הלימוד היומי: כיצד יוצאים ידי חובת קידוש, ואיך מתמודדים עם ילד שנשר מהדרך? (יום שישי, י"ט בשבט)

הציטוט היומי

"ויברך אלוקים את יום השבת ויקדש אותו"

"ברכו באור פניו של אדם, קדשו באור פניו של אדם.

לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבוע, כמו שהוא דומה בשבת".

(בראשית רבה י"א).

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

כיצד יוצאים ידי חובת קידוש?

אוחז את הכוס ואומר: "יום השישי ויכולו השמים..." [ראשי תיבות שם הויה ברוך הוא], ומברך הגפן וברכת הקידוש כפי שמופיע בסידורים.

"שומע כעונה" - כל מצוה שקיומה בדיבור, שייך בה דין: "שומע כעונה", דהיינו שהשומע את הדיבור מאדם אחֵר, נחשב לו כאילו הוא עצמו אמר את הדברים, וכן בקידוש, כאשר המקדש מכוון להוציא ידי חובה את השומעים [כבר מאמירת "ויכולו"], והם מכוונים לצאת ידי חובת קידוש, נחשב להם כאילו הם עצמם קידשו.

קודם ברכת הגפן, אומר המקדש: "סברי מרנן", ויענו השומעים: "לחיִּים" ובזה גם יעוררו את דעתם לכוון לצאת ידי חובה

היוצאים ידי חובה מהמקדש, לא יענו אחר אמירת שם השם "ברוך הוא וברוך שמו", כי יש בזה הפסק. ומי שטעה וענה, אינו חוזר לקדש.

כיצד יאמר את מילות הקידוש?

השומע קידוש מאדם שאינו בקי בהלכה, ויתכן שאינו יודע שצריך לכוון להוציא ידי חובה, עליו להבהיר לכל הנמצאים קודם הקידוש, שעל המקדש לכוון להוציא ידי חובה, ועל השומעים לכוון לצאת ידי חובתם.

עולה חדש שאינו מבין את שפת המקדש, וכן בעל תשובה ששומע קידוש במבטא אשכנזי או תימני ואינו מבינו, אינו יוצא ידי חובה בשמיעה ממנו. אבל אם יברך בעצמו בפיו, אף שאינו מבין מה שאומר, יוצא ידי חובה. על כן, יקריאו לו את הברכה מילה מילה, ויאמרה אף שאינו מבין.

יאמר את הקידוש בנחת, ולא יבלע תיבות ואותיות. ואם המקדש בולע אותיות, יאמרו השומעים את נוסח הקידוש בלחש, ויסתכלו על כוס היין שבידו, ולא יענו 'אמן' אחר ברכתו, ודי שיטעמו מעט מהיין. [ואף אם סיימו את הברכה קודם המקדש, לא יענו אחריו אמן].

חיזוק לנשמה

הרב דוד פריוף - מה עושים עם ילד שנשר מהדרך?