מקבצי שו"ת - שאל את הרב

האם מותר להשתתף בסעודת פורים בשנת אבל? מתי נותנים מחצית השקל? והאם מותר לתרום ליהודי אוקראינה?

מקבץ שו"ת 213 – השאלות הכי מעניינות שפורסמו השבוע במדור שאל את הרב באתר הידברות

  • ד' אדר ב' התשפ"ב
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

1. למה בשבת מותר רק להתעטף בטלית ולא להניח תפילין?

לא מניחים תפילין בשבת משום ששבת היא בעצמה אות בין הקב"ה ובין ישראל, וכמו שכתוב (שמות פרק לא פסוק יג) "כי אות היא ביני וביניכם", ואם יניחו בה תפילין שהיא גם כן אות כמו שכתוב (שם פרק יג פסוק ט) "והיה לאות על ידך", זה יהיה זלזול לאות של שבת (שלחן ערוך אורח חיים סימן ל"א סעיף א' ומשנה ברורה ס"ק ג'-ד'), וטעם זה לא שייך בטלית כיוון שאינה בגדר "אות" - ולכן מתעטפים בטלית בשבת כרגיל.

* * *

2. האם בשנת שמיטה מותר להנביט במנבטה קטניות וזרעים?

אם מדובר בגידולי מים שלא מעורבת בהם אדמה, מותר להנביט אותם בשנת השמיטה (ראה בשו"ת יחוה דעת חלק ו' סימן י"ב ד"ה אולם).

ואם מעורבת בהם אדמה, אין לגדל בשנת השמיטה. אמנם אם הם גדלים בתוך הבית, לפי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, דיני שמיטה לא נוהגים בגידולים בתוך הבית (שו"ת יביע אומר חלק ט' חלק יורה דעה סימן ל"א), ואם אתה נוהג כדעתו בכל ההלכות, תוכל להקל בזה.

* * *

3. כל כך הרבה שנים חיכו וציפו לגאולה, אבל היא אכזבה ולא הגיעה, למה שאנחנו נזכה?

שאלה נכונה, ומצאנו לרבנו המבי"ט זצ"ל בספר בית אלוקים (שער התפילה פרק י"ז) שנתן ב' טעמים לכך שיותר נקל לאחרונים הקרובים יותר לזמן הגאולה, שתתקבל תפילתם מהראשונים:

הטעם הראשון, כי הרחוקים מן זמן הגאולה הם צריכים הפצר והעתר יותר לשתקובל תפילתם לדבר רחוק אלף שנים מהזמן מאותם שהם רחוקים מת"ק שנה, ואותם שאינם רחוקים מזמן הגאולה אלא כמאה שנים הוא יותר נקל להם שתקובל תפילתם בהיות תפילתם שוה, וכן הקרוב קרובה תפילתו להיות נשמעת, דמיון העומד רחוק מן המדינה שלא תקפץ לו הדרך כל כך מהרה כמו העומד קרוב להמדינה.

הטעם השני, כי להיות העניין גדול הערך צריך ריבוי תפילות דור אחר דור כדי שתקובל תפילת הגאולה, ובהיות נשלמות תפילות הצריכות וידועות לו יתברך, אז בדור ההוא תקובל תפילתם, גם כי בזמנים הקודמים לא הייתה מקובלת, ובעת שנשלם סכום התפילות הצריכות תקובל התפילה, לא בשביל תפילה זו לבד, כי אם בהצטרף אותה אל התפילות הקודמות, באופן שכל התפילות הקודמות הן מועילות גם כן, וכשתתקבל תפילה זו לדור אחרון כשתצטרף עם הקודמות, הרי היא כאילו נתקבלה תפילת הראשונים, כיוון שהייתה סעד לקבלת תפילה זו.

* * *

4. אני אבלה. האם מותר לי להיות בסעודת פורים עם מוזיקה שנערכת אצלי בבית?

אם נראה לך שיתלו את היעדרותך מסעודת הפורים בזמן שמשמיעים מוזיקה בכך שאת נמצאת בתוך שנת אבל, תוכלי להשתתף כרגיל, כי אין אבלות בפרהסיא בפורים.

מקורות: לגבי מנהג האשכנזים, כך מבואר ברמ"א אורח חיים אורח חיים (סמן תרצ"ו סעיף ד') שאין אבלות בפרהסיא בפורים. וכן הוא גם לספרדים, יעויין חזון עובדיה פורים (עמוד קפ"ז) ואבלות חלק ג' (עמוד קכ"ב).

* * *

5. אני משתדל ללמוד כל יום שעה-שעתים גמרא. לא משנה כמה אני ישן יום לפני, תמיד רק בשיעור אני גמור מעייפות ממש, ואחרי השיעור אני ערני לפחות עוד 6-7 שעות... מה, השם לא רוצה את הלימוד שלי? יש המלצה, רעיון שאהיה ערני ולא גמור מעייפות? השיעור בערך ב-4 אחר הצהרים עד 6. אחרי זה אני מחזיק מעמד בלי להתאמץ עד 1 בלילה.

הייתי מייעץ שתשנה את השתתפותך בשיעור זה לשיעור אחר, ותמצא שיעור או חברותא ללמוד דווקא בנושא בתורה שמושך את לבך.

וכבר אמרו חז"ל "אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ" (ע"ז יט ע"א).

וידוע המעשה מן האר"י ז"ל, שאע"פ שהגיעו אצלו גדולי התורה ללמוד ממנו סודות התורה, הורה להם שהם ילמדו בתחומים אחרים בתורה, כי אין השורש שלהם ללמוד דווקא בסודות התורה; וכאשר לומדים בחלק בתורה שאינו שורשו יכול להגיע שינה.

* * *

6. האם מותר ללכת ביום עם אותם בגדים שישן איתם בלילה?

מותר לישון עם הבגדים (יעויין בספר מנהגי חתם סופר פרק א אות מד, והובא בספר שמירת הגוף והנפש חלק א' סימן קט"ו אות ה').

ומכל מקום יש שכתבו שאין לנהוג כן (ראה בסידור היעב"ץ מהדורת אשכול חלק א' עמוד תקפ"ז אות א', ובקיצור שלחן ערוך סימן ע"א סעיף ה').

* * *

7. השיח סביב ביאת המשיח הולך וגובר. האם יש עניין בקניית בגד לבן מיוחד לקראת האירוע שבע"ה מתפללים שיקרה בקרוב? ואם כן, האם יש התייחסויות מיוחדות שאני צריכה לשים לב אליהן?

מסופר על כמה צדיקים קדושי עליון שהכינו לעצמם בגד חדש לכבוד ביאת המשיח, אולם זו לא הלכה, ואין חיוב בדבר, ואין עניין דווקא בבגד לבן.

ראי כאן אלו ברכות יש לברך בביאת המשיח.

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)

 

8. מה הסכום שמביאים לזכר למחצית השקל לכל נפש? ומאיזה תאריך עד איזה תאריך אפשר לתת?

א. האשכנזים נוהגים לתת שלושה חצאים של המטבע המקומי. והנוהגים כדעת הגר"א יכולים להסתפק בנתינת מטבע אחד כזה (יעויין ברמ"א אורח חיים סימן תרצ"ד סעיף א'. ודעת הגר"א נמצאת בספר מעשה רב אות רל"ג).
 

והספרדים נוהגים לתת סכום ששווה לערך של 9 גרם כסף טהור. ומי שמצבו הכלכלי קשה, די שייתן מטבע של חצי שקל לזכר מחצית השקל (יעויין בשו"ת יחוה דעת חלק א' סימן פ"ו, ובספר חזון עובדיה הלכות פורים עמודים ק"ב-ק"ד).

נכון להיום שווי 9 גרם כסף טהור עומד על קרוב ל-28 ש"ח. אמנם יש לבדוק לפני הנתינה מהו השווי נכון לאותו יום.

ב. יש נוהגים לתת זכר למחצית השקל קודם תפילת מנחה בתענית אסתר (רמ"א סימן תרצ"ד סעיף א'), ויש נוהגים לאחר תפילת מנחה (לוח ארץ ישראל), ויש נוהגים קודם קריאת המגילה בערב (קצור שלחן ערוך סימן קמ"א סעיף ה'), ויש נוהגים בתפילת שחרית של פורים קודם קריאת המגילה (משנה ברורה שם סק"ד בשם המגן אברהם).

ואם לא נתן באחד מזמנים אלו, בדיעבד יכול לתת עד סוף חודש אדר (יעויין בספר ישמח ישראל פרק ה' סעיף ג').

* * *

9. תירס שלם על גחלים, כשהמוכר גוי, האם מותר לאכול מזה?

יש שני תנאים כדי שיהיה באוכל איסור בישול עכו"ם: א. דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי. ב. וגם עולה על שלחן מלכים (ראה שלחן ערוך יורה דעה סימן קי"ג סעיף א').

שני תנאים אלו שייכים בתירס, ולכן יש בו איסור בישול עכו"ם (וכן פסקו בקובץ מבית לוי ענייני יורה דעה עמוד נ"ט בשם הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, ובשו"ת מחזה אליהו חלק ב' סימן מ"א אות ה').

והגם שקלח שלם של תירס אינו עולה על שלחן מלכים, מכל מקום גרגירים של תירס עולים על שלחן מלכים, ולכן גם כאשר גוי בישל קלח של תירס יש בזה איסור בישול עכו"ם (וכן העלה בשו"ת פלגי מים חלק א' סימן מ').

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)

 

10. אני מעוניין לתרום כסף לבית חב"ד באוקראינה. מצד שני אני מכיר את הכלל של עניי עירך קודמים. האם בעת כזאת זה מותר?

הן אמת שיש כלל בהלכות צדקה "עניי עירו קודמים לעניי עיר אחרת" (שלחן ערוך יורה דעה סימן רנ"א סעיף ג'), אולם מבואר בפוסקים, שזהו דווקא כאשר יש עניים בעירו שמצבם שווה לעניי עיר אחרת. אך אם מצבם של עניי עיר אחרת דחוק וירוד יותר מזה של עניי עירו - יכול לתת צדקה לעניי עיר אחרת (ראה בשו"ת חתם סופר יורה דעה סוף סימן רל"ד, הובא בפתחי תשובה יורה דעה סימן רנ"א סק"ד, ובערוך השלחן שם סעיף ח', ובאהבת חסד פרק ו' נתיב החסד ס"ק י"ד).

זאת ועוד - גם כאשר מצבם שווה - שעל מצבים כאלה נאמרה ההלכה "עניי עירו קודמים", אין הכוונה שצריך לתת את כל הצדקה לעניי עירו, אלא שייתן להם את רוב הצדקה, ומעט יכול וצריך לתת גם לעניי עיר אחרת (ראה לבעל ההפלאה זצ"ל בשו"ת גבעת פנחס סימן ס"ד, ובערוך השלחן שם סעיפים ד'-ו').

לאור האמור - ודאי שלעת כזאת אפשר וגם מצווה לתרום לבית חב"ד אוקראינה.

וה' יתברך ברחמיו יוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה בזמן קרוב!

תגיות:מקבץ שו"תשאלות ותשובות

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה