זוכרים בכאב: 5 עצות להתמודדות רגשית עם האבל הלאומי והאישי

גם אם לא חווינו שכול אישי, ביום הזיכרון הכאב לא פוסח על אף אחד. יום זה דורש התמודדות רגשית שונה מכול מה שאנחנו מכירים. ישנן כמה דרכים שבעזרתן אפשר להתמודד בצורה בריאה עם הצער והכאב, באופן שמאפשר להמשיך ולתפקד.

הכרה ברגשות: חשוב להבין שתחושות כאב וצער הן טבעיות, בפרט ביום כזה. גם אדם שלא חווה שכול אישי, חש בצער על הנופלים או הנרצחים בפעולות איבה. הכרה ברגשות היא המפתח להתמודדות רגשית בריאה. אפשר לדבר, לכתוב או להקליט את מה שמרגישים.

הפסקות יזומות: ביום שבו כל התודעה מכוונת לצער ולכאב, חשוב לתת לעצמך הפסקות. יציאה להליכה קצרה, הפסקה ממסכים או התבודדות רגעית מאפשרים שקט רגשי ומפחיתים את העומס הנפשי.

התחברות לזיכרון הקולקטיבי: השתתפות בטקסים, קריאה של סיפורים על חיילים שנפלו או שיחות עם חברים ומשפחה על משמעות היום, יכולים לעזור להדגיש את הקשר המשותף ולהקל על תחושת הבדידות.

תמיכה הדדית: בשיחה עם קרובים אפשר למצוא מקום לשתף את התחושות האישיות שלך, ולקבל תמיכה רגשית. ביום שבו כל אחד מאיתנו חווה את הכאב בצורה שונה, חשוב לשתף ולהבין זה את זה.

תפילה ואמונה: האמונה היא מקור כוח תמידי, בפרט בזמנים של צער. תפילה או התבודדות יכולים לעזור להתמודד עם רגשות הקושי, ולהביא לנחמה. אפשר לקרוא תהיליםלעילוי נשמת הנופלים והנרצחים, להדליק נר, וכמובן ללמוד תורה לעילוי נשמתם.

בסופו של דבר, כל אחד בוחר את הדרך שלו להתמודד עם יום הזיכרון. תנו לעצמכם את הרשות להרגיש את הכאב. תנו לכאב ביטוי בשיחה, בתפילה או בכתיבה, וזכרו שהרגשות הללו טבעיים ונכונים.