממש אותו. גם בגיל מבוגר ליהודי יש תמיד מה לעשות: ללמוד, ללמד, להתפלל, לעזור. אין "יציאה לגמלאות" ברוחניות.

האזורים הכחולים לא מלמדים אותנו סוד נסתר, אלא אורח חיים שלם, פשוט, מחובר, מזין ומאוזן. זה לא חייב להיות בכפר יווני או על אי יפני. גם בלב העיר אפשר לעשות שינוי קטן שמתחיל בצלחת, בגוף, באמונה ובלב. ומי יודע, אולי תחגגו גם אתם את יום ההולדת ה-100 בחיוך וטיול בוקר בגינה.