מגזין

רגע לפני שהפכו לדוגמן על וסוכנת מוסד, הם הכירו את הידברות

דור חדד תמיד חלם להיות מפורסם, אך רגע לפני הפריצה הגדולה בדוגמנות החליט לשנות כיוון. אסיה, אשתו, נותרה לבדה בעולם כבר בגיל 12, ולא הייתה יכולה לחלום איך מעשה חסד אחד שעשתה יוביל אותה לחתונה. "אחרי שלושה דורות של התבוללות, סגרנו מעגל"

שתף במייל
| י' סיון התש"פ |
דור חדד
whatsapp
אא

"מחפשת גבר שאוהב חסד, שומרת נגיעה", זה כל מה שהיה כתוב בכרטיס שפתחה אסיה ב"שבע ברכות", וסגרה אחרי כמה שעות בודדות. חסד הוא בדיוק מה שבער גם בעצמותיו של דור, והוא הרגיש פספוס אמתי כשלא הספיק לשלוח לה הודעה. אבל בסופו של דבר, דווקא מעשה חסד מיוחד הוא זה שהפגיש בין הילד חסר הביטחון שהפך לדוגמן, לבין מי שכבר בגיל 12 נותרה לבדה בעולם, וחשבה להישאר לבד לנצח. ומסתבר שגם לארגון הידברות היה חלק בסיפור הזה.

דור חדד (28) היה רק בן שבועיים כאשר התגרשו הוריו, והוא גדל כילד חסר ביטחון, בבית בו המצב הכלכלי לא היה מזהיר במיוחד. "בלב שלי תמיד חלמתי להיות מפורסם, וזו הייתה נראית לי ההצלחה הגדולה של החיים", הוא מספר. "כשבגרתי מעט, ניסיתי לפנות לכדורגל - התאמנתי הרבה והצלחתי להתקבל למועדון כדורגל מפואר, כזה ששולח שחקנים לקבוצות גדולות בחו"ל, אולם לאכזבתי הרבה מצבנו הכלכלי לא אפשר את שהותי בקבוצה. חבר שראה אותי מנסה כל כך להצליח, הציע לי לפנות לדוגמנות במקום לכדורגל, הוא צילם כמה תמונות שלי והתחלנו לשלוח אותן לסוכנויות שונות. כך, בהיותי בן 15 בלבד, הצלחתי להגיע לתחרות דוגמנים נחשבת, שפתחה עבורי הדרך לעיסוק בתחום. פתאום מצאתי את עצמי הולך ברחוב ורואה תמונות שלי על אוטובוסים, שלטי חוצות, עיתונים ומגזינים, והרגשתי שאני על גג העולם, מתחיל לממש את חלום הפרסום".

אולם דווקא אז עלתה בליבו של דור תחושה קצת אחרת. "תהיתי למה עד עכשיו אף אחד לא ראה אותי, ופתאום אני כזה נחשב, הרי לא השתנתי כאדם, אז מסתבר שכולם רוצים בקרבתי רק בגלל הפרסום", הוא אומר. "בנוסף, ככל שנכנסתי יותר לעומק הדברים, גיליתי עד כמה המציאות מתחת לכל הזוהר הזה היא לא זוהרת בכלל. ראיתי פגיעות בצניעות, אנשים שעשו דברים שליליים מאוד כדי להתקדם, ומרדף בלתי פוסק אחרי הכבוד".

עם זאת, הרצון להתקבל לקמפיינים גדולים יותר לא פסק. "השאיפה שלי היתה להגיע לקמפיינים בחו"ל, ונהגתי אפילו להתפלל על זה", אומר דור. "לאחר מאמצים רבים ואין סוף קשיים, הצלחתי להתקבל לתפקיד פרזנטור משנה בחברת האופנה הבינלאומית 'רוברטו קוואלי', מה שהיה עבורי פסגת החלומות. היה שם הרבה כסף, הרבה כבוד, ובעיקר פריצה לעולם האופנה בחו"ל".

אולם אז החלה ההתלבטות. "מעט קודם סבא שלי נפטר, ולמרות שכמעט ולא הכרתי דבר מעולם היהדות, החלטתי לומר עליו קדיש", הוא מתאר. "באופן פלאי ממש, התגלגל לידיי באותו זמן דיסק של הרב זמיר כהן על מעלת הקדיש, והוא נגע לי בלב מאוד. מכרה נוספת שלנו, שאביה נפטר באותה תקופה, שמעה שאני אומר קדיש על סבי, ופנתה אליי בתור מי שמבין בעניין כדי שאסביר לה על כך. בסופו של דבר, זכיתי לומר קדיש גם על סבא שלי וגם על אבא שלה, ופתאום ראיתי שאפשר לעשות משהו טוב בחיים בשביל מישהו אחר, בלי לקבל תמורה. מה שחיזק אצלי את הידיעה שאני עושה את הדבר הנכון היו פעמיים בהן ראיתי את סבא שלי בחלום מברך אותי ואומר לי תודה".

מאיפה הגיע הרצון לומר קדיש, ולהתחזק בכלל?

"הגעתי מבית רחוק מאד מתורה ומצוות, ולא ידעתי אפילו קידוש או שמירה על כשרות מה הם, ולכן אי אפשר להסביר את זה, זה משהו שבא מבפנים. אבל אם בכל זאת רוצים להבין איפה התחיל הכל, אז אפשר לומר שהנגיעה הראשונה הייתה אצל רב בר המצווה שלי ושל אחיי הגדולים. בכל פעם שהגענו אליו, הוא האיר לנו פנים, נתן ממתק קטן ובאופן כללי דאג לנו כאילו אנחנו הילדים שלו, והתחושה שאדם שומר מצוות הוא אדם כזה מאיר המשיכה איתי הלאה. הנגיעה הבאה הגיעה דרך חבר שאמר לי לבוא איתו לשיעור תורה. אני עניתי לו: 'השתגעת?' אבל באתי בגלל שלא היה לי מה לעשות באותו יום. השיעור משך אותי וממנו המשכתי לשמור שבת ולהתחזק בשיעורים נוספים, ויחד עם אחי הגדול התחלתי תהליך של חיפוש. הייתי יוצא יום אחד למסיבות וביום השני לשיעור תורה, אבל לאט-לאט זכיתי להכיר את עולם היהדות".

ובדיוק אז הגיעה הצעת העבודה בחו"ל...

"כן, והבנתי שאם אני עובר להתגורר שם, אצטרך לוותר על החיים היהודיים. נוצרה בתוכי איזושהי טלטלה בין עולם הפרסום שקרץ לי מצד אחד, לבין תחושת המשמעות שהביא לי עולם התורה. הבחירה הייתה קשה, ומי שהכריעה אותה הייתה דמותו של סבי האהוב. החלטתי שאני לא מוותר על הקדיש לזכרו, וממשיך עם דרך האמת".

 

אבל הטלטלה הגדולה באמת עדיין הייתה לפניו. "יחד עם החזרה בתשובה המשכתי עם הדוגמנות בארץ, ובמקביל גם התגייסתי לצה"ל ושירתי ביחידה מובחרת", מתאר דור. "השאיפות שלי בעולם האופנה היו גבוהות מאוד, ולמרות שלא חלמתי שהן יקרו באמת, התפילות שנשאתי התחילו להתגשם. באחד הימים קיבלתי מייל, על כך שחברת האופנה 'קסטרו' מחפשת את הפרזנטור שלה לשנה הקרובה. זה היה בארץ ולא בחו"ל, ומדובר היה על חוזה רציני מאוד. בליבי זעקתי לקב"ה "אל תעשה לי את זה, אני לא יכול", במיוחד כשבאותה תקופה נהגתי לקרב בבסיס הצבאי בו שהיתי אנשים רבים, דרך הנחת תפילין או שיעורי תורה. לא ידעתי מה לעשות עם הניסיון שנפל עליי".

הצלחת לוותר על ההצעה?

"לא, כמי שעדיין חי בין שני העולמות זה היה נראה לי בלתי אפשרי, ולכן שלחתי את הפרטים שלי לאודישן הנחשק. תהליך בחירת הפרזנטור היה מתוקשר בכל ערוצי הבידור, ומה שכן הצלחתי, הוא להגיע אליו עם כיפה על הראש. כל כתבי העיתונות שראו את הכיפה שמו אותי במרכז העניינים, התחילו לשאול שאלות וצילמו אותי פעמים רבות. יום למחרת גיליתי שהם ערכו את הראיונות איתי, כאילו שאמרתי שלאדם דתי מותר לדגמן, והדבר הזה פורסם בהרבה מקומות, וגרם לי למבוכה גדולה. הרבה אנשים שהכירו אותי כאחד שבא לחזק בשמירת תורה ומצוות פתאום גילו שדווקא אני מדגמן, וברור שזה לא בדיוק הסתדר. הבנתי שנגרם דרכי חילול ה' גדול, והעניין הוא שזה רק הלך והסתבך. אחרי כמה ימים קיבלתי הודעה על כך שמה שתמיד חלמתי עליו התגשם למול עיניי - התקבלתי לתפקיד הפרזנטור של 'קסטרו' לשנה הקרובה".

העתיד שלך היה על כף המאזניים באותם ימים, מה בחרת לבסוף?

"הייתי קרוע מבפנים, אבל לאט לאט הבנתי שאני לא הולך למכור את הקשר שלי עם הקב"ה, גם אם אכנס לסכנה של תביעה על הפרת חוזה. אז תביעה בסוף לא היתה, אבל שם הבנתי שאני לא חוזר יותר לעולם הדוגמנות, ומוותר על החלום הגדול. מה שעדיין צרם לי הוא חילול ה' שנגרם בגללי, והתפללתי לה' שימציא לי את הדרך לתקן אותו".

לא יאמן, אבל גם זה הגיע - בדיוק שנה אחר כך, באותו תאריך ובאותו מקום. "שוב קיבלתי מייל על אודישן ל'קסטרו', ועברה לי תחושה חמוצה בלב מהזיכרון של מה שהיה. הבנתי שאם לא אעשה על כך תשובה כמו שצריך, זה ימשיך לשבת בתוכי ולא יצא", אומר דור. "מתוך כך גמלה בתוכי ההחלטה - לקחתי שלט וכתבתי עליו 'עולם הזוהר - עולם השקר', ומילים כמו 'שנאת חינם', 'קנאה', 'ניצול' ועוד. בתחתיתו של השלט הוספתי, 'מה אנחנו צריכים את כל הבלאגן הזה, כשבורא עולם רוצה בטובתנו', ויצאתי יחד איתו לאודישן. כשהגעתי למקום, הבטחתי לכתבים שעמדו במקום את הסקופ של החיים, וכולם היו סקרנים לדעת מה כתוב בשלט שהחבאתי מאחורי החליפה. התחלתי לספר להם שכבר נבחרתי לפרזנטור של קסטרו בשנה שעברה וויתרתי על התפקיד, וכששאלו אותי מדוע עשיתי זאת, סובבתי את השלט והראיתי אותו לכולם. אמרתי להם: 'אני בחרתי להיות הפרזנטור של בורא עולם', והדבר הזה - שעבר לערוצים השונים בשידור חי, עשה רעש גדול. מאוחר יותר, קיבלתי על המעשה הזה הרבה תגובות חיוביות, והוא נתן לי גאווה יהודית, והיווה עבורי נקודת דחיפה לעשייה בכיוון הטוב".

משם הייתה הדרך של דור ברורה למדי. "הלכתי והתחזקתי עם הזמן, ואם בתור ילד העולם לימד אותי לחשוב רק על עצמי ועל ההצלחה שלי, התחלתי פתאום לראות עד כמה חסד ונתינה מאירים לי את הלב. זה התחיל ממש לבעור בתוכי, ולא יכולתי לחלום שדווקא זה יהיה מה שיפגיש ביני לבין אסיה אשתי".

 

רעייתו של דור, אסיה פאר (28), נולדה למשפחה שעברה שלושה דורות של התבוללות. "סבתא רבה שלי התחתנה עם תורכי מוסלמי, סבתי הייתה נשואה לפרופסור נוצרי, ואני נולדתי לאמא שעלתה מרוסיה ולאבא דרוזי", היא אומרת. "בתקופת ההריון אמא שלי בכלל חשבה לוותר עליי, אך דווקא אבי הוא זה שהתעקש לא לוותר, וכך יצאתי לאוויר העולם בחודש השישי להריון, דבר הוא נס בפני עצמו. עד שהייתי בת שבע חיו הוריי יחד, ולאחר פרידתם נשארתי בקשר רחוק עם אבי".

היה לכם איזשהו קשר עם היהדות?

"לא היה לנו שום קשר לאיזושהי דת, והחג היחיד שעליו גדלתי היה 'נובי גוד' - ראש השנה האזרחית, שנהוג לחגוג ברוסיה. בכל זאת, זכורה לי הפעם הראשונה בה שמעתי על חג יהודי, והיא הייתה כואבת במיוחד. אמי בדרך כלל לא הרשתה לי לצאת מהבית בשעות הערב, ובאחד הערבים סוף סוף הסכימה שאצא. מיד הלכתי לחפש חברים כדי לבלות איתם, אך בכל בית אליו הגעתי, ראיתי את חבריי יושבים סביב השולחן עם בני משפחותיהם, והם הסבירו לי שזהו ליל הסדר, ולכן הם לא יכולים לבוא. לא ידעתי מהו ליל הסדר הזה, אבל הבנתי דבר אחד - שהוא הרס לי את התוכניות, ואני זוכרת עד היום את הטעם המר שהיה לי אז בפה. עוד דבר שחדר אליי מהיהדות הוא שחזיר זה מגעיל. כאשר שאלתי פעם את אמי אם אנחנו אוכלים חזיר, היא אמרה לי 'ברור שכן', ומרוב גועל הפסקתי לאכול בשר בכלל".

דור חדד ואישתו אסיה

בהיותה בת 12, היו יחסיה של אסיה עם אמה קשים ומורכבים. "בשלב מסוים פשוט ברחתי מהבית, והלכתי לגור במשך חודש אצל חברה. משם היה ברור שאני לא חוזרת הביתה, ואפשרו לי לבחור בין פנימיה דתית לפנימיה סגורה", היא מספרת. "האיום הקבוע של אמא שלי היה שאם לא אתנהג יפה היא תשלח אותי לפנימיה דתית, אבל בפועל בכל זאת בחרתי בה כדי שאוכל לחזור מידי פעם הביתה. כאשר נכנסתי למקום, זו היתה גם הפעם הראשונה בה ראיתי אנשים דתיים. היו שם בנות עם חצאיות ומנהל עם זקן ארוך, ואני לא ידעתי איך 'לאכול' את זה. בפועל, אט אט הכרתי בפנימיה את עולם היהדות, ולמרות שלא נעשיתי דתיה, שמרתי על מה שצריך מתוך כבוד למקום ולמשפחות שאירחו אותי בסופי שבוע".

מה לגבי הקשר עם הורייך? 

"כשברחתי מהבית, לא יכולתי לתאר לעצמי שזו תהיה הפעם האחרונה בה אפגוש את אמי, כי חודש בלבד אחרי שנכנסתי לפנימיה, היא נפטרה בפתאומיות. מסתבר שהיה לה סרטן בגוף כבר כמה שנים, וגילו אותו רק בסוף ממש, כך שמעולם לא הספקנו להיפרד כראוי. באותו זמן הקשר עם אבי היה של שיחה פעם בשבועיים, סבתא רבה שלי היתה אז בת כבר יותר מ-90, ובהיותי בת 12 בלבד, הבנתי שאני לבד בעולם".

מה עושה ילדה בת 12 שנשארת לבדה?

"זה כמובן לא היה קל, אבל אמרתי לעצמי - יש לך עכשיו שתי אפשרויות. לבחור בדרך הקשה של התקדמות וצמיחה למרות שאת לבד, או ללכת בדרך הקלה של הידרדרות לתהום הייאוש, החידלון וההתמכרויות. ידעתי שאם אבחר בדרך הקלה, אף אחד לא ישפוט אותי, בגלל שאני יתומה בודדה בעולם, אבל הרגשתי שאמא שלי רואה אותי מלמעלה, והחלטתי להראות לה שאני יכולה. היה ברור לי שהדרך הקשה יותר בסוף תשתלם, ורציתי להוות דוגמה לכך שלא משנה לאיזו מציאות אדם מגיע - הוא יכול להצליח אם רק ירצה. אפשר לומר שההחלטה הזו, של ילדה צעירה בת 12 בלבד, ניתבה אחר כך את כל מציאות חיי". 

 

בהיותה בת 18, החליטה אסיה להתחיל לשמור שבת. "זה התגלגל דרך המשפחה המארחת שלי, שלאחר סיום הפנימיה עברתי להתגורר בביתה. הם שומרי מצוות, ואם בהתחלה שמרתי רק כדי לכבד אותם, בשלב מסוים ראיתי שזה עושה לי טוב, והחלטתי ללכת עם זה עד הסוף. באותו זמן התגייסתי לשירות צבאי במג"ב, ולמרות הקושי המשכתי לשמור שבת. אפשר לומר שזה גם מה שעיצב את זהותי הפנימית כיהודייה, כי דווקא עם הגיוס נוצר שם קצת בלבול. על תג השם שלי היה שם משפחתו של אבי הדרוזי, ואצל הדרוזים מדובר במשפחה השניה בגודלה בעדה. בעקבות זאת, דרוזים ששירתו יחד איתי התייחסו אליי כאל אחת מהם ממש, וכך בשלב מסוים לא היה ברור לי אם אני דרוזית או יהודיה. רק השבת ששמרתי הבהירה לי לאן אני שייכת, ונתנה לי את הכוח לבחור גם בהמשך ביהדות".

בסיום שירות משמעותי בצבא כמפקדת, תכננה אסיה להמשיך את חייה כסוכנת מוסד. "בעקבות כל מה שחוויתי בילדות, היה ברור לי שאני לא מקימה משפחה, לא מתחייבת לאף אחד ונשארת כמו זאב בודד עד סוף ימיי", היא אומרת. "התחלתי לעבור מיונים במשרד הביטחון, ותוך כדי זה נרשמתי ללימודי מזרח תיכון, ערבים ואיסלאם. במקביל, בעידודם של הוריי המאמצים, עברתי להתגורר לבדי בדירה ביפו והתחלתי לעבוד כמאבטחת בבית המשפט. זכורה לי שיחה באחד הימים עם מאבטח אחד, שהיה חסיד בעברו. הוא הסביר לי שאת החסידות התחיל הבעל שם טוב. אני עצמי התגוררתי ליד רחוב הבעל שם טוב וזה סקרן אותי מאוד".

את הזמן שאחרי העבודה העבירה אסיה באותה תקופה במסיבות ובמועדונים. "עם כל ההוללות שהייתה מסביב, אני תמיד נשארתי בשליטה מלאה", היא מתארת. "הייתה רק פעם אחת בה ראיתי תמונה של כל חבריי מהמסיבה וגיליתי שאני לא שם. כששאלתי אותם מדוע, הם הסבירו לי שנפלתי שדודה עוד לפני שצולמה התמונה. ההבנה שאיבדתי שליטה הכתה בי בחוזקה, וגרמה לי להתחיל לחשוב מה בעצם אני עושה. התחלתי לתהות לאן כל המסיבות האלה לוקחות אותי ואם הכיוון שלהן הוא באמת חיובי". 

בדיוק באותו יום, בעבודה, נשלחה לה מתנה מיוחדת משמיים. "כמאבטחת שבודקת תיקים, ראיתי בתיק של אחת הנשים סידור, והבעתי את התפעלותי על כך שהיא בוחרת להתפלל. אותה אישה זכתה באותו יום בדין, ומרוב שמחה ביציאה מבית המשפט, הביאה לי את הסידור במתנה. יום למחרת כבר ישבתי לקרוא בסידור הזה והוא נגע לי בלב, שם נבטה ההחלטה לבדוק מהי היהדות, ולבחור במקום שיהיה לי באמת טוב". 

תוך כדי חיפושים אחרי יהדות במחשב, הגיעה אסיה לאתר האינטרנט של הידברות. "התחלתי לשמוע שיעורים באתר ולהתחזק, ועם הזמן הכרתי גם את שיעוריה של הרבנית ימימה מזרחי בתל אביב", היא מספרת. "הרבנית ימימה, הרב פנגר, הרב זמיר כהן ורבנים נוספים, פתחו לי פתח לעולם מלא ביופי וקדושה, ועם הזמן הבנתי שלמוסד כבר לא אגיע, ולכן גם תואר במזרח תיכון וערבית לא היה רלוונטי יותר. התקשרתי למנהל הפנימיה, שהיה עבורי כמו אבא וליווה אותי לכל אורך החיים, ושאלתי אותו לאיזה כיוון אני יכולה לפנות עכשיו. הוא ענה לי 'אסיה, את כל כך רוצה להילחם עבור אחרים, אבל זה לא חייב להיות עם סכין בין השיניים, את יכולה ללחום גם עבור נוער במצוקה'. בעידודו, שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים הצלחתי להירשם ללימודי ניהול מערכות חינוך וסוציולוגיה, ובסיומו של התואר הגעתי לעבוד בפנימיה שבה גדלתי בעצמי". 

 

אחרי שחזרו בתשובה, כל אחד בנתיב המיוחד לו, דור ואסיה הגיעו שניהם לשלב של חיפוש הזיווג. "כחוזר בתשובה עם עבר של דוגמן, לא קיבלתי יותר מידי הצעות מסביב, ולכן 'שבע ברכות' היווה עבורי פתרון מצוין", אומר דור. "ניסיתי לחפש לאורך תקופה, וכשזה לא הלך, החלטתי לסגור את הכרטיס. ביום שבאתי לעשות זאת, גיליתי שיש מישהי חדשה שצפתה בו, וכשעברתי לכרטיס שלה, היה כתוב השם 'אסיה פאר' ומתחתיו המילים 'מחפשת גבר שאוהב חסד, שומרת נגיעה'. המקום של החסד בער בי, וגם עבור שמירת נגיעה עברתי כבעל תשובה התמודדות ארוכה, ופתאום אני רואה מישהי שגם אצלה זה חזק. רציתי מאד לשלוח לה הודעה, אך אז גיליתי שהיא סגרה את הכרטיס. מסתבר שבכמה שעות האלה היא קיבלה הרבה מאד הודעות ונבהלה, לכן בחרה לצאת מהאתר. אני מצידי הרגשתי על כך אכזבה גדולה, כי משהו בתוכי רצה את הקשר הזה. באותם רגעים כל שיכולתי לעשות, הוא רק לשאת תפילה שאם זהו הזיווג שלי, נזכה להיפגש באיזושהי דרך".

באותה תקופה, ראה דור פרסום על בקשת עזרה לאישה חולה המתגוררת לבדה, בבית שזקוק לשיפוץ דחוף. "מתוך רצון לעזור לאותה אישה, התקשרתי למספר הטלפון שהיה כתוב במודעה, וקבעתי עם מי שפרסמה אותה להיפגש בשעות הערב כדי ללכת לראות את הדירה".

הפגישה בין השניים היתה מפתיעה. "אני חשבתי שדיברתי עם אישה מבוגרת יותר, ופתאום מגיעה בחורה צעירה, ואילו היא חשבה שאני איזה שיפוצניק רציני, שמגיע עם כמה עובדים כדי לבצע את העבודה", אומר דור בחיוך. "מפה לשם, הגענו לדירה, והבנו שצריך לשיפוץ הזה מימון, ורק שם נפל לי האסימון, ששמה של הבחורה שלידי הוא לא אחר מאשר אסיה פאר. רגע לפני שיצאנו, הוציאה אסיה מתיקה שטר של 100 ש"ח ושמה אותו מתחת לכרית של אותה אישה, ואני התפעלתי מאוד מהלב הרחב, וממעשה החסד הזה שלה. היה ברור לי שתחושת הבטן שהרגשתי כבר באתר 'שבע ברכות' הייתה נכונה, ויום למחרת כבר זכינו להגיע לפגישה ראשונה".

פגישתם הראשונה של השניים הייתה במקום לא שגרתי לחלוטין. "מול עינינו הייתה העזרה לאישה המבוגרת, ולכן החלטנו לנסוע להילולת הבבא סאלי שבנתיבות ולגייס שם תרומות. תוך יומיים בלבד הצלחנו לגייס סכום יפה בסייעתא דשמיא מופלאה, ושלושה חודשים אחר כך אפילו זכינו לעזור לה בשנית לקראת נישואיה בבית המשופץ". 

 

40 יום לאחר שנפגשו לראשונה, כבר החליטו דור ואסיה להתחתן. "זכינו להינשא בח"י באלול, והרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק, חיתן אותנו וסיפר את סיפור החסד בחופה. באותם רגעים, לא יכולנו לתאר לעצמנו איזה שינוי גדול אנחנו מביאים למשפחה. מסתבר שסבתא רבא של אסיה, זו שבדורה התחילה ההתבוללות במשפחה, נולדה בדיוק באותו תאריך של החתונה. בנוסף, שנה לאחר מכן נולד בננו הבכור בל' ניסן, וזהו גם יום הפטירה של אותה סבתא רבה. אחרי שלושה דורות של התבוללות במשפחה, בדרך מיוחדת ומופלאה שרק הקב"ה יכול להוביל, סגרנו מעגל".

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מגילת רות ופרקי אבות - הרב זמיר כהן

149לרכישה

מוצרים נוספים

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

מראש שניר - הרב שניר גואטה

וזאת התורה לילדים (7 כרכים)

ספר תורה לילדים

פרקי אבות לילדים

גביע קידוש מוזהב

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה