"הרב אמר למופרע של הכיתה: ’אתה תהיה הראשון שיחזור בתשובה’, והוא צדק"

בתחילת שנות ה-80, כשהפסיכולוג דורי לוי החל תהליך של התקרבות ליהדות והזדמן לישיבת נתיבות עולם, הוא פגש בחורים ששמעו שהוא לומד פסיכולוגיה וטענו באוזניו: "זו עבודה זרה!" באותו זמן הטענה הזו הרתיעה אותו, ועוד יותר מכך – הותירה אותו מבולבל. כיום, עשרות שנים אחרי שהכיפה צמודה לראשו ושהוא נחשב לפסיכולוג מוכר המגיש טיפול לסקאלה נרחבת באוכלוסייה, הוא יודע להגיד שהדברים שנאמרו לו לא היו ממש שגויים.

"הפסיכולוגיה אכן עלולה להיות מסוכנת ולהביא לכפירה", הוא מבהיר, "אך יחד עם זאת, אני לא בטוח שזו סיבה שלא ללמוד אותה. להיפך, חשוב לקחת את המסגרת, שיטות האימון וההדרכה של הפסיכולוגיה ולהתאים את המסגרת הזו אלינו בדרך התורה, כאנשים שומרי מצוות שיודעים שהמקור של כל התורות הפסיכולוגיות הוא ראשית כל בתורה הקדושה".

ילד טוב סביון

סיפור החזרה בתשובה של דורי הוא מרתק ומלא בהשגחה פרטית. כילד הוא גדל באזור המרכז - בתחילה ברמת גן, אחר כך ברמת אביב ובהמשך בסביון. "הייתי ילד צפוני רגיל", הוא מספר, "אבל שנות המגורים בסביון חשפו אותי לחברה מאוד עשירה, כמעט ללא גבולות. למדו איתי בכיתה בנים של כל מיני שרים מוכרים ואנשים בכירים ביותר. בשנות ה-70 וה-80 האליטה ששלטה בישראל חיה סביבי ואותם אנשים חשו שהם מלכים וממליכי מלכים. בעקבות כך חלק מהגבולות היו פרוצים מאוד, תחושת כוחי ועוצם ידי שלטה ביד רמה. התחושה הייתה שאין שום דבר בלתי אפשרי, כלום לא יעצור אותנו".

אחד הזיכרונות החזקים שלו הוא מכיתה י', בשנת 1977 כאשר הגיע לכיתתו באחד הימים מורה לתושב"ע - רב תימני שניסה ללמד בבא מציעא. "אני זוכר שרבים זלזלו, גידפו, הציקו וצעקו, ובמיוחד הילד שישב לידי והיה המופרע הכיתתי. הרב הגיב בשקט מפתיע, הוא פנה לאותו ילד מופרע ואמר לו: 'עוד תראה שאתה תהיה הראשון שתחזור בתשובה בכיתה הזו'.

"וזה היה פשוט נכון. בערך שנתיים לאחר מכן התחילו חלק מאתנו להתעניין ביהדות, בעיקר מתוך תחושה של ריקנות. אותו חבר באמת היה הראשון שחזר בתשובה שלמה, והוא עשה זאת באופן מאוד קיצוני. הוא עזב הכל, נסע לירושלים לישיבה חרדית, וכאשר ביקרתי אותו שם לראשונה הרגשתי שאני פוגש את האמת. כשחזרתי הביתה אמרתי לעצמי שהכל נראה אמתי ונכון, אבל באופן אישי לא מתאים לי לעזוב הכל, להתנתק מהעולם המוכר ולשנות את המראה החיצוני שלי. זה לא היה בכוחי".

יחד עם זאת, ההתעניינות ליוותה אותו לאורך כל הדרך. "אפשר לומר שתמיד האמנתי בבורא, אבל באותן שנים הגיע הזמן בו האמונה התחילה לבוא לביטוי מעשי בחיים שלי - הפסקתי לאכול מכל הבא ליד והתחלתי להקפיד על כשרות, ניסיתי לשמור שבת והתוודעתי לאורח החיים הדתי".

היו לו גם חברים לא מעטים שהיו שותפים לתהליך. "היינו הולכים יחד בקבוצות לשדרות רוטשילד, עולים לגג שם התקיימו ההרצאות, ומקשיבים לשיעורים של הרב נויגרשל והרב פרנק. בעיקר הגענו כדי לשמוע ולהתווכח, אבל תמיד בסופו של דבר נשארנו בצד שלנו. באותה תקופה היה מקובל לעשות הכל באופן מאוד קיצוני ולהביא הוכחות לוגיות, עבורי זה היה נורא זר, לא אהבתי את הגישה הזו. לי באופן אישי זה לא התאים, כיצד אפשר להוכיח בצורה לוגית את קיום השם בשעה שאני מרגיש אותו כל הזמן? אולי זה בגלל האופי שלי. באותם ימים ראיתי סביבי אנשים חוזרים בתשובה שישר צללו לתוך הגמרא. גם אני ניסיתי בתקופה מסוימת ללמוד בישיבת נתיבות עולם בבני ברק, אבל במקביל לכך גם למדתי פסיכולוגיה בבר אילן, וכנראה שזה לא התאפשר ביחד. הגעתי למצב בו חשתי את האמת, אבל הרגשתי שאני לא מסוגל לשנות בגללה את החיים שלי. לא העליתי בדעתי לרגע שיש אפשרות לחזור בתשובה בצורה אחרת ופחות קיצונית".

הפסיכולוגיה של התורה

דורי המשיך בלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ואחר כך טס לארה"ב לצורך המשך הלימודים. "כשהגעתי לארה"ב התוודעתי לחב"ד ולחסידות בכלל. זו הייתה הפעם הראשונה בה התחלתי להבין שאני יכול להתקרב ליהדות, ויחד עם זה גם לעסוק בפסיכולוגיה. אלו היו שנים מאוד מיוחדות. ב-1989 נסעתי לבקר בברוקלין ושם התארחתי בביתו ובישיבתו של הרב הקדוש יעקב פרלוב הנובומינסקר רבה שכיהן כנשיא אגודת ישראל ויו"ר מועצת גדולי התורה שלה. בשבת, בזמן הסעודה, פנה אליי הרב לפתע ושאל אותי לתדהמתי הרבה: 'אתה יודע היכן מוזכר דיכאון בתורה?' לא ציפיתי מאדם קדוש ורם מעלה שכמותו לפנות אליי ככה בשולחן השבת ועוד להפגין ידע מעמיק בתהליכי דיכאון פרוידיאנים, והרב המשיך וציטט את הפסוק מחומש בראשית: 'ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך'. 'מכאן', המשיך הרב, 'אנו למדים מה שפרויד אמר, שאם אתה מפנה את הכעס כלפי עצמך אז נופלות פניך. כעס מופנם הוא תחילתו של דיכאון. כל זה נכתב בתורה שנים רבות לפני שהוכרו התיאוריות של פרויד'. הנובומינסקר רבה זצ"ל המשיך בסעודת השבת, ואנוכי הקטן ראיתי לפתע שוב את פתחו של עולם גדול. בנוסף, ביקרתי באותה תקופה גם את הרבי מלובביץ והוא נתן לי באופן אישי כוס של ברכה ששמורה אצלי עד היום.

"לאחר מכן התגוררתי במשך שלוש שנים אצל שליח חב"ד הרב פרס בברקלי קליפורניה יחד עם סטודנטים נוספים. הייתי שותף לסעודות מרובות משתתפים, הכרתי גרים ובעלי תשובה רבים ואפילו חיילי מארינס יהודיים שלחמו בעירק. מכיוון ששמרתי שבת כבר באופן רשמי הוזמנתי להיות עד בבריתות של גרים, סייעתי אף בטהרות של מתים ובאירועים המאפיינים קהילה קטנה בארה"ב, ויחד עם זה המשכתי בלימודי הפסיכולוגיה באוניברסיטה וגיליתי שם דברים שממש הממו אותי – פתאום התברר לי שחלק גדול מהתורות שפותחו במהלך הדורות מוזכרות בצורה ישירה בספר התניא של הרב הזקן של חב"ד, וכן בספריו של רבי נחמן מברסלב ובעוד ספרים יהודיים נוספים. היה ממש מרגש לגלות את זה באותן השנים ובמקביל ללימודי הפסיכולוגיה. באותם ימים התחלתי להבין שלא צריך לענות את עצמנו עם תורות זרות, יש לנו הכל ביהדות. צריך רק להביא זאת לציבור באופן מסודר".

לארץ חזר דורי כחוזר בתשובה, ובמשך שנים היה מקורב לרב שך זצוק"ל וכן לרבנים נוספים. "היה ברור לי שאני ממשיך לעסוק בפסיכולוגיה", הוא מוסיף, "הרגשתי שהקב"ה הועיד אותי לכך, וגם כשניסיתי לפעמים לברוח ולנסות את מזלי בתחום העסקי, הגיעו אותות משמיים שהוכיחו שזה לא באמת מתאים לי. הקב"ה שם אותי דווקא במקום הזה, כפה עליי הר כגיגית".

פסיכולוגיה יהודית

אך דווקא מתוך המקום של פסיכולוג שמכיר את התורה, טוען דורי שמפריע לו שלעתים קרובות אנשים דתיים מבקשים ללמוד פסיכולוגיה ואינם מבינים כלל את הסיכון שיש בעניין. "אני רוצה לזעוק אליהם: 'אתם בכלל לא מבינים לאיזו מלכודת אתם נופלים. נכון שאפשר להיות פסיכולוג חרדי, אבל לפני הלימודים חייבים להבין מהיכן מגיעות התורות הפסיכולוגיות, כי הפסיכולוגיה שנלמדת כיום בכל האוניברסיטאות בעולם כוללת חלקים רבים מאוד של תורות המזרח. מי שלא יודע להפריד את המוץ מהתבן וגם מי שכן יודע אך לא מספיק זהיר, עלול להישאב לכך ולא להבין לאיזה פח הוא נופל, והכי גרוע – בסופו של דבר הוא עלול לעבוד לפי התורות האלו".

אתה חושב שיש עניין שאדם דתי יטופל דווקא אצל פסיכולוג שומר מצוות?

"אני חושב שזה נדרש ומתבקש. באופן אישי כאב לי מאוד במשך השנים, כאשר הודרכתי  בעיקר אצל פסיכולוגים חילוניים. הם היו אנשים מקצועיים וטובים, אין לי טענות כלפיהם, אבל באופן טבעי כשמתבססים אך ורק על תיאוריות שפותחו על ידי אנשים הרחוקים לגמרי מן היהדות, עלולים לפגוע בנפש.

"אתן לכך דוגמה: פריץ פרלס, אבי תורת הגשטלט, העביר סדנאות במכון אסלן בביג סור שבקליפורניה, בהן הוא ביקש מאנשים להכליל באישיות שלהם את החלקים הטובים והרעים, כלומר – לקבל את עצמם עם הטוב והרע גם יחד, ולהבין שחלקים אלו הם חלק מהם. אנחנו יודעים שביהדות הגישה שונה במהותה – אנחנו מבינים שהחלקים הרעים שיש בנו אינם באמת חלק מהאישיות שלנו, אלא הם נגזרות של היצר הרע המעורבב מאז חטא האדם הראשון בכל חלק מהבריאה. אם אדם סובל למשל ממידת הכעס – הוא צריך להבין שהכעס הוא בעצם התגלות מסוימת של היצר הרע שמנסה ובא להחטיא אותו, וכך גם יגיד לו כל מטפל תורני מאמין.

"או דוגמה נוספת – כיום יש הרבה פסיכולוגים שמבקשים להעלות אצל האדם זיכרונות משנים מוקדמות ומשתמשים לשם כך בהפעלת הדמיון. ידוע מה שאמר רבי ישראל סלנטר שהדמיון הוא אויב מסוכן ויש לחבוט בו, ואנשים שיישאבו לזיכרונות בלא ידע תורני לגבי מהות הדמיון ותחבולות היצר, עלולים לפעמים להיכנס לדיכאון, או לכעס או לעצב. ואלו רק דוגמאות, כי יש עוד מאות נקודות כאלו בפסיכולוגיה, ואנשים תמימים עלולים לפנות למטפלים שאינם מטפלים לפי רוח היהדות, ובמקום שיעזרו להם הם עלולים להטביע אותם ביגון ובקושי. 

"מצד שני חשוב לזכור שגם מטפל עם כיפה על הראש אינו בהכרח משתמש בשיטות התורניות. לעתים הוא למד את התיאוריות הרגילות ומשתמש בפסיכולוגיה הרגילה".

אז מה אתה מציע?

"אני חושב שחייבים לפתח ספרות מדעית חרדית בכל נושאי הפסיכולוגיה לפי התורה בלבד. כיום יש למשל את הרב משה בויאר שכתב על כך ספרים והוא לא היחיד. אני מקווה מאוד שבעתיד לא יהיו רק ספרים, אלא גם תכניות מלאות ומפורטת שתכשרנה פסיכולוגים חרדים בתהליך הכשרה ממושך ויסודי על פי דרך התורה בלבד. להבדיל ממש כמו שהדבר נעשה במוסדות החילוניים המוכרים בעולם הטיפול, לדעתי בתוך מספר שנים זה כבר יקרה".

בבטיחות ובהדרגה

בתוך כל התהליך המקצועי שחווה דורי, הוא גם המשיך להתקרב אל היהדות צעד אחר צעד. "אני זוכר את השבתות הראשונות ששמרתי לפני וגם לאחר שחזרתי לארץ", הוא אומר. "הסתגרתי אז לבדי בבית, פתחתי מסכת סנהדרין והרגשתי עצבות ובדידות. הייתי כל כך לבד וממש פניתי לה' ואמרתי לו: 'ה', אני כל כך אוהב אותך, אבל בבקשה עזור לי'. זמן קצר אחר כך כבר זכיתי להכיר את אשתי שבאה מרקע חילוני וקיבלה על עצמה את המצוות הבסיסיות. כשהתחתנו החלטנו שהבית שלנו יהיה דתי, וזה מה שנתן לי את החיזוק הסופי לחבוש כיפה על הראש באופן קבוע".

כיום הם מתגוררים ברחובות, ילדיהם לומדים בישיבות דתיות והם מקיימים אורח חיים דתי. "אשתי מלמדת בבית ספר חילוני ולעתים קרובות היא מכניסה בשיעוריה דת ואמונה", מספר דורי, "היא משתוממת בכל פעם מחדש מהחסר שקיים בחינוך החילוני ומנסה להשלים אותו".

במבט לאחור, היית משנה משהו בכל התהליך שעברת?

"אני לא פעם מתחבט בשאלה הזו. אולי באמת היה נכון אילו הייתי עושה חזרה בתשובה מהירה וקיצונית יותר, אולי כך היו הופכים החיים ליותר מסודרים? אבל אני מכיר את האופי שלי ומסתבר שכנראה הייתי זקוק לשלבים האלו. הייתי צריך את זה, כי זו האישיות שלי, ואני מניח שיש עוד אנשים כמוני.

"אל תהפכי אותי לדמות של חוזר בתשובה מעורר השראה", הוא מבקש לקראת סיום הראיון. "אמנם זכיתי להכיר את האמת ולחיות אורח חיים דתי, אבל אני עוד רחוק מלהיקרא צדיק ובעל מעלה, ואני אומר זאת ברצינות".

אז אולי הוא לא רואה את עצמו כצדיק, אך מסתבר שדווקא בשל העובדה שהוא פסיכולוג הפועל לפי דרך היהדות, מגיעים אליו לא מעט מטופלים שנקשרים לדרך הטיפול שלו. רבים מהם אינם משויכים לעולם הדתי או החרדי, ומזדמן לו מדי פעם אפילו להעביר תכניות במגזר הערבי.

"אני חושב שבסופו של דבר העובדה שאני נשען על היהדות ומצטט מידי פעם את הספרים הקדושים, לא מפריעה לאף אחד, אלא רק תורמת", טוען דורי. "היה למשל מקרה בו הגיע אליי יהודי שהיה נראה רחוק מהיהדות באופן הקיצוני ביותר, והמבין יבין. והנה, דווקא במהלך הטיפול הוא נפתח לפניי וסיפר לי שהוא מקפיד להניח תפילין בכל יום. הייתי המום. זה רק חיזק אצלי את ההבנה שאין לנו מושג מה עובר על כל אחד ולעולם אסור לנו לשפוט מישהו לפי המראה החיצוני שלו.

"אני מרגיש שזו השליחות שלי בעולם", הוא מסיים, "לעזור לאנשים דווקא מתוך המקום הזה, ולהציע לא רק טיפול פסיכולוגי אלא גם תורה ואמונה. אני לא מתיימר לתקן עולם, אבל כן שואף לעזור מתוך שיטות המבוססות על דרך התורה ומתוך הבנה שבספרי הקודש יש הכל ואין צורך לחפש תורות זרות".