לאישה

המיסיונרית שהתגיירה: "כשגיליתי את האמת הרגשתי שהחיים שלי עוברים טלטלה"

במשך שנים פעלה שאנון נוסן כמיסיונרית נלהבת, והצליחה להפיץ חומרי נצרות רבים ברחבי העולם. שום דבר לא הכין אותה ואת הוריה הנוצרים האדוקים, לכך שהיא תתגייר ותהפוך להיות זו שנלחמת במיסיון בדיוק מן העבר השני. סיפור שלא יאומן

שתף במייל
| ל' שבט התשפ"ב |
(במסגרת: שאנון נוסן)
whatsapp
אא

גם אתם שמעתם לאחרונה על מקרים של "רב" שהתחזה ליהודי, אך בפועל קידם את הנצרות, או משפחה מיסיונרית שהתחזתה לחרדית והתגוררה בשכונה חרדית, עד שזהותה האמתית נחשפה? או אולי הגיעו לאוזניכם דווקא מקרים שהתרחשו בחו"ל, כאשר מיסיונרים נכנסו לשכונות חרדיות ושלחו שם את זרועותיהם החובקות והמסוכנות?

למרבה הצער לא מדובר במקרים נדירים, ואף יותר מכך – מסתבר שזהו רק הקצה של הפעילות המיסיונרית שמצליחה לחדור באופן מעורר חלחלה. מי שחושף אותה לעתים קרובות הוא ארגון 'בינינו' אשר שם לעצמו מטרה לעקוב אחר הפעילות המיסיונרית בכל העולם, ולהילחם בה.

בראש הארגון עומדת שאנון נוסן, שפועלת ללא הפסקה. "אני יודעת בדיוק מהן דרכי הפעולה של המיסיונרים, כיוון שאני בעצמי הגעתי משם", היא מפתיעה, "עד שנות ה-20 לחיי פעלתי גם אני כמיסיונרית, ניסיתי לחבור ליהודים ולהסיתם, ורק בדרך נס הוביל אותי הקב"ה אל העם היהודי ולמגורים בארץ הקודש".

 

מיסיונרית נלהבת

"נולדתי למשפחה נוצרית", פותחת שאנון בסיפורה הלא יאומן, "אבא שלי היה מטיף בכנסייה ואמא גם כן הייתה נוצרייה. הם התגרשו כשהייתי קטנה, אך הנצרות המשיכה להיות קרובה אליי מאוד. הייתי נוסעת עם אבי לכנסיות שונות, וראיתי אותו מטיף ומלמד את האידיאולוגיות. לאמא היו דעות קצת שונות משלו, כי היא הייתה משויכת לזרם אחר, אך היסודות של שניהם היו משותפים. מכל השיחות וההרצאות הבנתי דבר אחד – הדבר החשוב ביותר בנצרות זה המיסיון, כלומר – ללמד כמה שיותר אנשים את האמת ולהפיץ את הנצרות ברחבי העולם.

"הרעיון של המיסיונרים", ממשיכה שאנון, "הוא לעשות זאת בצורה חכמה וברמה גבוהה. לא סתם לצעוק בקולי-קולות שזה שאין לנקוב בשמו הוא המשיח, אלא לחבור לאנשים שנמצאים סביבך, להיקשר אליהם, ואז בשיחות יומיומיות לטפטף להם את המסרים המתבקשים. ההורים הסבירו לי תמיד שאם אצליח בשליחות הזו, אז בעצם מילאתי את המצווה הגדולה ביותר שלי. כי זוהי המצווה שכל נוצרי חייב לקיים – להפיץ את הבשורה לכל העולם ולהטביל כמה שיותר אנשים לנצרות. אני התייחסתי לכך במלוא הרצינות. זו הייתה שאיפת חיי".

והצלחת במשימה?

"זה באמת לא היה קל", היא מספרת, "בשונה מאבא שלי שדיבר על במות לפני אנשים רבים, אני הייתי די ביישנית. אבל דווקא בשיחות עם חברים – אחד על אחד, הצלחתי יותר. עם הזמן גיליתי שהדבר שהכי משכנע אנשים הוא להסביר להם שאין כזה דבר אדם 'מושלם' בעולם. כולנו כבני אדם חוטאים, ואף אחד לא מסוגל לעמוד לפני הקב"ה כשהוא מלא בחטאים. אבל יש לנו את האיש שלנו, שאותו אנו רואים כמשיח ודרכו נוכל להתנקות מהחטאים. כי הוא בעצם זה שנושא בעונש עבורנו".

זה שכנוע שעובד?

"מאוד-מאוד", היא משיבה, "בעיקר כשמדובר באנשים שנמצאים במצבים קשים, כשהם חווים בדידות או דיכאון, או סתם כך כשמשהו לא מתקדם להם בחיים כפי שהם רוצים. גיליתי שהמשפטים האלו נכנסים ללב של הרבה מאוד צעירים שמחפשים את עצמם. התחושה הזו שיש מישהו שמקבל אותך בלי תנאים, מהלכת עליהם פלאים. אם רק נשים לב – רוב אלו שהתנצרו עשו זאת דווקא כשהיו בנקודה החשוכה והנמוכה ביותר בחייהם. אם מצליחים לתפוס אותם בדיוק בזמן הזה, אפשר בקלות לגרום להם להתנצר".

 

"היהודים התחילו להתווכח"

כל הדברים האלו, לדבריה של שאנון, הוכיחו את עצמם היטב, עד שהיא הגיעה לדבר שראתה כמשימת חייה – המרת דתם של יהודים. "מבחינתי ראיתי בכך את פסגת הפסגות", היא מציינת, "כי לפי הנצרות יש אמנם מצווה גדולה לגרום לעולם כולו להתנצר, אך כלפי היהודים יש עדיפות גדולה, שכן על פי האמונה הנוצרית יש להם תפקיד חשוב בזירוז ביאתו השנייה של זה שאין לנקוב לשמו. לכן, אם תשימו לב, מיסיונרים מוכנים להשקיע מאמצים אדירים וסכומי כסף שלא יאומנו, במטרה לגרום דווקא ליהודים להתנצר. זה גם הקושי שיש לי כיום, כמי שעומדת בראש ארגון 'בינינו', כי המשאבים שמופנים מאותם ארגונים מיסיונריים כלפי היהודים הם אינסופיים. זוהי מבחינתם השליחות ברמה הגבוהה ביותר שהם יכולים לקיים".

שאנון ניסתה להתמקד ביהודים שהכירה. אלא שאז היא גילתה דבר מעניין – בשונה מכל האנשים האחרים שהיא הצליחה להסית לנצרות, אצל היהודים זה היה הרבה יותר מורכב. "היהודים היו יותר ספקניים", היא מסבירה, "הם לא קיבלו כל דבר שאמרתי להם, אלא התווכחו ושאלו. ואני לא מדברת דווקא על יהודים דתיים. באזור בו התגוררתי היו לא מעט יהודים שבאו מישראל, ואצלם בעיקר ראיתי את הספקנות, בפרט כשהם נתקלו בסמלים שבאופן רשמי ממחישים את הנצרות, כמו צלבים".

אבל היא לא התייאשה. "ככל שהקושי היה גדול, כך התיאבון שלי גדל והתעורר. הבנתי שכמו בכל דבר אחר, גם כאן הרעיון הוא למצוא את השפה הנכונה כדי לתקשר עם היהודים, ולשם כך קראתי ספרי הדרכה בנושא והתחלתי ללמוד את הדרך שתעזור לי להגיע אל הלב שלהם. כך למשל הבנתי שאם אזכיר את המילה 'כנסיה', הם מיד יגלגלו אותי מכל המדרגות, אבל אם אזמין אותם לבוא ל'מפגש של אנשים המאמינים בתנ"ך', הם יתייחסו לכך לגמרי אחרת. כך גם מעולם לא השתמשתי במילה 'תתנצרו', אלא הייתי מסבירה להם: 'כך תגיעו להישגים במימוש היהודי השלם שלכם', ובעיקר הדגשתי כל הזמן שזה שהם מקבלים את אותו האיש כמשיח, לא אומר לרגע שהם זונחים את הזהות היהודית, שהרי בסופו של דבר הוא בעצמו היה יהודי..."

אבל כדי להצליח ליצור את הקשרים העמוקים באמת, כפי שהיא חפצה, הבינה שאנון שיהיה עליה להיטמע עמוק בקהילה. "בשלבים הראשונים ניסיתי להתערות בחברה היהודית, עוד מבלי לחשוף כלל את רצונותיי, פשוט להיות חלק ממנה. כך התחלתי להגיע למסעדות כשרות והתנדבתי בארגונים יהודיים. מיום ליום הפכתי למוכרת בנוף הקהילתי, והיו לי לא מעט מכרים. גם הזמינו אותי להשתתף באירועים והמעגל החברתי שלי גדל. באותו שלב התחילו להיווצר בינינו שיחות, ואני הבנתי שההזדמנות שציפיתי לה מגיעה. כך, כשהועלו בשיחות נושאים כמו אמונה או דת, מיד מצאתי את עצמי מנסה להכניס מושגים של המיסיון. עשיתי זאת כמובן בעדינות ולא באופן מאיים, אך דאגתי להוביל כל שיחה לכיוון הזה".

שאנון מציינת כי ההצלחה דווקא האירה לה פנים. "אבל ברגע שניסיתי לפרוץ את הדרך אל יהודים דתיים, גיליתי שהקושי גדול הרבה יותר", היא אומרת, "התברר לי שהדתיים מכירים את החומר על בוריו, וכשציטטתי להם פסוקים מהתנ"ך שכביכול מאמתים את הטענות הנוצריות, הם מיהרו להזדעק ש'את מוציאה דברים מהקשרם' ו-'הדברים שאת אומרת לא היו ולא נבראו'.

"הבנתי שכדי לשכנע אותם אני חייבת ללמוד את התנ"ך מנקודת המבט שלהם, וכך אכן עשיתי. למדתי את השפה העברית והייתי קוראת את התנ"ך מילה במילה, כדי שאוכל להכין מאגרים של תשובות שיעזרו לי להשיב להם בעת הצורך".

באותם ימים היא גם גילתה דרך שתעזור לה להתקרב אל היהודים. "הייתי מספרת להם שאני מעוניינת ללמוד עברית, וביקשתי שיעזרו לי. היינו יושבים יחד ולומדים, ובינתיים הייתי מנסה להעביר כמה שיותר מושגים הקשורים לנצרות.

ואז קרה הדבר שהוביל למהפך הגדול ביותר בחייה. "באחד הימים ישבתי עם בחור יהודי וביקשתי ממנו שיעזור לי להבין את מה שנכתב בישעיהו, שם יש פסוק מסוים שהמיסיונרים משתמשים בו לעתים קרובות. כמובן שהעמדתי פנים של תמימה, כאילו אני מחפשת את האמת. אמרתי לו שאמנם אני לא יהודיה, אבל אני רוצה להפיץ את היהדות. כך ישבנו ולמדנו יחד, אך בזמן שהוא קרא בעברית, אני ניסיתי להכניס כמה שיותר מושגים מהנצרות. בשלב מסוים הוא קם ממקומו, סגר את הנביא בכעס והודיע לי שיותר הוא לא מתכוון לדבר איתי".

יום לאחר מכן, כשהייתה שאנון אכולת ייאוש, היא קיבלה מאותו בחור סדרת קלטות נגד  מיסיונרים, ככל הנראה במטרה להוכיח לה שהוא יודע את כוונותיה. "כשגיליתי מה הוא העביר לי, השתנה מצב רוחי הנפול בבת אחת", היא נזכרת, "הרגשתי כאילו שזכיתי בלוטו. הרי מה שקיבלתי בקלטות היו בדיוק התשובות של היהודים נגד ההסתות שלי, ואם כך – יהיה לי קל בהרבה להתכונן לפעמים הבאות.. מעתה היה ברור לי מה המשימה הבאה שלי – ללמוד את כל הטענות של היהודים ולהכין תשובות מתאימות כדי לרסק אותן".

 

"העולם שלי התהפך"

שאנון התחילה במשימה, והייתה שומעת את הקלטות בקביעות. "ואז", היא מספרת, "קרה דבר שלא יאומן – עברתי על כל השיעורים ולא הצלחתי למצוא שום טיעון שניתן להפרכה. הובאו שם הסברים על גבי הסברים, שכל אחד מהם הפריך את כל הדברים שהתייחסתי אליהם עד אז כהוכחות מוצקות והרגשתי שעולמי חרב עליי. התחושה הייתה נוראה – הבנתי בבת אחת שכל החיים האמנתי במשהו שהוא שקרי. אי אפשר לתאר את גודל הטראומה, כי עד אז הנצרות הייתה חלק כל כך מוחשי ממני, וכשהכרתי בכך שהיא שקרית, הרגשתי כאילו שלוקחים חלק מהגוף שלי ואני מאבדת את כל הזהות".

התהליך שעבר עליה מאז אותו יום לא היה פשוט. "היה לי קשה לקום בשעות בוקר", היא מתארת, "ולכל מה שעשיתי התלוותה תחושה של חוסר משמעות. הכאב היה גדול מאוד, ובנקודה זו הרגשתי איך שאני זועקת לאלוקים מתוך ייסורים של ממש.  

"בסופו של דבר", היא ממשיכה, "גייסתי את כל כוחותיי ויצרתי קשר עם הרב שהיה אחראי על הפצת הקלטות. התחננתי אליו – 'אתה חייב לומר לי מי היה אותו האיש, ואם הוא באמת לא מה שחשבתי, אז לפחות תסביר לי שהייתה מטרה כלשהי לקיומו'. התשובה של הרב מאוד הרגיעה אותי. הוא אמר לי שזה בכלל לא רלוונטי מי הוא, שכן אם הוא אינו המשיח אז אין שום משמעות לקיומו.  אבל יחד עם זאת, הוא הבהיר לי שהאמונה שהייתה לי בקל אחד, עדיין מוצדקת, כי אלוקים אכן קיים, הוא נמצא בחיים שלי כל הזמן, למרות שאיני יהודייה, והוא אוהב אותי מאוד".

שאנון מדגישה שזו לא הייתה הבנה של רגע אחד. "בנצרות יש חיבור בלתי נפרד בין אלוקים לבין אותו האיש, ולימדו אותנו תמיד שהם כביכול אותו דבר. היה לי מאוד קשה לעשות את ההפרדה. אבל העקשנות שליוותה אותי תמיד עזרה לי גם כאן, ומאותו יום שיניתי את חיי במאה שמונים מעלות. התחלתי ללמוד את התורה מחדש, למדתי על המנהגים ועל המצוות, ועל כל המשמעות שמסתתרת מאחורי כל דבר קטן או גדול. כל מצווה העסיקה אותי באופן עמוק וריתקה אותי. בהתחלה לא ידעתי שאכן אתגייר, אבל מהר מאוד כבר היה ברור לי שלשם פניי מועדות".

 

אל חיק העם היהודי

ארבע שנם לאחר מכן כבר הצטרפה שאנון לעם היהודי. "התהליך היה מורכב מאוד", היא מדגישה, "כי זה לא רק ללמוד על היהדות, אלא גם לעקור את כל מה שהושרש בי מאז היותי ילדה קטנה. אבל זה כמובן היה משתלם, מרגע שהצטרפתי לעם היהודי הרגשתי עד כמה שהמצוות מעניקות לי ברכה גדולה והחיים שלי הופכים להיות בעלי משמעות".

מעט לאחר מכן היא התחתנה עם יהודי ואף עלתה לארץ הקודש. "כיום אני אמא לארבעה ילדים", היא מספרת בסיפוק, "שני הגדולים יודעים על העבר שלי, אבל אין להם כלל מושגים על הנצרות. הם גדלו לתוך חינוך יהודי דתי, הם לומדים תורה בצורתה הטהורה, ובכל פעם כשאני שומעת אותם לומדים ומשננים, זה מעניק לי את הרגעים המתוקים ביותר שיכולים להיות".

מה הורייך אומרים על המהפך שחווית? הם שומרים איתך על קשר?

"בעיניה של אמא שלי מדובר בטרגדיה גדולה, שכן על פי הנצרות זהו חטא גדול מאוד שאין עליו כפרה. דווקא אבא אמר לי לא פעם שהוא מעריך אותי על כך שאני עושה מה שנכון עבורי, הוא גם לפעמים מבקר אותי בארץ, וכיום הוא עצמו שומר שבע מצוות בני נוח".

שאנון מוסיפה כי היא יודעת שהסיפור שלה נשמע הזוי. "קשה להאמין שמישהי שהייתה נוצרייה כה אדוקה ושכנעה אנשים רבים כל כך להצטרף למיסיון – הפכה להיות זו שנלחמת בו", היא אומרת, "אבל התחושה שלי היא שהקב"ה הביא אותי בדיוק למקום הזה, כדי שאקיים את היעוד שלי. כיום כמנכ"לית של ארגון 'בינינו', אני מבינה טוב יותר מכל אדם אחר את דרכי הפעילות של המיסיונרים, וכך גם מצליחה לפעול נגדם".

והיא מבקשת להדגיש: "לצערי הרב אנשים תמימים מאוד, אמנם הם יודעים שאם רואים מישהו שעומד בפינת הרחוב עם מגאפון ענק וקורא על אותו האיש שהוא המשיח, יש להתרחק ממנו. אבל הם לא מעלים בדעתם אלו מאמצים משקיעים המיסיונרים כדי להעביר תכנים וערכים שלהם. יש להם את השיטות המגוונות והיצירתיות ביותר כדי לעשות זאת. הם יכולים להגיע לכל אחד ובכל מקום, וזו תופעה מסוכנת ביותר".

לדעתך יש דרך לעצור זאת?

"יש את הפעילות שלנו כארגון, במטרה לזהות את הארגונים הרשמיים ולעקוב אחר דרכי הפעולה שלהם. אבל לאנשים פשוטים הייתי אומרת פשוט להעלות מודעות, להבין עד כמה שהסכנה קרובה, וכמובן - להשתדל לעזור לאנשים שסביבם כדי שלא יגיעו למצוקה או לרגעי קושי, כי ברגעים האלו הכי קל ליפול".

לסיום מציינת שאנון שהיא מבקשת גם את עזרת הציבור. "אם אתם נתקלים בחומר מיסיונרי שמחולק ברחוב או בכל מקום אחר, אנא שלחו אותו לארגון 'בינינו' וכתבו לנו היכן הוא חולק או הונח ופרטים נוספים. הדבר מסייע לנו מאוד בבקרה על הארגונים המיסיונרים.

info@beyneynu.com

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה