חולים ובודקים ברשתות חברתיות? 15% שתגלו את האמת

מחקר חדש מאוניברסיטת סידני מצביע על כך שכ-85% מהפרסומים ברשתות החברתיות בנוגע לבדיקות רפואיות שנויים במחלוקת, מספקים מידע מטעה או שקרי שעלול להיות מזיק.

המחקר ניתח כ-1,000 פוסטים ברשתות החברתיות שעסקו בחמש בדיקות רפואיות אופנתיות: סריקות MRI של כל הגוף, בדיקות גנטיות לסרטן, בדיקות דם לרמות טסטוסטרון, בדיקת AMH לספירת ביציות והערכת מצע חיידקי במעיים. נמצא כי משפיענים רבים חלקו חוויות אישיות וטענו שהבדיקות מצילות חיים ומאפשרות גילוי מוקדם של מחלות, אך בפועל ההמלצות התבססו לעיתים קרובות על אינטרסים מסחריים.

לפי המחקר, ל-68% מהמשפיענים היו תמריצים כלכליים לקידום הבדיקות, מה שהוביל להטיה של המידע, הגזמה בתועלות ומיזעור הסיכונים. "הראיות המדעיות התומכות בשימוש נרחב בבדיקות אלה מוגבלות, וההמלצות בפרסומים מונעות לעיתים קרובות ממניעים מסחריים", צוין בדיווח של "דויטשה וולה".

עוד נמצא כי רק כ-15% מהפרסומים הזכירו את הסיכונים האפשריים של הבדיקות הללו, כגון אבחון יתר או טיפולים מיותרים. אבחון יתר עלול לגרום לטיפול במצבים שאינם מסוכנים, תוך יצירת עומס מיותר על מערכות הבריאות והסטת משאבים ממחלות שבאמת דורשות טיפול.

ריי מויניהן, שותף למחקר ופרופסור באוניברסיטת בונד, הדגיש כי השפעת התופעה מאיימת על קיימות מערכות הבריאות: "אבחון יתר ושימוש יתר בטיפולים מוכרים כאיומי בריאות משמעותיים".

"בהתחשב בכך שרשתות חברתיות כמו אינסטגרם מתרחקות מבדיקת עובדות, הצורך ברגולציה שתמנע מידע רפואי מטעה הפך לדחוף", אמר ג'וש זדרו, חוקר בכיר ושותף למחקר מאוניברסיטת סידני.