היסטוריה וארכיאולוגיה

לראשונה: שרידי מבנה מימי הסנהדרין נחשפו ביבנה

במבנה, שנחשף בחפירת רשות העתיקות בעיר יבנה, נמצאו שברי כלי אבן המעידים על נוכחות יהודית במקום. סמוך למבנה התגלה בית קברות גדול ובו עשרות קברים

שתף במייל
| כ"ה כסלו התשפ"ב |
שרידי המבנה מימי הסנהדרין שנחשף ביבנה (צילום: יניב ברמן ואמיל אלג’ם, רשות העתיקות)
whatsapp
אא

(וידיאו: יניב ברמן, רשות העתיקות)

בחפירות שעורכת רשות העתיקות בעיר יבנה נחשפו לראשונה שרידי מבנה, המתוארך לימי הסנהדרין – ההנהגה היהודית לפני כ-2,000 שנה, שגלתה ליבנה לאחר חורבנם של בית המקדש השני וירושלים. במבנה נמצאו ספלים עשויים מאבן גיר, המעידים על נוכחות יהודית ועל שמירת הלכות טומאה וטהרה במקום.

בסמוך למבנה התגלה גם בית קברות גדול, המתוארך לאותה תקופה. בקרבת שטח החפירה נחשף לאחרונה מפעל ענק להפקת יין מהתקופה הביזנטית.

"גילוי הממצאים מימי הסנהדרין מאוד מרגש", אומרים פבלו בצר וד"ר דניאל וורגה, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "זו דרישת שלום ישירה מהתקופה שבה אספה ההנהגה היהודית את השברים אחרי חורבן בית המקדש השני, גלתה ליבנה, ושם החלה לשקם מחדש את העם היהודי".

במהלך החפירה נחשף לראשונה מבנה בעל אופי תעשייתי, המתוארך בין המאות ה-1 וה-3 לספירה. על רצפת המבנה התגלו מספר שברי כלי אבן מהסוג המכונה "ספלי מדידה" – כלים שאינם מקבלים טומאה, המזוהים עם האוכלוסייה היהודית של שלהי ימי הבית השני והמאה ה-2 לספירה.

בית הקברות המרשים בהיקפו נחשף במרחק של כ-70 מטר בלבד מהמבנה. "מצאנו עשרות קברים המסודרים באופן יוצא דופן, בשורות ובמרחקים קבועים, דבר שעשוי ללמד על קיומה של מעין 'חברה קדישא' – גורם כלשהו שהיה אחראי על הקבורה", אומרים בצר וד"ר וורגה.

"לקברים צורות שונות: חלקם עשויים כארונות קבורה (סרקופגים), רובם עשויים אבן, ואחד מעופרת. על פי מיקומו של בית הקברות, ניתן לשער שהוא הוקם מחוץ לגבולות העיר, בהתאם להלכה היהודית ולחוק הרומי. אבל האם נקברו כאן יהודים או פגאניים? מוקדם לקבוע, משום שלא מופיעים על הקברים סימנים אתניים מזהים. התיאור ההיסטורי והממצא הארכיאולוגי מאפשרים להעלות, בזהירות, את האפשרות כי מדובר בקברים של הקהילה היהודית של העיר. אם נכונה השערה זו, אזי ייתכן כי לפחות בחלק מהקברים, אולי ביפים שבהם, נקברו חכמי יבנה, בני דורם של רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא ורבן גמליאל".

הבקבוקונים שנחשפו (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

ממצא מפתיע נוסף שנחשף בחפירה הינם יותר מ-150 בקבוקוני זכוכית, שהתגלו כשהם מונחים מעל לקברים. ד"ר יעל גורין-רוזן, ראש ענף זכוכית ברשות העתיקות, מסבירה כי "הבקבוקונים שימשו, כנראה, לשמירת נוזלים יקרי ערך, כגון שמנים ריחניים. כמחצית מהם יוצרו בייצור מקומי, ומחצית שנייה יובאה מאלכסנדריה שבמצרים. בקבוקונים כאלה מתגלים הן בחפירות בקברי יהודים, והן בקברי פגאניים החל מהמאה ה-1 ועד ראשית המאה ה-3 לספירה. הנחת הבקבוקונים מחוץ לקברים ביבנה ולא בתוכם, כפי שהיה נהוג, הינה בגדר תעלומה".

יבנה הייתה בעת העתיקה אחת הערים החשובות בדרום מישור החוף. בתקופה החשמונאית היה לה תפקיד חשוב במאבק בין צבא המכבים לבין השלטון הסלווקי (היווני), והיא מוזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו. לקראת סוף ימי הבית השני, הייתה יבנה עיר מעורבת שרוב תושביה יהודים.

בספרות חז"ל מתואר כיצד רבן יוחנן בן זכאי נמלט מירושלים הנצורה לפני חורבן בית המקדש השני, וכיצד שכנע את הקיסר הרומי אספסיאנוס להתיר לו להקים מחדש את הסנהדרין ביבנה. במעמד זה נאמרה אמירתו המפורסמת של רבן יוחנן בן זכאי: "תן לי את יבנה וחכמיה".

לאחר חורבן הבית ועד מרד בר כוכבא, הייתה יבנה המרכז הרוחני היהודי החשוב ביותר בארץ ישראל. רבן יוחנן בן זכאי, ואחריו רבן גמליאל, הנהיגו ביבנה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאות, שיקמו את חיי התורה בארץ ישראל ותיקנו תקנות שונות.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה