היזהרו ממשיחי שקר: "השליח מארץ ישראל" שהתגלה כנוכל

חורף תכ"ו, לפני יותר משלש מאות וחמישים שנה. הנהרות קפאו, שלג על פני האדמה, ובבית הכנסת התנור דולק. ליד התנור יושב אחד מאנשי העיירה, יהודי פשוט, בלבוש כפרי, ועיניו בורקות. לצידו יושב אדם בעל הדרת פנים ולבוש מהודר, "שליח מארץ ישראל". זה עתה זכה היהודי הפשוט, לכאורה, לחתום על שטר התחייבות, נדר של שני רייכסטאהלר לשנה. רייכסטאהלר הוא מטבע גרמני מכובד ויוקרתי, נדר משמעותי מאד. החותם על ההתחייבות לא היה מרוכז במעשיו, כולו מלא בהתלהבות מהתיאורים ששמע מפי השליח: המשיח כבר נמצא בדרך לארץ ישראל, יש אפילו נביא בשם נתן שנמצא בדרום ארץ ישראל, בעזה, והוא עושה את ההכנות לקבל את פניו. כל היהודים נותנים "מחצית השקל" כדי לצבור כסף לבניין בית המקדש. האם מול זכות כזו מישהו יחשוב פעמיים? ברור שכל יהודי יתחייב את כל אשר לו, כדי לתמוך בבניין המקדש הקרב ובא...

השליח מארץ ישראל לא היה אלא נוכל שבתאי, שגרף כספים בשם משיח השקר המפורסם שבתאי צבי, שבאותו הזמן עדיין לא נתברר טיבו, והמונים נהו אחריו.

שבוע לאחר מכן הגיע יהודי נאמן מארץ ישראל, רבי לייב מצפת, שהיה בעבר דיין בהורודנא, תלמיד חכם מפורסם, וסיפר דברים כהווייתם: שבתי צבי הוא משוגע, עובר על ההלכה, לא משיח ולא דומה למשיח, חסידיו גורפים כספים ונוהגים בהפקרות. אוי לאזנים שכך שומעות.

אך ההתחייבות, מה יהא עליה? בכל אופן התחייבות של צדקה נחשבת כנדר, האם ניתן להפר אותה?

השאלה נשלחה אל רבי יעקב ששפורטש, שהיה אחד מגדולי הלוחמים בשבתאי צבי, ורבי יעקב השיב כי אין כאן שום נדר, שהרי בלבו ובלב כל אדם לא נדר אלא מחמת שסבר שהמשיח מגיע ובית המקדש נבנה עכשיו. היו מגדולי ישראל שחלקו על רבי יעקב, וטענו שהנדר צריך התרה בכל אופן, כי מחשבות אינן מבטלות נדר שנדר בפועל.

כך או כך, המערכה נגד השבתאות וספיחיה היתה קשה מאד ועקובה מדם רוחני. היזהרו ממשיחי שקר, היזהרו מכתות. לכו לאורם של גדולי ישראל המוכרים והמוערכים על ידי הכלל.