"את המכות שאבא שלי נתן לי אני לא אשכח בחיים"...

אחד הדברים העיקריים והבסיסיים שאני מלמדת אימהות, הוא ביטחון בסמכות.

ולמה, את אולי שואלת? או שכבר שמעת עליה מספיק ויתכן שאת יודעת כבר היטב לדקלם את זה...

למילים "ביטחון בסמכות" יש משמעות גדולה וחשובה שחשוב מאד להבין ולהפנים כדי להרגיש את הדברים ולשדר אותם החוצה - בעיקר לילדים שלך.

מה בתפיסה שלך זו סמכות?

באחת הסדנאות שלי קרה לי דבר מעניין וכואב. כאשר שאלתי את השאלה הזו, נשים ענו תשובות שונות, כמו כוח, מילה, תחושת ביטחון, צעקות, מישהו שמצייתים לו.

היו גם תשובות לגמרי קשות, כמו מכות, איומים, עונשים קשים. אחת הנשים התחילה פתאום לבכות.

מובן שלא יכולתי להתעלם ממנה ושאלתי אותה אם היא רוצה לשתף בסיבה לבכי שלה.

והיא אמרה: "את המכות שאבא שלי נתן לי אני לא אשכח בחיים!".

דממת אלחוט השתררה באולם.

כל הנשים בחדר שתקו והביטו באותה אישה יקרה, והיא המשיכה לספר, "כשאת אומרת 'סמכות' אני נזכרת במכות שאבא שלי היה נותן לנו. הוא לא היה מדבר בכלל, מבט אחד שלו היה משתק אותנו, ואם זה היה משהו קצת יותר - הוא היה מכה בנו ללא הפסקה.

"תשמעי", היא ממשיכה ואומרת, "אני לא יכולה להגיד לך שזה לא עזר! הוא היה אבא מאד מאד סמכותי, ועשינו כל מה שהוא רק אמר".

אני לא אלאה אותך בכל הסיפור...

שושי (שם בדוי) למדה והבינה (בעל כורחה) שסמכות היא כוח חזק, מאיים, מפחיד, אלים ותוקפן! פלא שהיא לא מצליחה להיות סמכותית ובטוחה?!

אז מובן שעשינו שם סדר. לצערי, הרבה חושבים שסמכות זה משהו מאיים שבא מלמעלה למטה, גדול מול קטן, חזק מול חלש.

וזו טעות חמורה ביותר!

נסביר את זה בדוגמא.

שוטר שמגיע ועוצר נהג שנסע באדום, ורושם לו דו"ח. האם זה משהו אישי? זה בגלל שהשוטר התעצבן והחליט לעשות כאן סדר עם כל הנהגים המעצבנים בכביש? ממש לא! השוטר מגיע מכוח החוק, יש לו תעודה שבה כתוב שהוא בסך הכל שליח החוק לוודא את ביצועו.

והנהגים? פלא שמצייתים לו?

ראית פעם נהג שהתווכח ורב עם השוטר? אולי רק בכה והתחנן על נפשו, והתנצל על התנהגותו...

ואם השוטר הזה החליט שרק היום, כיוון שאשתו עצבנה אותו, הוא יורה ברגליים למי שנוסע באדום. האם הוא יכול לעשות זאת מתוקף החוק? ממש לא!

החוק לא הסמיך אותו לזה.

אם כך, למה אנחנו מקשיבים לו? למה אנחנו נכנעים לסמכות?

כי לכולנו בראש, בתת המודע, בפנים, כיוון שאנו נבראים במהותנו, יש מתג - סוויטש  של כניעה לסמכות.

ברגע שהוא נלחץ באופן טבעי, אוטומטית (ללא בחירה כמעט) אנחנו נכנעים לסמכות.

לכן כאשר את באה להנחיל כללים בבית, או בתקשורת שלך עם הילדים שלך, אם את באה ממקום של סמכות, כלומר, מכוח ה"תעודה" שקיבלת מהקב"ה, ולא מכוח עצמך, ואם את באמת באה מהמקום הנפשי הזה ואין שום גוון אישי או אינטרס אישי - אז אין משהו שיכול ליצור התנגדות אצל הילד. כי לא באת מכוח או מאינטרס, אלא מכוח התעודה. זהו התפקיד שלך!

הילדים לאט-לאט מרגישים את זה, ופתאום כל בקשה או הוראה מתקבלת בהסכמה, בצורה שלימה יותר, וזה נעשה קל יותר ופשוט.

אני מאחלת לך להשתמש בתעודה שקיבלת מהקב"ה, ועם התעודה שכבר יש לך תמשיכי להשיג הישגים ותוצאות טובות.

בהצלחה!

יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית ומנחת הורים- מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת Yd0548414745@imahut.org.il