המחקר מגלה איך להיות מאושר: אז למה אף אחד לא מוכן לנסות?

תארו לעצמכם אירוע דמיוני: מישהו פוגש אתכם ומציע לכם אפשרות להגדלת האושר שלכם פי שניים, פשוט כך. ככל שטוב לכם בחיים, ואני מקווה שאכן טוב לכם, זה פשוט יוכפל. מה אתם אומרים, תרצו? ברור שכן.

לא מדובר בשרלטנות, מדובר בעובדה מדעית בדוקה. יכול להיות שתסרבו לה?

התשובה היא כן. מחקר שנערך לאחרונה, מצא שבאופן פרדוקסלי, יש דברים שחשובים לאדם יותר מהאושר, כפי שאומרים חכמים על אנשים מסוימים, שממונם חביב עליהם יותר מגופם...

החוקר נח קסטלו, שיצא לבדוק, באובייקטיביות ובלי הנחות מקדימות, את השפעת השימוש באינטרנט על האושר, גילה דברים מפתיעים. אבל ההפתעה הכי גדולה שלו היתה אי הסקת המסקנות על ידי המשתתפים, ובעצם דחיית האפשרות של אושר שכבר פגשת בו.

הצוות של קסטלו גייס 467 משתתפים (ברור שאתם שואלים את עצמכם שוב ושוב: מדוע בוחרים מספרים מוזרים כל כך עבור מחקר? בדרך כלל התשובה היא שישנם מספרים שמקלים את הפילוח לפי אחוזים, ואלו לא המספרים העגולים בהכרח) דרך מאגר כוח אדם. המשתתפים פנו להכנסה נוספת, וזו הוצעה להם תמורת השתתפות במשך שבועיים במחקר. כל מה שנדרש מהם היה חסימת הטלפון מגלישה באינטרנט, כמו החיים לפני לא הרבה שנים. לא רק שזו הכנסה פסיבית, בלי שום מאמץ, היא גם משאירה זמן פנוי וראש שקט, להיות עם המשפחה או עם עצמך. מה יכול להשתבש?

תכנית המחקר היתה להשוות את המדדים אצל המשתתפים. חצי מהם היו אמורים להימנע מאינטרנט בשבועיים הראשונים, והמחצית השניה בשבועיים הבאים, וכך ניתן לבצע ביקורת ולהשוות, לראות אם מדדי האושר משתנים. נשמע פשוט מאד. הבעיה הראשונה התחילה בכך שהאנשים פשוט התקשו לעמוד במשימה. רק 119 מתוך כל המשתתפים הצליחו לעמוד בחסימה, להתאפק ולא ללכת לגלוש היכן שהוא. גם ה-119 האלו עמדו בכך רק עשרה ימים, ולא שבועיים. אנחנו מכורים, אין מה לעשות...

בכל אופן, המחקר התמקד באותם ימים ורגעים שכן היתה הימנעות מאינטרנט. המדדים דיברו בעד עצמם: אנשים דיווחו על תחושת רווחה, על בריאות נפשית, על קשב וריכוז יוצאי דופן. השיפור בקשב בזמן ההימנעות מאינטרנט החזיר את האנשים 10 שנים לאחור מבחינה קוגניטיבית. אדם בן 60, שנמנע מאינטרנט, מגיע לרמת קשב של אדם בן 50! ההימנעות מאינטרנט העלימה תסמיני דיכאון, במהירות ובעוצמה גבוהה יותר מאשר התרופות הקבועות שלקחו אותם אנשים. ואיך אפשר שלא? כל כך הרבה רעל, רוע, לחץ ומתח נמצאים בחדשות ובכתבות (למי שגולש מחוץ להידברות, כמובן).

לא רק בזמן החסימה – מדדי הרווחה והאושר המשיכו יותר משבועיים קדימה אחרי החיבור בחזרה לאינטרנט. ההשפעה של השבועיים הנקיים האלו הייתה עמוקה כל כך, עד שהיא השפיעה גם במקביל לחזרה לשימוש ברשת. השינה היתה רגועה ואפקטיבית יותר. כשאתה לא מאמץ את העיניים מול מסך כדי להספיק עוד קצת, החיים נראים אחרת.

משתתפי המחקר, שדיווחו בעצמם על התוצאות, הופתעו והיו מאושרים בעצמם. אדם לא מדמיין עד כמה שינוי קטן, לכאורה, יכול להעניק לו אושר, שמחה, רוגע, ובריאות, קשב לבני המשפחה ולסובבים. אך אף אחד (!) מהמשתתפים, לא אמר לעצמו: ובכן, אם טוב ובריא כל כך, אולי נמשיך? אולי רק לשנה אחת, חצי שנה? האינטרנט לא יברח, ניקח לעצמנו כמה חודשים של שקט... לא. ההתמכרות חזקה יותר מהרצון לאושר. הבה ונעשה לעצמנו טובה: אם כבר מחוברים לרשת, ולא מצליחים להשתחרר, לכל הפחות נהיה באתרים יהודיים עם תוכן רוחני, ולא נרעה בשדות זרים, שמרעילים את הנשמה.