היסטוריה וארכיאולוגיה
534 מצבות, כתובות וציורי קיר: הסודות העתיקים בעיר הקטקומבות
מתחת למרתפים האלו מסתתרת עוד עיר ענקית, שנשכחה מלב במשך כאלף וחמש מאות שנים, היא עיר הקטקומבות הרומאית. קטקומבות הן מערות קבורה תת קרקעיות. מאות מערות כאלו מצויות מתחת לרומא העתיקה, מתוכן ששים מערות קבורה יהודיות, ובהן 534 מצבות של יהודים
- יהוסף יעבץ
- י"ד אלול התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
וילה טורולוניה היא אתר תיירות מרהיב עין. שפע ארמונות, גנים, מבוכים, מזרקות. אלפי תיירים גודשים אותו במשך כל השנה. הקים אותה הבנקאי האיטלקי ג'ובאני טורולוניה. בהמשך התגורר בה הרודן בניטו מוסוליני, ששלט באיטליה בזמן מלחמת העולם השנייה. מתחת לווילה מצויים מרתפי ענק, שבהם התחבא מוסוליני בזמני ההפצצות.
אך מתחת למרתפים האלו מסתתרת עוד עיר ענקית, שנשכחה מלב במשך כאלף וחמש מאות שנים, היא עיר הקטקומבות הרומאית. קטקומבות הן מערות קבורה תת קרקעיות. מאות מערות כאלו מצויות מתחת לרומא העתיקה, מתוכן ששים מערות קבורה יהודיות, ובהן 534 מצבות של יהודים שחיו שם החל מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד המאה הרביעית לספירה (הנקברים היו הרבה יותר, אלא שחמש מאות מצבות עם כתובות שרדו עד ימינו). במשך חמש מאות שנה היו יהודי רומא קוברים, בין השאר, בקטקומבות האלו, והמצבות מספרים את סיפורם, או חלק ממנו.
המצבות מקושטות בסממנים יהודיים כמו מנורות וארונות קודש. הרבה פעמים כתוב על הנפטר או הנפטרת לאיזה בית כנסת השתייכו. בסך הכל מוזכרים שלש עשרה בתי כנסת רומאיים: בית כנסת הזקנים, בית הכנסת של הקמפנים, בית הכנסת של יוצאי טריפולי, בית הכנסת של העברים, בית הכנסת של האוגוסטאים לזכר אוגוסטוס, בית הכנסת לכבוד אגריפס, ועוד.
על המצבות כתוב בדרך כלל גם מקצועו של הנפטר: נטמנו שם רוכלים, צבעים, קצבים, ואפילו... מגידי עתידות.
בקטקומבות שמתחת לווילה אפיה ברומא ישנם קברים יהודיים מיוחדים, אולי של עשירים, המקושטים בציורי קיר מחיי הקהילה היהודית ברומא, והיסטוריונים למדו מהם על שגרת החיים אצל יהודי רומא בבית הכנסת, בשמחות, ובחיי המסחר. הקהילה היהודית ברומא מנתה אחרי חורבן הבית עשרות אלפי אנשים.
הקטקומבות האלו היו סגורות במשך שנים, והתגלו, כאמור, רק במאה העשרים. עם זאת, קברים אחרים של יהודים ברומי התגלו מוקדם יותר. בשנת 1741 נמצאה סמוך לנאפולי שבאיטליה מצבת אבן שהוצבה על קברה של אסתר – שבויית מלחמה יהודייה מחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה.
את המצבה הציב לזכרה טיבריוס – האזרח הרומאי שקנה אותה בשוק העבדים ברומא (כנראה כשהיתה בת 17 לערך) - שגם שחרר אותה מעבדות כדי לשאת אותה לאישה. גם טיבריוס עצמו היה עבד משוחרר, ולכן נשא כשם שני את שם האדון ששחרר אותו (קלאודיוס). זו גם הסיבה שגם לאסתר התווסף שם האדון ששחרר אותה - קלאודיה (כשם קלאודיוס בעליה). אסתר נפטרה בגיל 25, צעירה ולמודת סבל, נדודים וגעגועים למשפחתה, עירה, ועמה.
וזה נוסח המצבה: "(פה נקברה) קלאודיה אסתר, שבויה מירושלים. אני טיבריוס קלאודיוס, עבד משוחרר בהתאם לחוק, הצבתי (את המצבה). אני פונה אליכם, לוודא שתדאגו שאף אחד לא יפגע בכתובת שלי. היא חיה 25 שנים".
אך יהודים הגיעו לרומא עוד לפני חורבן הבית. כבר כאשר פומפיוס כבש את ירושלים, מאה וארבעים שנה לפני החורבן, הוא לקח עמו שבויים יהודים, והם היו הבסיס לקהילת יהודי רומא.
בעיר דוד שבירושלים יצאו לאחרונה במיזם חדש, שבו ניתן לראות במציאות תלת ממדית את הקטקומבות ברומא, וכך ניתן לשבת בירושלים ולסייר בעיני רוחנו במקום מנוחתם האחרון של אותם שבויים שנלקחו על ידי הרומאים, לקרוא את המלים האחרונות שכתבו יקיריהם אודותם, ולראות את הסמלים היהודיים שהשתדלו להשאיר סביב קבורתם לזיכרון עולם.