הרב יצחק זילברשטיין

משעשע: הדוד הזקן של החתן הזיל דמעות של שמחה מטעות שהתגלגלה

"מעיניו נשרו דמעות של שמחה. כל עצמו לא היה כלל בעולם הזה מרוב התלהבות ואושר. אך, לטעות המשעשעת הזו היתה השלכה רצינית..."

שתף במייל
| ט' חשון התשפ"א |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

המעשה שלפנינו אירע ביום בו אירעו הפגנות רבות בארצנו, שבעקבותן נוצרו פקקי תנועה רבים באופן שכל צירי התנועה המרכזיים בערי המרכז היו חסומים.

במרכז שמחות ידוע בעיר בני ברק, ישנם שני אולמות צמודים, ובשניהם נערכו חתונות באותו ערב.

התזמורת שהוזמנה לאולם האחד, הגיעה בזמן, אך אנשי התזמורת שהוזמנו לאולם השני בוששו מלהגיע כי נתקעו בפקק ענק, ולכן הודיעו למחותנים שאין שום סיכוי שיוכלו להגיע לשמחת החתונה הערב...

האנשים טיכסו עצה - כיצד נשמח עתה את החתן והכלה? והרי "אין שמחת חתן וכלה אלא בכלי שיר" (משנ"ב של"ח-ח')...

כשהחתן מהאולם הסמוך שמע על כך, הדבר מאוד נגע לליבו, ובצדקותו אמר: "איננו מתחילים לנגן ולרקוד, עד שנמצא פתרון לשמחת החתן והכלה מהאולם השני...".

לבסוף הבזיק בליבו של החתן הצדיק רעיון נפלא: "הבה וניצור חיבור בין הרמקולים באולם שלנו, למערכת ההגברה באולם הצמוד, וכך כל צלילי ושירי התזמורת מהאולם שלנו יישמעו בעוצמה ובאיכות מעולה גם באולם השני...".

כך אכן עשו, ובס"ד השמחה בשני האולמות היתה רבה. משתתפי שתי החתונות רקדו לקול אותם צלילים ואותם שירים.

השמחה הגדולה הגיעה לשיאה, כאשר נכנס אחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו לאולם בו התזמורת ניגנה.

כמקובל, התזמורת מיד פצחה בשיר אותו נהוג לזמר כאשר גדולי התורה נכנסים: "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור...".

ומה התרחש באותם רגעים באולם הסמוך? - לשם לא נכנס ראש ישיבה או רב, אך בדיוק באותו רגע נכנס לשם דוד זקן של החתן. כשהתחילה התזמורת לנגן ולשיר "ימים", הבחורים המשמחים באופן טבעי הפנו את מבטם לכניסת האולם, וכאשר הבחינו בזקן, החליטו לרוץ לעברו בשמחה... הם רקדו כרכרו ופזזו סביבו בכל עוז, והוא היה בטוח שהשיר מנוגן לכבודו...

כל המשמחים שרו "לכבוד" הזקן שעמד במרכז המעגל - "ימים על ימי מלך תוסיף...", והשמחה גדלה עד לב השמים... כולם הבינו שהתזמורת לא התחילה לשיר "ימים" לזקן ההוא, אלא לראש ישיבה שנכנס לאולם הסמוך, אך היה אחד בלבד שלא שם לב לכך - הלא הוא הדוד הזקן, שהיה בטוח שהכבוד הגדול מכוון אך ורק עבורו...

את גודל התרגשותו של הזקן לא ניתן לתאר במילים. זו היתה הפעם הראשונה בחייו ששרו לו "ימים", ומעיניו נשרו דמעות של שמחה. כל עצמו לא היה כלל בעולם הזה מרוב התלהבות ואושר...

הסיפור לא תם בכך. התברר שלטעות המשעשעת הזו היתה השלכה רצינית...

הנה אותו דוד הכין מעטפה עם צ'ק על סך 500 ש"ח, כמתנה לחתן. עתה, אמר הדוד הנרגש בליבו, לאחר שזכיתי לכבוד כה מרובה, אתן לאחייני היקר סכום גבוה פי עשר! הוא רשם אפוא צ'ק חדש, על סך 5,000 ש"ח, הכניסו למעטפה והעניקה בסוף האירוע לחתן. (באחד מסעודות השבע ברכות, גילה הדוד לאבי החתן את הסיבה להענקת הצ'ק הגדול חלף הקטן, בעקבות הכבוד הגדול שנהגו בו, ואבי החתן סיפר את הדבר לבנו).

עכשיו בא החתן ושואל: האם מותר לי להשאיר את הכסף בידי, או שמא עלי להשיבו לדוד הזקן, כי ניתן לי מחמת טעותו של הדוד שסבר שה"ימים" נוגן לכבודו (ואדרבה, הבחורים מסביב היו די משועשעים מכך שהוא סבור בדמיונו ששרים ורוקדים לכבודו...)?


תשובה:

השיב הרב יצחק זילברשטיין:

נראה שאין להחשיב את מתנתו של הדוד כ"מתנה בטעות", כי אכן העניקו לו כבוד גדול, והוא הפיק מכך הנאה וקורת רוח מרובה. ומחמת שביעות רצונו הרבה, החליט להעניק מתנה מכובדת לחתן.

והאמת היא שלאף אחד לא היתה כוונה לגנוב את דעתו של הזקן, ובטח לא להוציא ממנו את המתנה במרמה, אלא ההשגחה סובבה שהוא יקבל את הכבוד, והחתן יזכה במתנה הגדולה בסייעתא דשמיא. שכן ההתרחשות שלפנינו כולה היא בלתי צפויה לחלוטין; ראשית כל, ההפגנות שנערכו באותו ערב, שבעקבותן נחסמו הכבישים וממילא התזמורת לא הגיעה, ולאחר מכן עלה בלב החתן הרעיון לחבר את הרמקולים באופן שיושמעו ניגוני התזמורת גם באולם הסמוך, ובדיוק כאשר נכנס הראש ישיבה לאולם הראשון ומתחילים לשיר לכבודו "ימים", בתזמון מדהים, באותו רגע נכנס לאולם השני הדוד הזקן, והבחורים פתאום מחליטים לרקוד ולזמר לכבודו... בוודאי שכל רצף האירועים הללו מכוון מן השמים בסייעתא דשמיא מופלאה!

ונאמר במסכת בבא בתרא (נ"ה.): "אנדיסקי, סייעתא דשמיא היא", ופירש הרשב"ם: מְמוּנֵּי המלך, היו רגילים לגבות מס מכל בית ובית, עד שיעלה החשבון למס הקצוב שעליהם לאסוף, ואם אירע ושכחו לגבות מאחד מבני המקום, וגבו את כל המס מכל שאר בני העיר, אף על פי שהכביד המס על השאר (בשיעור הסכום שהיה לו לזה ליתן, כי כעת תשלום חלקו יושת עליהם) - הרי זה ששכחו לגבות ממנו פטור מלשלם את חלקו, משום שאנו אומרים שהיתה לו סייעתא דשמיא.

הרי לנו, שישנם מצבים המוכיחים בעליל, שמן השמים שולחים לאדם סייעתא דשמיא. וגם במקרה שלפנינו, צירוף המקרים הכל כך לא צפויים, מראה שהיתה פה סייעתא דשמיא מיוחדת שהדוד יזכה בכבוד, והחתן יזכה במתנה.

לסיכום: החתן רשאי להשאיר את מתנת הדוד הזקן בידו.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה