חדשות בארץ
"זיוף של היהדות": הרבנים הראשיים נגד החלטת בג"ץ
הרבנים הראשיים לישראל, הראשון לציון הגר"י יוסף ונשיא בית הדין הגדול הגר"ד לאו, הגיבו בחריפות על החלטת בית המשפט העליון כי על המדינה להכיר במי שעברו בישראל גיור רפורמי או קונסרבטיבי כיהודים לעניין חוק השבות
- גבי שניידר
- י"ז אדר התשפ"א
הגר"י יוסף והגר"ד לאו (יונתן זינדל, פלאש 90)
הרבנים הראשיים לישראל הגיבו הערב (שני) בחריפות על החלטת בית המשפט העליון, שהורה למדינה להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שבמהלך שהותם בישראל עברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית.
הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הגר"י יוסף, אמר: "החלטת בית המשפט העליון מצערת מאוד ופוגעת באופן חמור בשלמות עם ישראל. בית המשפט גם דחה את הבקשות להמתין עם הכרעתו עד לחקיקת החוק".
"מה שהרפורמים והקונסרבטיבים מכנים 'גיור' אינו אלא זיוף של היהדות, שמשמעותו היא הכנסת אלפי גויים לעם ישראל", הוסיף הראשון לציון. "יש לצפות מאנשי הציבור לפעול לתיקון מהיר בחקיקה של המצב, ויפה שעה אחת קודם".
הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, הגר"ד לאו, אמר: "מי שהתגיירו בגיור רפורמי ודומיו אינם יהודים, שום החלטת בג"ץ כזו או אחרת לא תשנה את העובדה הזו".
"יש להצר על כך שבית המשפט בהחלטתו מאשר את הצפת מדינת ישראל בעולים אשר בינם לבין היהדות אין דבר. כל אחד מאזרחי ישראל צריך לשאול את עצמו בערב עצוב זה במה מדינת ישראל היא מדינה יהודית, כאשר כל נכרי יכול להיות אזרח מדינת ישראל".
החלטת בית המשפט העליון, שהתפרסמה מוקדם יותר, התקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בעקבות עתירות שהוגשו ברובן בשנת 2005. העותרים עברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית בישראל, שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי, וביקשו לקבל אזרחות ישראלית כיהודים מכוח חוק השבות. לאחר ששר הפנים דחה את בקשותיהם, הם עתרו לבית המשפט.
השופטים ציינו, כי הכרעתם מצומצמת לשאלה האזרחית-ציבורית של הקניית מעמד מכוח חוק השבות ואינה עוסקת בשאלה דתית. נשיאת בית המשפט, השופטת אסתר חיות, כתבה בפסק הדין כי בית המשפט הותיר במשך שנים את הסוגיה לפתחה של הכנסת, אך לדבריה "משהמחוקק לא הכריע בה במשך למעלה מ-15 שנים, לא ראינו מנוס ממתן פסק-דין בעתירות. בכך אין כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא זאת לנכון".
ההחלטה התקבלה ברוב דעות של שמונה שופטים. השופט נועם סולברג הצטרף למסקנה המשפטית של דעת הרוב, אולם סבר בדעת יחיד כי יש להשהות את מועד כניסת פסק הדין לתוקף ב-12 חודשים מיום כינונה של הממשלה ה-36, כדי לאפשר להסדיר את נושא הגיור בחקיקה.