category

חודש אלול

האדם במעגל השנה: למה אומרים "אבינו מלכנו"?

דוד המלך לא ניסה לבוא לפני הקב"ה בהתחכמות ובערמה ח"ו, אלא כמו הכריז: "הנני רואה את הבריאה שרה ומהללת לה' יתברך, ומתוך כך הריני חש בכל נימי נפשי מחובר לבורא עולם"

שתף במייל
| ג' תשרי התשפ"ב |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

המתפלל בעשרת ימי תשובה, ייתן דעתו לסדרן של הבקשות המיוחדות שאנו מוסיפים בתפילת שמונה עשרה בימי הדין הגדולים האלה, ויועיל הדבר לתוספת כוונה בתפילה.

לאחר דברי השבח הקבועים שבתחילת תפילת העמידה, פותחים אנו בבקשה אחת בסיסית, ולאחר דבר שבח נוספים עוברים לבקשה נוספת רחבה יותר, ומכאן עוברים בין דברי התודה שבסוף התפילה לבקש בקשה גדולה עוד יותר, ולקראת הסיום מפרטים את כל צרכינו.

הנה בתחילה, לאחר הזכרת גדולת וגבורת ה', אנו מבקשים רק חיים, באומרנו: "זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, כתבנו בספר חיים". אחר כך מבקשים שזכירה זו תהיה ברחמים: "מי כמוך אב הרחמים, זוכר יצוריו 'ברחמים' לחיים". ומכאן עוברים לבקשה הבאה, שחיים אלו יהיו טובים: "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך". ולאחר מכן עוברים לבקש את כל צרכינו בפירוט מלא: "ובספר חיים, ברכה ושלום, ופרנסה טובה, וישועה ונחמה, וגזרות טובות  - נזכר ונכתב לפניך".

משל לעני שסיפר לחברו כי בדעתו לקבל ארוחתו היום בצהריים מעשיר פלוני. אמר לו חברו: "והרי נתן לך פעמים רבות בעבר, ואתמול אמר בכעס אל תוסף ראות פני! לך ותבקש גם מאחרים!" אמר לו: "עוד תראה שיעזור לי גם היום". כשראה העשיר את העני נוקש על דלתו, נזף בו: שוב אתה? אמרתי לך: לך לאחרים! אמר לו העני בקול רך "אדוני, ברצוני לשבח אותך על מעלתך הרוממה וטוב לבך ולא באתי לבקש אלא פת לחם להשיב נפשי. לא יותר מזה". התרצה העשיר ונתן לו. אמר לו העני, "הפת לבד יבשה, אפשר חתיכת בצל?". הסכים העשיר. החל העני לברכו והוסיף ואמר לו: "שכחתי לבקש גם מעט מים". נתן לו. ישב העני בחדר המדרגות ואכל. כשסיים, נקש בדלת ואמר: "אדוני, הבצל היה חריף, אפשר גם עוגייה מתוקה?". "טוב", אמר העשיר. "תנו לו עוגייה מתוקה"...

אף אנו, מאחר שכדברי רבותינו ז"ל: "לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי", עלינו לראות את עצמנו כבינוניים במשפט, ואין אנו יכולים לבוא ולדרוש לקבל חיים וכל טוב מצד עיקר הדין. לפיכך, לאחר דברי שבח כראוי למעלתו של מלך, מבקשים רק "זוכרנו לחיים". העיקר לחיות. אחר-כך ממשיכים ומוסיפים "זוכר יצוריו 'ברחמים' לחיים" – אנא תן לנו רבונו של עולם שחיים אלה יהיו ברחמים. שהרי יש אנשים חיים שכל ימיהם סבל ומכאובים. ולאחר שאנו מודים להקב"ה בברכת 'מודים אנחנו לך', הננו גם מבקשים שחיים אלה יהיו חיים טובים, ולא רק שלא נסבול בהם, ואף מוסיפים שיתן לא רק לנו אלא לכל ישראל: "וכתוב לחיים טובים 'כל' בני בריתך". ולאחר עוד דברי הודאה כבר מרשים לעצמנו לבקש: "ובספר חיים, ברכה ושלום, ופרנסה טובה, וישועה ונחמה, וגזרות טובות – נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך ישראל, לחיים טובים ולשלום".

 

מה אתה מבקש?

הנהגה זו למדנו מדוד המלך ע"ה, שהיה פותח בדברי שבח והלל לבורא עולם, ואחר כך מתחיל בבקשה קטנה והולך ומגדיל את בקשותיו, עד שהיה מבקש את כל חפצו. כמובא במדרש בדרך משל לשני אריסים (מנהלי עבודה) שרצו לבקש ממון מבעל הבית, על אף שלא הצליחו במלאכתם באופן משביע רצון. הנה דברי המדרש (מתורגם):

"אמר רבי חנינא: יש אריס שחכם לבקש, ויש אריס שאינו חכם לבקש. החכם לבקש, כשרואה בעצמו שלא הצליח בעבודתו, עושה לעצמו לב טוב (מצב רוח טוב), מסתרק בשערותיו (להיראות כאדם המרוצה מהמצב), מכבס בגדיו, פניו טובים וצהובים, נוטל מקלו בידו (כמהלך ללא לחץ), וטבעותיו באצבעותיו, והולך אצל בעל מלאכתו.

והוא אומר לו: 'בא בשלום אריס טוב. מה אתה עושה? (מה המצב אצלך?)' והוא אומר לו: 'טוב". 'ומה הארץ עושה?' 'תזכה ותשבע מפירותיה'. 'מה השוורים עושים?' 'תזכה ותשבע מחלביהם'. 'מה עיזים עושים?' 'תזכה ותשבע מגדייהם'.

אומר לו: 'מה אתה מבקש?' אומר לו: 'יש לך עשרה דינרים? תיתן לי!' אומר לו: 'אם הינך מבקש, עשרים אתן לך'.

ושאינו חכם לבקש, שערו קוצץ, בגדיו מלוכלכים, פניו רעים, והולך אצל בעל מלאכתו. שואל אותו ואומר לו: 'מה הארץ עושה?' אומר לו: 'הלוואי היתה מעלה [מכסה] מה שהוצאנו עליה'. 'מה השוורים עושים?' אומר לו: 'תשושים'.

אומר לו: 'מה אתה מבקש?' אומר לו: 'יש לך עשרה דינרים? תיתן לי!' אומר לו: 'לך [והחזר לי] מה שיש לי אצלך'. 

אמר רבי חוני: דוד המלך מהאריסים הטובים היה. בהתחלה משורר בקילוס ואומר:  'הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל'. אמרו לו השמים: 'שמא אתה צריך לכלום?' [המשיך ואמר:] 'וּמַעֲשֵֹה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ'. אמר לו הרקיע: 'שמא אתה צריך לכלום?' מזכיר והולך: 'יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וגו'.' אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'מה אתה מבקש?' [מאחר שפתחת בדברי שבח רבים כל כך, ודאי צריך אתה משהו]. אמר לו: 'שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין' –  [נקני] מן השגגות שעשיתי לפניך. אמר לו: הרי פטור ומחול לך. אמר לו: 'מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי' – מן הנסתרות שעשיתי לפניך. אמר לו: הרי פטור ומחול לך. אמר לו: 'גַּם מִזֵּדִים חֲשֹךְ עַבְדֶּךָ' – אלו הזדונות, ו'אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם' – אלו תוקפי עבירות [עבירות קשות]. 'וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב' – [מעוון גדול]. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אתה אדון רב, ואני חובותי גדולים, יאה למלך רב שימחול".

ביאור הדבר בעומק: דוד המלך לא ניסה לבוא לפני הקב"ה בהתחכמות ובערמה ח"ו, אלא כמו הכריז: "הנני רואה את הבריאה שרה ומהללת לה' יתברך, ומתוך כך הריני חש בכל נימי נפשי מחובר לבורא עולם. גם אם עדיין אינני מתוקן ומושלם, הנני מכיר בגדולתו, שואף להיות טוב כרצונו, ובטוח שעוד יבואו ימים טובים בדרכי הנהגתי ואעשה רצון ה' בשלימות. אינני מתייאש בשום אופן!" ומתוך דברים אלה פונה אליו הקדוש ברוך הוא ושואלו: "מה אתה מבקש?" ובכך פתח לו פתח להתחיל בדבר קטן, ולעלות ולהוסיף בקשות מחילה עד שמבקש כפרה אפילו על פשע רב.

אדם כזה ראוי הוא למחילה ולפתיחת דף חדש.

ואף אנו מבקשים בדרך זו, אותה למדנו מדוד מלכא משיחא.

מתוך ספרו של הרב זמיר כהן, "האדם במעגל השנה". לרכישה לחצו כאן.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה