סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר: השינוי הדמוגרפי האדיר שלא זוכה לתשומת לב
כשאנחנו קוראים לכולם עולים חדשים, אנחנו מרדימים את עצמנו וממשיכים לחשוב שזה נתן שרנסקי יורד מהמטוס, אבל מי שעולה עכשיו הוא בעיקר השכן הגוי שלו
- סיון רהב מאיר
- ו' אייר התשפ"א
(צילום: shutterstock)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה כרגיל בערב יום העצמאות את הנתונים על אוכלוסיית המדינה. בקום המדינה שיעור היהודים עמד על 82.1 אחוז. ב־2018 אחוז היהודים עמד על 74.5. השנה מהווים היהודים 73.9 אחוזים מאוכלוסיית ישראל. השינוי הדמוגרפי האדיר הזה לא זוכה כלל לתשומת לב, אולי כי זה לא פוליטיקלי־קורקט לומר זאת: חוק השבות צריך להשתנות. רוב העולים שמגיעים היום לארץ אינם יהודים. על פי חוק השבות, אם אדם יהודי מתחתן עם לא־יהודייה, ונולד להם בן לא־יהודי שמתחתן עם לא־יהודייה, ונולד גם להם בן לא־יהודי - הוא זכאי לעלות מאוקראינה, למשל, אל המדינה היהודית הקטנה, עם כל הזכויות, סל הקליטה וההטבות. כל העוסקים בתחום הזה מודים שמדובר בהרבה יותר מ־50 אחוז מהעולים שמגיעים היום לארץ. הם לא נרדפו בגלל יהדותם. חלקם לא חשים כל קשר לישראל או ליהדות, ורואים עצמם כנוצרים פעילים. אין פה שום טענה כלפיהם, רק כלפינו. אנחנו אלה שאולי עושים להם עוול בכך ששליחי סוכנות ממשיכים לחפש אותם ולהעלותם.
עו"ד יונתן יעקובוביץ מ"המרכז למדיניות הגירה ישראלית", גוף שמנסה לקדם את שינוי חוק השבות, אמר לי השבוע שאולי צריך להפסיק לדבר בעברית מכובסת ולהתחיל להגיד הגירה במקום עלייה. כשאנחנו קוראים לכולם עולים חדשים, הוא אומר, אנחנו מרדימים את עצמנו וממשיכים לחשוב שזה נתן שרנסקי יורד מהמטוס, אבל מי שעולה עכשיו הוא בעיקר השכן הגוי שלו.
הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".