סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר: תוכנית בניית המשכן וסיפור קריעת ים סוף – ערך אחד להן
פרשנים רבים מציינים שדווקא לכן, ספר ויקרא הוא החשוב מכל. התורה אינה ספר מתח או פורמט ריאליטי סוחף. היא דורשת נאמנות וקשר והשקעה לא רק כשהכול קל ומעניין
- סיון רהב מאיר
- כ"א אייר התשפ"ב
(צילום: shutterstock)
מזל טוב. בשבת סיימנו את ספר ויקרא. הפרשה האחרונה, פרשת "בחוקותי", נועלת את החומש המאתגר ביותר מבין חמשת חומשי התורה. בספר בראשית נברא העולם, בספר שמות יוצאים ממצרים, ספר במדבר מלא בעלילות הנדודים המרתקות וספר דברים הוא נאום הפרידה המרגש של משה רבנו. וספר ויקרא? יש בו בעיקר מצוות והוראות, כמעט בלי סיפורים, והרבה עיסוק בהקמת המשכן ובדיני הקורבנות והכוהנים.
פרשנים רבים מציינים שדווקא לכן, ספר ויקרא הוא החשוב מכל. התורה אינה ספר מתח או פורמט ריאליטי סוחף. היא דורשת נאמנות וקשר והשקעה לא רק כשהכול קל ומעניין. אם אין לנו סבלנות לספר ויקרא, איך תהיה לנו סבלנות לחלקים מאתגרים כאלה בחיינו? האם אנחנו רוצים אישיות שמחפשת רק רגעי שיא נוצצים ובורחת מאתגר?
הסופר היהודי-אמריקני הרמן וווק, זוכה פרס פוליצר, כתב פעם על הנאמנות המיוחדת הזו: "מו״ל אחד הוציא כסף רב כדי להוציא לאור מעין תנ״ך המיועד לקריאה כספרות חיה. העורך עיבד את חומשי התורה על ידי שהשמיט את כל הדינים. ספר ויקרא, ככל הזכור לי, צומצם לכדי חצי עמוד לערך, כולל פסוק אחד שנראה היה כאילו כדאי להחזיק בו: 'ואהבת לרעך כמוך'. העורך השאיר את מעשה יוסף והשמיט את הדינים התלויים בארץ, מפני שסיפור העלילה של יוסף מרתק, ואילו החוקים – חומר משעמם. אבל היהודים מעולם לא קיצצו מילה אחת מן התורה. תוכנית בניית המשכן וסיפור קריעת ים-סוף – ערך אחד להן בעיניהם".
בשבת הוכחנו זאת שוב, עם סיום קריאת 859 הפסוקים של ספר ויקרא. וכשם שמכריזים בבתי הכנסת בסיום קריאת חומש, נכריז גם כאן: חזק, חזק ונתחזק.
הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".