בג"ץ: הגבלת מרחק ההפגנות במהלך הסגר – לא חוקתית

בג"ץ קבע היום (ראשון), כי התקנה שהגבילה בחודש אוקטובר האחרון, במהלך סגר חגי תשרי, את ההשתתפות בהפגנות למרחק של 1,000 מטרים מהבית לא הייתה חוקתית. כפועל יוצא, החליט בית המשפט כי הקנסות שניתנו מתוקף תקנה זו בין ה-1 וה-13 באוקטובר יבוטלו.

פסק הדין התקבל ברוב דעות בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשותה של הנשיאה אסתר חיות. שמונת שופטי הרוב דחו אומנם את העתירות נגד חוק הסמכויות (חוק הקורונה הגדול), במסגרתו הוטלו מגבלות שונות על הפעילות המשקית והאזרחית, בין היתר על השתתפות בהפגנה, בתפילה או בטקס דתי. חיות כתבה בפסק הדין, כי חוק זה נועד "ליתן מענה למצב חירום רפואי קונקרטי. הסדר זה, על מכלול סעיפיו והנסיבות שהובילו לחקיקתו, איננו גורם כשלעצמו פגיעה בלתי מידתית בזכויות אשר יש בה כדי להצדיק את ביטולו".

עם זאת, חיות הדגישה כי התקנה שנקבעה מכוח החוק, לפיה הוגבל מרחק היציאה מהבתים לצורך השתתפות בהפגנות ל-1,000 מטרים, גרמה ל"פגיעה משמעותית ביכולתם של המפגינים לבטא את שברצונם לבטא". היא ציינה, כי "המקום שבו מתקיימת ההפגנה יש בו כדי לבטא באופן מובהק וממשי את המסר שאותו מבקשת ההפגנה להעביר. במשוואת האיזון שבין התועלת הנובעת מהטלת הגבלה זו ובין הפגיעה אשר נגרמת בעטיה, אין מנוס מן המסקנה שהפגיעה הטמונה במגבלה עולה על תועלתה, ועל כן היא אינה צולחת את מבחן המידתיות במובן הצר".

שופטי הרוב החליטו, בנוסף, כי ככל שבתוך 90 ימים ממועד מתן פסק הדין לא תודיע הממשלה כי יש ביכולתה להשיב לאזרחים את הכספים ששילמו על קנסות שהוטלו בתקופה שבין ה-1 וה-13 באוקטובר בגין השתתפותם בהפגנות במרחק העולה על 1,000 מטרים ממקום מגוריהם, יבוטלו כלל הקנסות שהוטלו בתקופה זו מכוח חוק הסמכויות בגין הפרת הגבלת מרחק היציאה מהבית, והכספים יושבו למשלמים.

השופט נעם סולברג נותר בדעת מיעוט, כשסבר כי היות וההגבלות האמורות פקעו לפני כשישה חודשים ולא חודשו מאז, מדובר בדיון "תיאורטי ומיותר". לדבריו, "משעמדה התקנה בתוקפה למשך 13 ימים בלבד; משהיה זה בצוק העיתים, בזמן השפל שפקד אותנו בגל השני של מגפת הקורונה; משפג תוקפה של התקנה לפני כחצי שנה, ולא חודש עוד, הרי שדיון בעניינה לא יהא אלא תיאורטי בלבד; נזקו עולה על תועלתו. אין הצדקה להענקת הסעד הגורף של ביטול הקנסות כולם, ואין טעם טוב דיו להכריז על בטלותה מעיקרא של תקנה זו, שהתקינה הממשלה כולה, באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת".

התנועה לאיכות השלטון, שהייתה אחת מהעותרות, מסרה בתגובה לפסק הדין: "זכות ההפגנה וחופש המחאה הם נשמת אפה של מדינה דמוקרטית חפצת חיים, גם ובייחוד בעתות של משבר חוקתי ומשטרי. לא ייתכן שממשלה הנמצאת בניגוד עניינים תגביל את זכותו של הציבור להפגין כנגדה, גם לא בדרך מתוחכמת של הגבלות מרחק. גם היום הוכיח בית המשפט העליון את חשיבות השמירה על זכויות היסוד של הציבור במדינת ישראל".

מנגד, חבר הכנסת המיועד שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מתח ביקורת על בית המשפט: "מגבלה על תפילות בקורונה – סבבה. מגבלות על הפגנות – פגיעה בלתי מידתית, ודינה בטלות. סולם הערכים הזה לא נובע משום חוק, חוק יסוד או עקרון חוקתי. השופטים פועלים (שוב) לכפות את עולם הערכים שלהם על הציבור בישראל. בית משפט פוליטי. סמכות ללא אחריות".