הצופן
שם שמתחיל באות ע', פ' או צ' – מה המשמעות לפי היהדות?
הזוהר אומר כי סודות עמוקים ונסתרים טמונים בסוד האותיות. כל אות היא מעין כלי לכוח רוחני המיוחד לה ולכן צירוף אותיות למילה, הוא בעצם צירוף הכוחות הטמונים באותן האותיות. כיצד ניתן לממש לחיוב את הכוחות הרוחניים הטמונים באותיות ע', פ' או צ'?
- הרב זמיר כהן
- ג' אלול התש"פ
כל אות מעשרים ושתיים אותיות לשון-הקודש, אינה אלא בבחינת מעטפת לכוח רוחני מסויים הטמון בה ומיוחד לה, ובו היא נבדלת במהותה מהאותיות האחרות. כל פרטי הבריאה עשויים בעצם מצורות שונות של צירופי אותיות. אותה 'הארה רוחנית' (אשר המונח 'אנרגיה' המקובל כיום, כאין וכאפס לעומתה) הטמונה בכל אות, זורמת ופועלת בה על-פי שלשה מסלולים:
- אופן הגיית האות
- צורת כתיבת האות
- ערכה המספרי של האות.
ומכיון שבכל אות טמון כח רוחני מסויים, אותיות שמו של האדם משמשות כצינורות שפע רוחניים לאותו אדם, על-פי הטמון באותן אותיות וכמו שכתב בספר "עוד יוסף חי" בהמשך דבריו המובאים לעיל: "והענין הוא, כי 'נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ!' – שכל אדם, חיותו [מה שמחיה ומפעיל אותו] תלויה באותיות שמו, שהם צינורות השפע שלו.
השפעת האות ע'- המסמלת ראייה מעמיקה וצורך במוחשיות, בשמו של האדם
כאשר האות ע' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלושת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה) תכונות מוחשיות ומעשיות. כלומר, אדם זה יציב ומעשי, הבוחן כל פעולה מבחינה הגיונית אם היא מובילה לתוצאה הרצויה. הוא מוכן לעמל וטורח, גם אם מדובר בעבודה פיזית קשה, וגם אם תוצאת עמלו וטירחתו אינה נראית מיד, אך רואה הוא בעומק חשיבתו את התוצאה העתידה לבוא מעמלו הנוכחי, והוא טורח בשקידה צעד אחר צעד, עד הגיעו אל הרצוי. מתוצאות עמלו הוא מעניק שפע טוב למשפחתו, לפי הבנתו מה טוב עבורם, אך נוטה להקפיד עליהם אם אינם עושים את הנכון וההגיוני לדעתו. בסך הכל הוא אדם ידידותי מאד, אך עלול לפגוע בזולת כאשר הוא נפגע או כשרואה שהזולת מפריע למטרתו. אך בעיקר עלול הוא מאד לנטות בהקצנה אל החומריות והתאוות שבעולם-הזה, לראוותנות ולשחצנות, מתוך שאיפתו למוחשי ולמורגש. אולם באמצעות עבודה נכונה יוכל לנתב שאיפה עוצמתית זו למוחשי ולמורגש, לצד החיובי. וזאת באמצעות השימוש בשלושת התכונות הבסיסיות של האות ע', ושילובם יחדיו: א. שאיפה לראות למרחק ולעומק. ב. נכונות לעמול ולטרוח צעד אחר צעד עד השגת המטרה. ג. שאיפה למוחשי ומורגש. שילוב זה מושג באמצעות הקדשת זמן קבוע מידי יום ביומו ללימוד תורה ומוסר בעיון ובעמקות מפי תלמיד-חכם ירא שמים, וקיום מצות חסד מעל ומעבר לרגיל. כך, באמצעות חוויית העונג שבעומק תורתו הקדושה של הבורא, ההתמדה בעמל, השמחה שבחסד, וראיית תוצאת פיתוח האישיות, תיקון המידות, וידיעת החכמה, הוא יגיע לתחושת אמת עמוקה של קרבת ה', ושמחה בקיום המצוות, עד כדי ההרגשה המוחשית בעונג ובהנאות החיים הרוחניים, שדרך רוחנית זו מסבה לו.
השפעת האות פ' – המסמלת את כוח הפתיחה והפריצה, בשמו של האדם
כאשר האות פ' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלשת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה), יכולת פריצה קדימה גם במה שנראה חסום וקשה. מצד אחד הוא מסוגל להתגבר על ניסיונות ופיתויים יצריים חזקים, לשלוט בפיו ובנטייתו לדיבורים, ולשוחח רק בדברים מותרים, טובים ורצויים. יכול הוא להפתיע בקלות את כל הסובבים אותו בהצלחות מרשימות בתחומים שנראו כבלתי עבירים אצלו, ובפרט במימד הרוחני של קניית חכמה בכלל, ולימוד תורה ועבודת המידות בפרט; בהצלחה חוזרת ונשנית בשלום בית וביחסי אנוש, מתוך עבודה רוחנית מרשימה. כוח הפתיחה שבו עשויה להתבטא גם בנדיבות לב, בהענקה ובמתן צדקה כראוי לכל נצרך.
אולם מאידך עלול כוח הפתיחה והפריצה שבו לגרום לו לשאוף למרחבים מופרזים ולחוסר גבולות, להביאו לפריצת גדרים, להדגשת חיצוניותו, ולדבר דיבורים מיותרים ואפילו שליליים ומזיקים.
הבחירה נתונה בידיו אם להשתמש ביכולות שקיבל, לכאן או לכאן. אם יבחר במסלול הטוב, הרי שצינור השפע שבאות פ' שבשמו יפעל בו להיות נושא חן בעני כל רואיו. אהוב וחביב הוא יהיה תמיד אצל כל מכריו, גם אם חיצוניותו הגשמית אינה נאה. לעומת זאת, בחירה בדרך השלילית תגרום לו להיות דחוי אפילו אצל קרוביו, וכמכוער ייחשב בעיניהם גם אם נאה הוא במראהו החיצוני.
ומכיון שיצר הפתיחה והפריצה שבו, יצר חזק הוא, בבחינת הכתוב "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתו", הרי כדי שיתקיים המשך הפסוק "וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ", עליו להתמיד בעסק התורה הקדושה ובלימוד בספרי מוסר, כמאמר חז"ל: "אם פגע בך מנוול זה [הלא הוא היצר הרע], משכהו לבית המדרש. אם אבן הוא נימוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ".
השפעת האות צ' – המסמלת צידה ואת דרגת הצדקות, בשמו של האדם
כאשר האות צ' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלשת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה) יכולת יוצאת דופן להגיע לצדקות אמיתית, מתוך שליטה עצמית מלאה בכל תאוות החומר ופיתויי העולם. הוא מסוגל - באורח מעורר השתאות - ללכוד יצרים שליליים, כצייד (צ') ממש הצד חיות טרף ושולט בהם, ולנתב אותם לשימוש רוחני חיובי על-פי הוראות הבורא בתורתו הנפלאה.
אולם מאידך, אדם זה הישר בטבעו ושואף לרוחניות, עלול להתפתות לחיצוניות מעושה, ולהגיע למצב שתוכו לא יהיה כברו. אם אכן חש הוא נטיה לסתירה כזו, עליו לדעת שמצב זה נובע מהניגוד שבתוכו, בין כיסופין לחיי רוחניות טהורה, לבין משיכה עזה לתאוות העולם; ומתוך תערובת פנימית של רצון עמוק ליהנות גם מתאוות העולם-הזה ללא גבול, וגם לזכות לחיי העולם-הבא בשלימות (לעניין זה האות צ' דומה לאות א' הרוחנית. שני ראשי האות צ', כשני ראשי האות א', נראות כשואפות לפריצה רוחנית חיובית - מחד, ולפריצת גבולות שלילית – מאידך).
כדי שלא להגיע למצב זה, וכדי להיחלץ ממנו, עליו לגמור בדעתו כי מוחלט אצלו להתנתק בפועל מכל דבר האסור על-פי הוראות בוראו בתורתו, וגם לנתק את כל החוטים המקשרים אותו למעשים אלה, לבל יבוא לידי ניסיון שאולי לא יעמוד בו. וזאת על ידי שיתבונן בעובדה כי רצונו האמיתי לחיות חיים ישרים, נכונים וטובים. ובפרט ישמור על קדושת הברית. ויחזק עצמו בעובדה, שבהיותו מממש את יכולתו להגיע לצדקות אמיתית, יזכה להתענג עונג רוחני אמיתי עוד בהיותו כאן בעולם-הזה, ויגיע לדרגה גבוהה בבחינת מלכות בכמה תחומים.
אמנם כדי להצליח בכך, עליו לעסוק בתורה בקביעות מידי יום. שכן האור שבה וחכמת דבריה יכוונוהו בעקביות ללכת בדרך הנכונה מבלי לסטות ימין ושמאל. ויעשה לו רב תלמיד-חכם וירא שמים, עימו יתייעץ בכל ספקותיו והתלבטויותיו, עד הגיעו לשלימות הראויה.
לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.