פניני עברית: מה הקשר בין פח אשפה, נשק דרוך וחיוג בטלפון?

מילים שונות שהקשר הגלוי ביניהן נראה קלוש, עשויות לנבוע מהוראה אחת, בהיותן בעלות שורש זהה. דוגמה לדבר היא השורש אל"מ. האלומים, כלשון המקרא: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים" (בראשית ל"ז, ז'), או בלשוננו אלומות, הן אגודות שיבולים ותבואה. מכאן  המילים אלומת אור, כלומר צרור קרני אור מקבילות.

גם הוראת המילה אילם, כלומר אדם שאין לו יכולת לדבר, משמעה הצמדה וחיבור של השפתיים לבלתי יכולת לדבר (הערות "תורה תמימה" במדבר י"ט, ע"ח), כלשון הכתוב: "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר" (תהלים ל"א, י"ט), וכן: "כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו" (ישעיהו נ"ג, ז'). בדרך זו ניתן לבאר את המילה אלמוני, כגון: "מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמוֹנִי" (שמואל א' כ"א, ג'). המילה אלמוני נגזרה מהמילה אילם, וכוונת הכתוב לומר שאין רצון לגלות את המקום ההוא, וכי הוא דבר נסתר, כמו אילם שלא יוכל לפתוח את פיו (מצודת ציון).

יש לציין שגם המילה אלמנה שייכת למשפחת מילים זו, וגם היא נגזרה מהמילה אילם.האלמנה היא אשהשמת בעלה. בהיותה לבדה, ללא בעל שיהיה לה למגן ולמשענת, ניטל ממנה הכוח לדבר ולריב עם אנשי ריבה (ספר השורשים ר' יונה אבן ג'נאח).

דריכות שיא

יש מילים שהיו נכונות ומותאמות לשעתן, אך אף על פי שהשתנו התנאים, המילים עודן שרירות וקיימות. דוגמא לדבר - המילים "פח אשפה". היום קוראים לכלי לקיבול פסולת העשוי מפלסטיק או מקש בשם פח, אף שבמקור הפח נקרא כך על שם שהיה עשוי מפח.

מה המקור למילים "נשק דרוך"? מצאנו את המילה "דרך" ביחס לקשת, "קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ" (תהלים ז', י"ג), "דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב" (איכה ב', ד'), ועוד. הטעם לכך הובא בדברי רש"י: "לפי שכך דרך קשת, שהם חזקים, לשום רגלו עליהם כשהוא כופפם, לכך נכתב בלשון דריכה". כדי לכופף את הקשת ולמתוח את החץ על המיתר נדרש כוח רב. הקשת, אותו אדם האוחז והיורה בקשת, נדרש לדרוך ברגלו על הקשת כדי למותחה. מכאן ואילך נסללה הדרך לשימוש במילה "דרך" גם לשאר כלי הנשק. המילה הושאלה גם לאנשים מתוחים ומוכנים לבאות בשם "דרוכים".

הטלפונים הניידים נמצאים כיום כמעט ביד כל זאטוט. בין אם הטלפון הוא טלפון מקשים או מגע, או אפילו טלפון המחייג לפי הוראה מילולית, הפעולה הנדרשת כדי להגיע למספר המבוקש נקראת "חיוג". המילה חוג או מחוגה משמעה עיגול, ככתוב "הַיֹּשֵׁב עַל־חוּג הָאָרֶץ" (ישעיהו מ', כ"ב), ופירש רש"י "לשון מחוגה, עוגל". וכן "וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ" (ישעיהו מ"ד, י"ג), וביאר הראב"ע: "במחוגה, מגזרת חוג, הוא הכלי שיעשה בו העגול". הצעירים שבין קוראי שורות אלה מן הסתם אינם מכירים טלפון חוגה. החיוג בטלפון זה נעשה באמצעות חוגה בעלת עשרה חורים. תחת כל חור רשומה אחת הספרות מ-1 עד 9, ולאחר מכן הספרה 0. החיוג נעשה באמצעות הכנסת האצבע לחור המתאים לפי המספר המבוקש, וסיבוב בכיוון השעון עד מעצור המתכת. אף שכיום טלפון זה נמצא במוזיאונים בלבד, הפועל "לחייג" שומר על רעננות נעוריו.

אילן חיים פור הוא מחבר הספרים "הפכים במקרא ובלשון חכמים" ו"אוצרות רבנו בחיי".