פרשת שלח
מצוות הפרשת חלה - מעלתה וסגולתה
מצוות הפרשת חלה מגלה בכל יופיה והדרה את הנקודה והאמונה היהודית שכבודו מלא עולם, ועולם מלא כבודו. הרב מנחם וייס על המצווה היקרה, מתוך פרשת שלח
- הרב מנחם וייס
- י"ט סיון התש"פ
(צילום: shutterstock)
שמעתי מפה קודשו של המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זי"ע. שבמצוות הפרשת חלה יש כח לשנות המזל ובמיוחד אצל האשה, כמו כן אצל האיש במצוות קידוש החודש.
הסחף הבלתי נתפס בקרב ציבור הנשים בית יעקב למצוות הפרשת חלה, התכנסויות יחד בעזרת הנשים לקיים מצוות הפרשת חלה ברב עם והדרת בת מלך, מעיד על העוצמה במצוות הפרשת חלה.
פרשת השבוע שלח, פרק ט"ו פסוק י"ז: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה". בבאכם מיד ממש, כיוון שאכלו מלַחְמָה חייבין בחלה, ולא כשאר הדברים לאחר ירושה וישיבה. "והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' ראשית ערסתיכם חלה תרימו תרומה, מראשית ערסתיכם תתנו לה תרומה לדורותיכם". כאן כתבה התורה מצוות הפרשת חלה.
במדרש הגדול: מפני מה כפלה התורה בלשונה, תרימו תרומה לה' חלה תרימו תרומה. כן תרימו אותה תתנו לה' תרומה. אלא כך שנו חכמינו: לעולם יהא אדם זהיר במצוות חלה לפי שאין רעב בא לעולם אלא בעוון ביטול חלה, כדתנן גמרו שלא ליטול חלה רעב בא לעולם, לפיכך הכתוב מזהיר עליה כמה פעמים, תרימו תרומה לה'. חלה תרימו תרומה, כן תרימו אותה תתנו לה' תרומה.
הספורנו מביא על הכתוב בפרשתינו כי לאחר חטא המרגלים הצריך את מצוות הפרשת חלה למען שתחול ברכה בבתיהם, כנאמר בנביא יחזקאל על מצווה זו: "ראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך". הפרשת חלה גורמת שתחול ברכה בבית.
המאור ושמש מבאר במצוות הפרשת חלה את הפסוק: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם". כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם, דהיינו שמה שמחייה את האדם זה לא הלחם לבד, אלא מוצא פי ה' - התפילה, הברכה בלישת הבצק ובהפרשת החלה.
הרה"ק הנתיבות שלום זי"ע מדגיש דווקא במצוות הפרשת חלה את יסוד ושורש החסידות: בבואכם אל הארץ כשאתם באים לעסוק בענייני הארציות, תרימו תרומה לה', כלומר, תרימו את החומר לרוח. וכדברי אור שבעת הימים הבעש"ט הק' זי"ע: "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף", כלומר, ברעב ובצמא הגשמיים, עטופה הנפש הרוחנית של האדם. אין הפרדה חומר לחוד ורוח לחוד. מחומר נעשה הרוח - קמח, מים, שמן, שמרים לישת הבצק, ובתוך החומר הזה מפיחים את הגבוה והרוחני במצוות הפרשת חלה, אמונה שהכל בידי שמים, ובהכל מעורבות שמים.
"רם על כל גויים ה' על השמים כבודו". הגויים אומות העולם טוענים על השמים כבודו. השמיים שמים לה', והארץ נתן לבני האדם, חלוקה - שמים לה' ואילו ארץ לבני אדם, ללא תקשורת ויחסי גומלין ביניהם, גישה גויית!! אבל בהמשך הפסוק "מי כה' אלוקינו", האלוקים שלנו "המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ". גם וגם, בזה טמון היסוד של מצווה חביבה עד למאוד אצל נשים צדקניות והיא הפרשת חלה. בכך מבטאים את הנקודה היהודית. ארץ ושמים, חומר ורוח חד הם. מצד אחד הכי הכי ארץ (קמח, מים, שמן, סוכר, שמרים) ומצד האחר הכי הכי שמים.
הקמח - הניפוי הוא ניקוי פנימי והפרדה בין הפסולת לאוכל, הרע והטוב.
מים - טהרה. ניקיון פנימי. חסד תורה. המים מאחדים את הקמח לגוש אחד, ואנו מכוונים לאחדות כאיש אחד בלב אחד.
שמן - אור המנורה הטהורה, אור השבת, אור הניסים בימים ההם, חנוכה, אור התורה - נר מצוה ותורה אור, ומבקשים אנו לגרש החושך, המועקה וכל מרעין בישין.
שמרים - תפיחה. תמיד לצמוח ולעלות מעלה מעלה.
דווקא כשהאדם מערבב את בורא עולם בעיסוק הגשמי והחומרי שביום יום, זוכה שכולו נהפך לקודש.
בכל יהודי יש את הניצוץ האלוקי, החלק אלוקה ממעל, ומצוות הפרשת חלה מגלה בכל יופיה והדרה את הנקודה והאמונה היהודית שכבודו מלא עולם, ועולם מלא כבודו.
הקמח שנקנה אמש בסופר, הופך תוך כדי מצוות הפרשת חלה לתפילה, הודיה, זעקה, אמונה, סגולה וישועה.
אשריכן נשים צדקניות שאתם דבקות במצוה זו, שבודאי מביאה ברכה גדולה בעם ישראל.