מגזין

מרגש: האנשים שהרב הבר הציל את חייהם נחשפים

מאחורי כל אחת מתרומות הכליה שתיווך הרב ישעיהו הבר זצ"ל, מסתתר סיפור של תורם מופלא ושל מושתל שקיבל את חייו במתנה. בחוברת שהוציאה העמותה ימים ספורים לפני פטירתו של הרב, מובא מקבץ סיפורים מרגש עד דמעות

שתף במייל
| ב' אייר התש"פ |
whatsapp
אא

דברים רבים נאמרו אחר מיטתו של הרב ישעיהו הבר זצ"ל, שהסתלק לעולמו בשבוע שעבר בדמי ימיו, אך דומה כי דווקא מוסף הסיפורים הייחודי שהוציאה עמותת מתנת חיים בערב חג הפסח, אשר מביא את סיפוריהם המרגשים של תורמי הכליות מהעת האחרונה, משקף יותר מכל את הפעילות המופלאה שהוא ניהל במשך השנים, בסיועה הצמוד של אשתו שתחי'.

תורמי הכליות, כפי שחלקם מעידים על עצמם, כלל לא ששו להזדהות, אלא עשו זאת במטרה אחת ויחידה – להפיץ את המסר של חשיבות התרומה, להעלות את המודעות לנושא, ולהוסיף עוד ועוד תרומות בעם ישראל. מרגש לראות כי בין השורות של הסיפורים, שכל אחד מהם מתעד מקרה מופלא ומיוחד במינו, מוזכרים גם תיאורים נרגשים על הרב ישעיהו הבר, אשר הקפיד לבוא ולבקר כל אחד מהחולים ומהתורמים לאחר התרומה בבית החולים, ועל אשתו רחל שבאופן קבוע הייתה מתפללת בערב שבת, על יד הנרות, על כל החולים והתורמים שעומדים לעבור ניתוח בשבוע הקרוב.

"התלבטנו האם להוציא את הגיליון הנוכחי", ציין הרב הבר בדברי הפתיחה לגיליון, "שקלנו - האמנם זה הזמן המתאים להוציאו לאור? כאשר רבים מבני עמנו, בכל מקומות מושבותיהם, נתונים בצרה, ספונים מפני המגיפה, ובפרט שעתה נעצרו כל השתלות הכליה בארץ? אך במחשבה שניה, חשבנו כי דווקא עתה נודעת חשיבות עליונה להתחזק מהידיעה עד כמה עם נפלא אנחנו, עם של ערבות הדדית ונכונות הקרבה למען הזולת". כמה מצמרר לראות כי ימים ספורים לאחר שהדברים פורסמו, אושפז הרב במצב קשה בבית החולים.

 

חילי טרופר: "רואה שליחות, דווקא כחבר כנסת"

אחד התורמים שסיפורו נחשף במגזין הוא חבר הכנסת חילי טרופר ממפלגת כחול-לבן. טרופר ציין כי כבר שנים שחולפת במוחו המחשבה לתרום, אך הוא לא העלה בדעתו להתחיל בתהליך לפני שהוא ווידא שאשתו רגועה, לכן יזם פגישה עם הרב הבר, אליה הם הגיעו יחד. "אשתי העלתה בפגישה את כל השאלות והחששות שהציקו לה. הרב השיב לה בנחת והסביר בצורה המקיפה ביותר, אחר כך הוא הפנה אותנו לשיחה עם כמה נפרולוגים ידועים שנתנו לנו מידע מעמיק. אשתי אמנם המשיכה לדאוג באופן טבעי, אך אחרי שקיבלה מענה לכל שאלותיה, היא נתנה את אישורה בלב שלם וכך נכנסתי לתהליך".

לדבריו של טרופר, בשלבים הראשונים הוא העדיף שלא לשתף כמעט אף אחד בתהליך התרומה. "ידעו על כך רק ההורים משני הצדדים והילדים, וכן בני גנץ ויו"ר הצוות שלי. מעבר לכך העדפתי שלא לשתף אף אחד. הרגשתי שאני מעוניין לעבור את התהליך בשקט ובביטחון. רק כמה ימים לפני התרומה, כשכבר היה ברור שהיא בעזרת השם תצא לפועל, שיתפתי גם את בני המשפחה המורחבת יותר".

לשאלה, איך הצליח כחבר כנסת לפנות זמן בתקופה כה עמוסה, הוא הסביר: "בפגישה הראשונה עם הרב הבר הבהרתי לו שיש לי חודש וחצי בלבד עד הניתוח, כי בעוד חודשיים וחצי צפויות בחירות. הרב אמר לי שבדרך הטבע לא נראה לו שזה אפשרי, אבל אני התעקשתי. בבית החולים הדסה היו מודעים לכך שאני לחוץ ולכן אפשרו לי ימים מרוכזים של בדיקות, מה שזירז את התהליך. גם מצידי עשיתי השתדלות מיוחדת, ובכל פעם שידעתי שיש לי בדיקה פיניתי מיד את כל המחויבויות האחרות. ראש הצוות שלי ידע שאני תורם, והוא עזר לי בבניית מערכת מתאימה. בסופו של דבר קבעו לי את הניתוח חודש בדיוק לפני הבחירות, מה שמבחינתי היה מושלם".

מי שזכה לקבל כליה מתוך הכנסת הוא יהודי כבן שישים, מסעדן במקצועו, שלפני כשנה וחצי קרסו כליותיו באופן בלתי צפוי והוא נאלץ להתחבר למכונת דיאליזה בכל לילה למשך תשע שעות, מה שהשבית אותו לגמרי ופגע בו גופנית ונפשית.

הידיעה על כך שחבר כנסת במדינת ישראל תרם כליה, עשתה לה כנפיים, ושעה קלה לאחר שהסתיים הניתוח כבר רעשו הרשתות החברתיות. "הרב הבר סיפר לי שאחרי שנודע סיפור התרומה שלי, הגיעו אליו הרבה מאוד פניות. גם אני קיבלתי טלפונים מאנשים שביקשו לשמוע את הסיפור מכלי ראשון, לברר פרטים ולספר לי שגם הם שוקלים לעשות זאת", אמר טרופר. "זכיתי ודווקא כחבר כנסת, הסיפור שלי חצה מגזרים, והפך את תרומת הכליה לנגישה וקרובה לכל חלקי האוכלוסייה". 

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

 

דרור שוגרמן: "אחרי חמש שנים – תרמתי כליה"

דרור שוגרמן, תושב פתח תקווה, זכה אף הוא לתרום כליה ולהציל חיים. סיפור התרומה שלו התחיל לפני כחמש שנים. "שמעתי אז ממספר מקורות על האפשרות לתרום כליה, וכשהבנתי שהסיכון לא גדול, ואילו התרומה כל כך מועילה, החלטתי ללא שום התלבטות שאני בפנים", הוא מספר.

אלא שמהרגע בו הוא החליט לתרום, ועד שנכנס לחדר הניתוח עברו עליו תהליכים ארוכים ומתישים. "אחרי שעברתי סבב של בדיקות מקיפות בבית החולים, נמצאתי מתאים לתרום, אך דווקא אז החליטו לפסול אותי בוועדה של משרד הבריאות".

בשנה האחרונה הוא ניסה שוב להגיש מועמדות, והפעם הרב הבר ליווה אותו מקרוב ובאופן אישי, כדי לוודא שלא מעכבים אותו לחינם.

דרור ציין כי רק אחרי הניתוח הוא הבין עד כמה המושתל שלו יצא מעבדות לחירות, ואף הביא דוגמה לכך: "אשתו של המושתל סיפרה לי שכבר כמה שנים בעלה נאלץ לעבור דיאליזה במכון פרטי בבאר שבע, ובין היתר הוא קיבל את הטיפול בקביעות בימי שישי בלילה. מכיוון שהם משפחה מסורתית שמקפידה על קידוש בשבת, הם נאלצו בכל פעם לדחות את הסעודה לשעת לילה מאוחרת, כשהוא מותש מהטיפול וכמעט לא מסוגל להיות שותף. היא אמרה לי בדמעות: 'בזכותך קיבלנו לא רק אבא חזק, אלא גם את סעודות השבת שלנו'.

"החיים שלהם פשוט השתנו", מסכם דרור, "ואילו החיים שלי לא השתנו כלל, חזרתי מהר מאוד לשגרה והכל שב להיות כרגיל. אז מה הפלא שאני ממליץ על כך לכל מי שמתאים ומרגיש שהוא מסוגל? אני חושב שזה פשוט מתבקש מאליו".

 

עופר ירושלמי: "רק הרב הבר הצליח להרגיע אותי"

תרומה יוצאת דופן, עליה מסופר, היא של עופר ירושלמי, מנהל בית ספר לנוער בסיכון באזור הצפון. עופר סיפר איך שלאחר שהתכונן ליום הניתוח הגדול במשך חודשים ארוכים, הוא הובל סוף-סוף אל חדר הניתוח, לא לפני שנפרד בהתרגשות עצומה מהמושתל שלו, כשהוא בטוח שבעוד מספר שעות הם יהפכו לאחים בדם. והנה הרופא המנתח הודיע לו את הבשורה הבלתי נתפסת: "אין ניתוח".

"אלו היו רגעים של הלם מוחלט", הוא סיפר, "ממש לא האמנתי שזה קורה לי. היחיד שעזר לי לשמור על שפיות ולהבין מה התרחש ומדוע, הוא הרב ישעיהו הבר, שמיד כששמע על הביטול יצר איתי קשר. הוא הסביר לי את הסיבה הרפואית שבשלה לא התקיים הניתוח, וגם המליץ לי לעבור את הניתוח בבית חולים אחר. הייתי אז לבוש עדיין בחלוק של בית החולים ונתון תחת הלם כבד. אמרתי לו שאני רוצה לעבור את הניתוח בהקדם האפשרי, כי אני לא מסוגל לחכות עוד, והוא הצליח לסדר לי תאריך חדש בבית חולים אחר אחרי שלושה ימים בלבד".

בסופו של דבר אמר עופר שהכל היה לטובה. "הבנתי שהמקרה שלי היה אכן נדיר והצריך טיפול שונה ומיוחד. הצוות בבית החולים אליו הועברתי ידע לטפל בו היטב, כך שהניתוח עבר בהצלחה מרובה, כשאני מרגיש בידיים הטובות ביותר".

את המושתל שלו פגש עופר לראשונה עשרה ימים לפני הניתוח, כאשר הם נפגשו במקרה אצל מתאמת ההשתלות. "הוא הציג את עצמו וסיפר לי שבעברו עבד כרופא בבית החולים רמב"ם, אך בשל התדרדרות במצבו הרפואי יצא לפנסיה מוקדמת. הכליות שלו כמעט לא מתפקדות וכבר זמן רב שהוא נזקק לתרומת כליה, אך אף אחד ממשפחתו לא נמצא מתאים כדי לתרום לו".

כשבועיים אחרי הניתוח כבר חזר עופר לעבודתו באופן חלקי, כמנהל בית ספר לנוער בסיכון. "דיברתי עם תלמידיי על כך שלכולנו יש מחויבות לתיקון העולם ומוטל על כל אחד מאתנו לעשות מה שהוא מסוגל לשם כך. אז נכון שלפעמים, ובפרט בתקופה הזו, נראה שהעולם כל כך 'מקולקל', אבל זה לא פוטר אותנו מלעשות טוב באמצעות מעשה קטן או פצפון, או במעשה בינוני, כמו זה שאני עשיתי".

(צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

 

המושתלים: "הרב הופיע כמו מלאך משמיים"

בחוברת מובאים גם סיפוריהם של מושתלי הכליה, אחד מהם הוא ילק איינאו, חולה דיאליזה לשעבר, שגילה את מחלת הכליות בהפתעה מוחלטת בגיל 28. מאותו יום הוא נאלץ להתחבר לדיאליזה שלוש פעמים בשבוע. "לא יכולתי לעבוד או ללמוד, לא עשיתי כמעט כלום", הוא אמר. "במשך ארבע פעמים בשבוע נדרשתי להגיע לבית החולים כדי להתחבר לדיאליזה למשך ארבע שעות, בכל פעם הוציאו לי מהגוף בערך שלושה ליטרים של נוזלים, הייתי חוזר מותש והולך לישון. לא הייתי מסוגל כמעט לזוז, את רוב המאכלים היה אסור לי לאכול, ובכל יום היה מותר לי לשתות ארבע כוסות מים בלבד. בימי הקיץ החמים הייתי נמנע לגמרי מלצאת לשמש, כי ידעתי שזה יצמיא אותי, ולא אוכל לשתות".

ילק ידע שהדבר היחיד שיוציא אותו מן הסיוט האיום הזה הוא תרומת כליה, אך למרות זאת הוא כמעט לא ניסה לאתר סביבו אדם קרוב שיוכל לתרום. "הבנתי שהתרומה תהיה חייבת להגיע ממישהו חיצוני, ושאלתי את עצמי אם בכלל יימצא יום אחד אדם שאינו יודע מי זה ילק איינאו, ובכל זאת ירצה לתרום לו. היה לי קשה להאמין שזה מציאותי".

באחד הימים, כשילק ישב במחלקת הדיאליזה, באחד מן הטיפולים הנצחיים, ניגש אליו מישהו מהצוות וגילה את אוזנו בדבר קיומו של ארגון מתנת חיים. "הוא המליץ לי לפנות לארגון, וכבר באותו ערב יצרתי קשר וקבעו לי פגישה עם הרב הבר".

ילק סיפר: "אין לי מילים כדי לתאר את הרב, הוא מלאך אלוקים ממש. כבר מהרגע הראשון שפגשתי אותו הוא נתן לי כל כך הרבה תקווה ועידוד, הוא לא הבטיח כלום, אבל אמר שיש עדיפות לצעירים וכן לכאלו שעוברים טיפולי דיאליזה, לכן ייתכן שהוא יצליח להתאים לי תורם. סיימנו את הפגישה כשהוא הבטיח שאם יימצא תורם עם התאמה, יפנו אליי. יצאתי עם תקוות חדשות, פתאום האמנתי שהחיים שלי יכולים להימשך, שעוד יכול להיות טוב".

את התרומה הוא קיבל לבסוף כעבור שנה, כאשר התורם שלו הוא יהודי הצעיר ממנו בשנתיים, אב לחמישה ילדים. "כששאלתי אותו מה חסר לו בחיים ולמה הוא החליט לתרום לי, הוא השיב לי בפשטות: 'אני אדם דתי ומאמין שמוטל עליי לגמול חסד ולתת מה שאני יכול'", סיפר ילק, ואף הוסיף: "אני חייב לציין שאני מעריץ שלו ושל אשתו, הם אנשים מיוחדים. אין לי מילים כדי לתאר את גודל המעשה שלהם, כל מילה שאגיד רק תקטין ממנו".

מושתל נוסף שחושף את סיפורו הוא עומר זייגר, שקיבל אף הוא כליה דרך מתנת חיים, וזאת לאחר שתשע שנים קודם לכן עבר השתלת ריאות. "בקיץ האחרון הודיעו לי הרופאים שלא אוכל לשרוד כך עוד זמן רב. מכיוון שאני מושתל ריאות, לא אוכל לעבור טיפולי דיאליזה, ולכן אני מוכרח למצוא במהירות תורם, כי אין עוד הרבה זמן", הוא סיפר.

ואז, באחד הימים, הגיעה מ'מתנת חיים' השיחה לה הוא ייחל - שיחת טלפון בה הודיעו שנמצא תורם. "אין לי מילים כדי לתאר את האופוריה שהרגשנו אשתי ואני, ממש תחושה של יציאה לחירות. מיד יצרנו קשר עם בני משפחותינו שהיו מודאגים כל כך ויידענו אותם בבשורה המשמחת, לאחר שבועיים כבר התקיים הניתוח. התורם שלי – עקיבא הכהן, בא ממש כמו מלאך משמיים, יחד עם התמיכה הנדירה של מתנת חיים והרב הבר, שרק הם יכלו לתת לי את המענה בזמן הנכון. אשתי נמצאת בימים אלו בהיריון, ואני מאושר לחשוב שהבן שלי יזכה להכיר את אבא שלו ולחיות לצדו בבריאות ובשמחה".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

 

תרומה ללא כל תמורה

סיפורים נוספים ויוצאי דופן המופיעים בחוברת הם של שלושה שוטרים ממשטרת ישראל שבחרו להצטרף לתורמי הכליות, וכן של עו"ד שלומי אברמזון, בכיר בפרקליטות המדינה, שהחליט לתרום כליה, ובסופו של דבר גילה שהוא מעניק אותה לאישה שנפצעה באורח קשה בפיגוע, וכעת יכולה להמשיך לגדל את שלושת ילדיה בבריאות.

מובא גם סיפור משפחתי של שני אחים - שי ואלנתן הוד וגיסם דותן בן דוד, שמספרים מדוע החליטו לתרום את כליותיהם לשלושה בחורים שלא הכירו, וכן סיפורה של יעל, אמא לעשרה שתרמה כליה. מעניין לפגוש את סיפורו של נמרוד פלמ"ח, הנמנה על המגזר החילוני, שהיה הראשון בסביבתו שתרם כליה, את התורם יהונתן בונה, סגן מנהל בית ספר מקריית שמונה, ואת רות גוטאה שהחליטה לתרום כליה לרגל יום הולדתה ה-40. כל אלו ועוד סיפורים נוספים ומרגשים מצליחים לשקף את הפנים היפות ביותר של עם ישראל, את החיבור בין כל המגזרים, ואת הרצון להיטיב ולהציל נפשות.

*

כאמור, דברים רבים נאמרו ונכתבו אחר מיטתו של הרב ישעיהו הבר, אך דומה כי דווקא מוסף סיפורים זה – המונה כעשרים סיפורים מתוך יותר מ-800 השתלות שנעשו דרך העמותה, משקף את היופי והייחודיות שלה ושל העומד בראשה.

הרב הבר, אשר היה מקורב לכל אחד  מהתורמים וליווה אותו לפני ואחרי התרומה, ולא פחות מכך – שמר על קשר הדוק גם עם המושתלים ודאג לרווחתם, עשה את כל הפעילות הזו מבלי לקבל כל משכורת או רווח כספי. "רק לצורך הצלת חיי אדם", כפי שהגדיר זאת לא פעם. יהי זיכרו ברוך.

הידברות שופס

מגילת אסתר וארכיאולוגיה תנכית חלק ד

120לרכישה

מוצרים נוספים

שיעורי הרב יגאל כהן

ערכת פורים מיוחדת לילדים

ADHD - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה 2 כרכים

ערכת כסף עם עיטורי זהב

ממתק לשבת - יש טעם חדש לפרשה

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה