"למדתי 12 שעות ביום": חתן התנ"ך אלעד יניר חושף את סודות הניצחון

"תמיד הייתי מחובר לתנ"ך ואהבתי ללמוד עם אבי ואחי, אבל רק לפני שנתיים התחלתי לחשוב על האפשרות לגשת לחידון", אומר אלעד יניר, תלמיד כיתה י' מפתח תקווה שזכה בתואר 'חתן התנ"ך לשנת תשפ"ה' בחידון שנערך ביום העצמאות. "בפועל", הוא אומר, "הלימוד האמיתי התחיל לפני שנה בדיוק, מיד אחרי יום העצמאות שעבר. אז החלטתי שאני לוקח על עצמי את האתגר, ואכן נכנסתי לכך ברצינות ובכל הכוח".

כשאלעד אומר "בכל הכוח" הוא מתכוון לכל מילה. "בכל יום למדתי והתכוננתי במשך שעות. היו ימים שבהם למדתי 12 שעות ברציפות. זה היה מאוד אינטנסיבי, אבל אני חושב שדווקא בגלל שהלימוד היה מרוכז הוא גם היה איכותי, והצלחתי לקלוט ולשנן את הפרטים".

"אין יום בלי לימוד"

אלעד מתגורר כאמור בפתח תקווה ולומד בתיכון אמי"ת בר אילן, כשהוא נמנה על תוכנית המחוננים של בית הספר. הוא השתתף בחידון יחד עם עוד 17 מתחרים ומתחרות מרחבי העולם, וזכה במקום הראשון לאחר שגבר על סגנו אילן רם, תלמיד כיתה י"ב בישיבת פריש, ארצות הברית.

כתלמיד כיתה י', איך מצאת את הזמן לשינון כה רב? הרי היו לך בוודאי גם עיסוקים נוספים..

"נכון, לא עצרתי את החיים בשביל החידון, המשכתי להגיע לבית הספר ולעשות מה שמוטל עליי, וזה באמת היה הקושי הגדול – להצליח ללמוד גם בזמנים של עומס ובימים מורכבים. אבל מי שישאל את החברים שלי ישמע מהם שבאמת לא ויתרתי על דברים מהותיים, אך על דברים אחרים כמו ספורט למשל ויתרתי, למען הלימוד. כי ידעתי שאני חייב את זה לעצמי, כי רק כך אגיע למטרה".

תמיד היית עם כוח רצון כל כך חזק?

הוא מהרהר לרגע. "אני חושב שכן", משיב לבסוף, "אני טיפוס שאוהב להציב לעצמו אתגרים, ולאחר מכן לעמוד בהם. אבל החידון העניק לי מתנה גדולה – להצליח לעמוד ביעדים הקטנים שליוו אותי בדרך ליעד הגדול, וזהו הסיפוק האמיתי. לא על הזכייה, אלא על הדרך ועל המאמץ היומיומי".

היו לך שיטות לימוד שסייעו לך לזכור את החומר הרב?

"כן, בהחלט, לפני שהתחלתי ללמוד לחידון שוחחתי עם אלופי עולם בתנ"ך, התעניינתי אצלם מה השיטות שעזרו להם להגיע לכך, ולמדתי מהם. גם נעזרתי בשיטות זיכרון של ערן כץ, אלוף העולם בזיכרון: הקלטתי את עצמי קורא את הפרקים הרלוונטיים, והאזנתי לכך בנסיעות או בזמן ניקיונות הבית. את הסיפור של כל נביא הקלטתי במנגינה אחרת, וזה עזר לי להפריד בין הסיפורים, ולזכור.

"באופן אישי הבנתי מהר מאוד שקשה לזכור שמות ותאריכים, אבל קל יותר לזכור סיפורים. לכן השתדלתי לחבר כל פרט שמופיע בתנ"ך לסיפור, וכשנדרשתי לזכור רשימות שמות של 'מי הוליד את מי' או מספרים – הכנתי לעצמי רשימות מסודרות, ופשוט שיננתי אותן בעל פה".

מה היו התגובות ששמעת סביבך – מבני המשפחה ומהחברים? הם תמכו?

"המשפחה תמכה מאוד וגם נתנה לי את התנאים הטובים ביותר כדי  ללמוד. גם בבית הספר המורים הבינו והשתדלו להתחשב. דווקא החברים לא התחברו לרעיון מן הרגע הראשון, ובתחילה ניסו לשכנע אותי: 'תהיה אתנו' ו'די כבר, כמה אפשר ללמוד?' אבל בשלב מסוים הם הבינו שאני רציני ולא מושפע משום הערה, ואז הם התחילו בעצמם לעודד ולדחוף. בהמשך התחילו להגיע ההצלחות, כשעברתי את השלבים הראשונים של החידונים המוקדמים, ואז הם היו מאחוריי לגמרי, הרגישו שותפים להצלחה, וההתרגשות הייתה משותפת לכולנו".

(צילום: מירי שמעונוביץ)

איך נראו השלבים המוקדמים, מתי ובאיזו מסגרת הם התקיימו?

"המבחן הראשון נערך כבר בתחילת השנה, בסביבות חנוכה, והוא נחשב לשלב הקל ביותר. מכל בית ספר היו שניים או שלושה שניגשו אליו, והרוב עבר בהצלחה. בערך חודש לאחר מכן נערך החידון המחוזי, שהוא כבר ברמה גבוהה יותר ורבים נפלו בו, ולאחריו הגענו לחידון המחוזי-פומבי, שאלו שעברו אותו ניגשו לאחר כמה חודשים למבחן הארצי, ולבסוף עלו ששת המקומות הראשונים לחידון ביום העצמאות יחד עם עוד 12 נציגים מרחבי העולם".

זאת אומרת שכבר בחידון הראשון בחנוכה, היית אמור לשלוט בכל החומר?

"לא בדיוק, כי החומר מצטבר ממבחן למבחן. במבחן הראשון נבחנים רק על 200 פרקים ראשונים, אחר כך על 300 ועל 400, וכך עולים בהדרגה. בכל מבחן אתה משנן גם את הפרקים שכבר נבחנת עליהם וגם פרקים חדשים, כך שיש שיפור בשליטה שלך בכל פעם מחדש. ככל שאתה נבחן יותר, אתה גם לומד מהטעויות ומלמד את עצמך איך לענות בחידון את התשובות לשאלות".

"החיים הם מבחן"

מי שצפה בחידון בזמן אמת בוודאי ראה את הלחץ שנראה על פני המשתתפים בעת בה נדרשו לענות תשובות, אך דווקא אלעד היה נראה רגוע מכולם.

באמת לא נלחצת?

"האמת היא שדווקא כן", הוא מודה, "אמנם אמרו לי שנראיתי לא לחוץ, כי כלפי חוץ ישבתי בנינוחות ונשענתי לאחור, גם בקבוק מים הרגיע אותי. אבל בפנים פעפע לחץ גדול. אני זוכר שלפני החידון העולמי, ממש כמה דקות לפני שהעלו אותנו לבמה, הרגשתי שהלחץ כבד עליי, אז ישבתי בשקט והתחלתי לתרגל נשימות מרגיעות שגרמו לי להרפיה ועזרו לי".

רגע נוסף ומלחיץ שזכור לו היה דווקא במבחן הארצי, כשהתברר לו שהוא טעה בנקודה, וכבר לא יזכה במקום הראשון. "לרגע נחלשתי ועברה בי המחשבה ש'אני לא מספיק טוב', אבל מיד גירשתי אותה ואמרתי לעצמי: 'אמנם לא אהיה במקום הראשון במבחן הארצי, אבל אם אענה על כל יתר השאלות באופן נכון, אעלה למבחן העולמי'".

ומה עבר בראש כשנבחרת למקום הראשון בחידון העולמי?

"הייתי אז מאחורי הקלעים, וכשהמתחרה שלי חזר לשם וסיפר לי שהוא הרוויח פחות נקודות ממני והבנתי את המשמעות, הייתי אמור לשמוח, אבל זו הייתה שמחה קצת מוזרה, כי בסופו של דבר לא נעים לך לשמוח על חשבון המתחרה שלך. גם אחרי שכל האירוע נגמר והסתיים המשכתי להרגיש מוזר. משהו לא הסתדר לי – למדתי כל כך הרבה והקדשתי אינספור שעות, והנה הכל נגמר בתוך זמן כל כך קצר".

איך נראה היום שאחרי הזכייה? פתאום הזמן מתרוקן וחוזרים לשגרה?

"לא ממש. בימים הראשונים השתתפתי במחנה מטעם משרד החינוך שלקח את כל משתתפי החידון לטיולים בכל רחבי הארץ, כשהסתיים המחנה עליתי להתפלל בשריד בית מקדשנו כדי להודות לבורא עולם על הזכייה, ואחר כך חזרתי לבית הספר – גם זה דבר שצריך לעשות. אני יודע שאצטרך לבסוף לחזור לשגרה, אבל מנסה לגבש לעצמי תוכניות כדי למלא אותה".

אלו תוכניות למשל?

"יש לי כמה מטרות אישיות של העמקה נוספת בתנ"ך, וכן אני מתכוון לעזור למשתתפים נוספים לזכות בחידון וללוות אותם בתהליכי הלמידה. כמו כן, הזדמן לי לעזור לכמה אנשים בנושא הזיכרון, בין היתר כדי ללמוד לתואר, כי השיטות הן אותן שיטות ויכולות להועיל לכולם.

"מעבר לכך, אני יודע שנדרש ממני כעת יותר מכל אחד אחר להוכיח בפועל את היישום של התנ"ך, כי התורה שלנו נועדה לא רק כדי ללמוד בה אלא גם כדי לעשות אותה. כעת מוטל עליי לעשות מעשים בחיים המעשיים, וזהו המבחן האמיתי והגדול ביותר".

ולכל מי שחושב שאולי ירצה להתמודד בשנה הבאה ואולי גם יצליח, יש לך טיפ או המלצה?

"לפני הכל – תתחילו לעשות משהו", הוא ממליץ, "זה אומר לפתוח תנ"ך ופשוט להתחיל לקרוא וללמוד. קחו בחשבון שבתחילה זה קצת מתסכל, כי אתה מרגיש שזה גדול עליך ושאין לך סיכוי לערוך היכרות עם כל החומר, אבל תמיד כדאי לשאוף גבוה ולזכור שהכל אפשרי. אני יכול גם לספר על עצמי שעוד לפני שהתחלתי ללמוד לחידון כבר דמיינתי את עצמי נמצא באולם, על הבמה עם כל הנבחנים. זה עוד היה רחוק, ובכל זאת הרגשתי שאני כבר בפנים. בנוסף, כדאי מאוד להתייעץ עם זוכים משנים קודמות, ולשאול איך למדו. זה יכול מאוד לתרום ולהועיל, וגם אני נמצא כאן כדי לענות למי שרוצה, בכיף ובשמחה".