נכדו של הרב רפאל טולדאנו: "סבא היה אומר שהכל בזכות הדמעות שלו ושל אשתו"

ידועה משפחת טולידאנו כשם דבר בארץ ובתפוצות, שם שמפאר את המזרח של עולם התורה המרוקאי בפרט, והעולם הספרדי בכלל. על מרבית הישיבות הספרדיות המובילות כיום ניכרת חותמת חתומה בסלע ובדם, של משפחת טולידאנו, על שלל ענפיה הרבים. אם יש מי שחותמו ניכר על החזרת הכבוד המרוקאי ללחיים, הלא הוא רבי רפאל ברוך זצ"ל. ישבתי לשיחה מרתקת עם הרב רפאל ברוך טולידאנו, נין זרע קדושים למשפחה ענפה זו, משפחת טולידאנו המפוארת ומחבר הספר החדש 'קדוש וברוך' הפורס קוים רחבים ועמוקים יותר לדמותו של המנהיג הדגול, והרואה אור בימים אלו.

הגטו של המרוקאים

לא לחינם נקשרו עיטורים רבים לשם טולידאנו, איפה ומתי התחילה השלשלת הענפה הזו?

"שורשי שושלת משפחת טולידאנו נעוצים בעיר טולדו שבאנדלוסיה שבספרד, עיר שנודעה בגדולי ישראל הרבים שישבו בה. ראשי המשפחה באותם הימים היה הגאון רבי יוסף – שכונה בפי בני דורו 'המקובל האלוקי' ובנו רבי דניאל – הידוע כ'ראש רבני קסטיליה'. לאחר גירוש ספרד הגיעו רבי דניאל ורבי יוסף לעיר סלוניקי. מאוחר יותר השתקעו השניים בעיר המלוכה פס, מקום שבו הקים רבי דניאל ישיבה נודעת. לרבי דניאל נולדו שני בנים, חיים ויוסף, מהם השתרגו שני הענפים העיקריים שמשפחת טולידאנו מיוחסת אליהם. לאחר כמה דורות נדדה המשפחה מהעיר פס לקהילה החדשה שנוסדה במקנס, שם נותרה עד התקופה האחרונה.

אבל בין בזמן שמעמדם של יהודי מרוקו היה איתן, ובין בזמן שנרדפו בגזרות ותלאות, מעולם לא משה תורה והלכה מפיהם. במרחבי מרוקו סערו סופות עזות, אבל בין חומות 'המלאח' זרם נהר איתן של תורה ואהבת השם, שלא יבש, ולא חדל לרגע".

רק רגע, אתה מדבר איתי כאילו אתמול עליתי ממרוקו, מה זה 'מלאח' שהזכרת?

"מלאח זה כמו גטו יהודי, והייתה לו חומה עבה המקיפה אותו", מסביר רבי רפאל, "היה בו שער גדול שהוגף מדי לילה. אבל המלאח לא היה רק חומה גשמית חיצונית, החוצצת בין מי שבפנים למי שמבחוץ, חומות המלאח גם התוו את גבולות עולמו הפנימי של היהודי הדר בו, ומבחינתו המתרחש מעבר להן, שייך לעולם אחר. כאשר יהודי אמר 'כל העולם יודע' כוונתו הייתה 'כל המלאח יודע'. החומה היוותה חייץ פיזי בין העולם החיצוני לבין זה הפנימי, אך לא פחות מכך גם הייתה גדר רוחני ששמר מפני ההשפעות השליליות שבחוץ.

צילום: ר' רפאל ברוך טולדאנו

רבי רפאל ברוך טולידאנו נולד במקנס לפני כמאה וארבעים שנה בשנת תר"ן 1980, לרבי יעקב טולידאנו ולחנה לבית סודרי. מקנס ידועה כעיר של יהודים פשוטים גומלי חסדים אוהבי השם, מרבית תושביה הם מגורשי ספרד, וכפי שרבים קראו לה 'שופרא דמקנס' - מעין שופרא דגלות ספרד.

תוכל לספר לי יותר על העיר מקנס, על ההנהגות שהיו בה, ועל הקהילה?

"מרבית יהודי מקנס היו צנועים ופשוטים, אך כנגד הדלות החיצונית, חייהם הפנימיים היו מאירים. לא בכדי כינו את מקנס 'ירושלים של מרוקו'. במקנס גם היה 'צלאת שמואל טולידאנו', זה השם של  בית הכנסת הוותיק בו התפללו בני משפחת טולידאנו מדורי דורות. עד שנת תרע"ב חיו היהודים כבימי קדם בתוך חומות המלאח, כך הם היו מוגנים מהשפעות התרבות הזרה. אבל אז הפציע הכיבוש הצרפתי, ויהודי מרוקו הושלכו בבת אחת לתוך מציאות חיים מודרנית, על כל ניסיונותיה וקשייה. לשינוי שחל במעמדם של היהודים תחת השלטון החדש התלווה איום רוחני גדול, בדמות בתי הספר של האליאנס שנוסדו בקהילות רבות, במטרה מוצהרת לשנות את צביונן".

הרב רפאל מוסיף ומספר: "ראשי ארגון האליאנס החליטו שלצד השתדלנות הפוליטית להצלת יהודים במצוקה, מוטלת עליהם גם חובה חינוכית, להביא את בשורת ההשכלה המערבית ליהודי המזרח, השרויים כביכול ב'בערות'. הם הסתייעו בממשלת צרפת, שביקשה להגביר את השפעתה הפוליטית בצפון אפריקה, באמצעות הפצת התרבות הצרפתית, ומצאה בארגון ה'אליאנס' בעלת ברית נאמנה למימוש שאיפה זו. האליאנס ביקש לשנות מהשורש את צביון הקהילה היהודית בצפון אפריקה, מקהילה המבוססת על אמונת חכמים וקיום מצוות התורה, לקהילה מודרנית, המבוססת על הלשון הצרפתית והתרבות האירופאית, עם ניחוח יהודי קלוש. הגדיר זאת אחד ממנהיגי האליאנס: 'מטרתנו לעודד ולסייע לרפורמה הפנימית של אחינו על ידי ההשכלה, זו הדרך המבטיחה את הבראת הקהילות...'. ראשי האליאנס לא הסתירו כי המפתח להשתלטות על הקהילות עובר דרך חינוך הדור הצעיר. רבני מרוקו חששו מפני הסכנה הרוחנית הטמונה בהצעת העזרה של ארגון האליאנס, אולם אלה היטיבו להסתיר את כוונותיהם מאחורי מסווה של 'מסורתיות', כביכול. ראשי האליאנס ידעו כי הורים יסרבו לשלוח את ילדיהם למוסד חילוני מובהק. לפיכך, בדרך של פשרה טקטית, ניאותו להותיר בידי הרבנים את הפיקוח על מקצועות הקודש שנלמדו במוסדות, עד שיבשילו התנאים לסילוקם הגמור של מקצועות אלה מתוכנית הלימודים.
"תלמידי ה'אליאנס' התחנכו להערצה עיוורת של התרבות הצרפתית, שהוצגה בפניהם כמקור לכל הטוב והנאה בעולם. גם במקומות בהם נלמדו מעט 'מקצועות קודש', ידעו המורים, החדורים בקנאות חילונית, כיצד לגרום לתלמידים להבין אלו מקצועות חשובים 'באמת'. במקרים רבים הוכרחו התלמידים לשבת בגילוי ראש בכיתה; שמעו דברי זלזול קשים בקיום מצוות; וכפו עליהם לאמץ לעצמם שמות צרפתיים. אף כי מעט לימודי קודש נכללו בתוכנית הלימודים הרשמית של ה'אליאנס', הרי שבעת הגשת תעודת הגמר לא ייחסו כל משקל לציוני התלמידים במקצועות היהדות – ללמדך אלו מקצועות היו מבחינתם 'השכלה' אמתית, ואלו היו בעלי ערך מועט. בדרך זו הפכו בתי הספר שלהם לסוכן השינוי המשמעותי ביותר בהחדרת תרבות אירופאית חילונית, בשכבות רחבות של ציבור יהודי מרוקו, בניפוץ חומות ההגנה, ששמרו על הצביון הרוחני מקדמת דנא ובחילונו של הדור הצעיר. המאבק על נפש התלמיד היה, אפוא, לשדה המערכה החשוב ביותר על עתידה הרוחני של יהדות מרוקו".

צילום: אילוסטרציה

הרב טולידאנו היה פעיל בכל המאבק התרבותי הקשה הזה?

"בתוך כל הסערות והטלטלות הללו, כל השינויים הקיצוניים והניסיונות העצומים, תמיד הופיעה דמותו של רבי ברוך כקברניט נאמן על חרטום הספינה המטולטלת של יהדות מרוקו, מנווט את דרכה בעין הסערה. הוא הסתייע רבות ברבני התפוצות, כמו הרב אברהם קלמנוביץ זצ"ל, ראש ישיבת מיר בארצות הברית. הם ניהלו יחדיו את המאבקים נגד הפרצות החדשות. אבל במרוצת הזמן הבין הרב קלמנוביץ שאת הפעילות העצומה של קיום החינוך התורני במרוקו אי אפשר לנהל מאמריקה הרחוקה. לכן הוא החליט להשתקע לפרקי זמן ממושכים במרוקו, כשביתו של רבי ברוך משמש עבורו תחנת מנוחה ובסיס יציאה. בזמנים אלו נקשרו קשרים אישיים עמוקים בין שני האישים, שגדלו בעולמות כה שונים, אך היו מאוחדים בשאיפה אחת משותפת: להציל את הדור הצעיר.

"רבי ברוך לא חסך במאמצים, והפעיל את מעמדו ואת קשריו הרבים כדי לפתוח דלתות בפני הרב קלמנוביץ. כמו רבי ברוך, גם הרב קלמנוביץ נודע במסירות הנפש שלו, בזכותה הצליח אף במקומות בהם נראתה ההצלחה כחסרת סיכוי".

ממה שידוע לך, יש איזה מקרה ספציפי חסר סיכוי שהם הצליחו בו?

"כן אני מכיר. זה היה בשנת תשי"ג (1953), כאשר נסע הרב קלמנוביץ לפריז, לפגישה עם ראשי האליאנס. באותם הימים לא היה להם רישיון עצמאי ללמד לימודי חול בתלמודי התורה, ובלית ברירה הועברו לימודים אלו באמצעות מורים של האליאנס. הרב קלמנוביץ ביקש לקבוע באופן מדויק את שעות הלימוד ואת התכנים הנלמדים. בד-בבד קיווה לקבל דריסת רגל מסוימת במוסדות האליאנס ולהחדיר לתוכם תכנים תורניים. הרב קלמנוביץ לא דיבר צרפתית, ועל כן הביא אתו כמתורגמן את רבי יהודה אלקיים, שהיה תלמיד ישיבה בצרפת. רבי יהודה סיפר לימים, כי בתחילת הפגישה לא התרשמו מנהיגי האליאנס מבקשותיו של הרב קלמנוביץ. אולם אז גאו רגשותיו של הרב קלמנוביץ, והוא פרץ בבכי תמרורים. בשפתו שלו, שפת האידיש, קרא בכאב: 'ויאמר להם יעקב אביהם, אותי שיכלתם, יוסף איננו, ושמעון איננו, ואת בנימין תקחו, עלי היו כולנה! לא די לנו בשואה הנוראה, בה טבחו והשמידו מיליון ילדי ישראל, עד שמבקשים אתם להמיט על ילדי ישראל גם שואה רוחנית?'. וראה זה פלא, על אף שאנשי האליאנס לא הבינו מילה וחצי מילה מדבריו של הרב קלמנוביץ, שפת הלב חדרה אל ליבם ופעלה את פעולתה. הדמעות הרותחות המיסו את מעטה הקרח שחסם את ליבם, והם נענו לדרישותיו".

כן להדתה, די לחילוניות

"לצערנו", אומר הרב רפאל, "עוד בטרם הספיקה יהדות מרוקו להסתגל למציאות חדשה זו, ולמצוא מענה ראוי לסכנות הנלוות אליה, כבר התרגשה עליה צרת הפעילות הציונית-חילונית, ששיאה ב'עליית הנוער' - תנועת העליה משנת תש"ט ואילך שהעלתה לארץ רבבות ילדים, תוך ניתוקם המכוון מהוריהם, כדי להרחיקם מחיי תורה ולהחדיר בהם מסרים כפרניים. בינתיים התחלף שוב השלטון במרוקו, והקהילה היהודית החלה להתפרק, כאשר חלק מחבריה עוזבים לצרפת ואנגליה, ואילו הרוב עולים לארץ ישראל ופוגשים בה מציאות חיים חילונית, שכדוגמתה לא הכירו בארץ מוצאם, ואשר כמוה לא העלו בדעתם. בתוך פרק זמן של פחות מחמישים שנה התמודדו אפוא יהודי מרוקו בזה אחר זה עם ניסיונות המודרניזציה, ההשכלה, הציונות, התפרקות הקהילה והעליה לארץ ישראל. תהליכים היסטוריים שבגלויות אחרות התפרסו על פני פרק זמן של מאה וחמישים שנה ויותר, הצטמצמו במרוקו לכמה עשרות שנים בלבד. כה מהירים ופתאומיים היו השינויים, עד שבני הדור החדש שכבר נולדו לתוך התקופה הצרפתית, לא יכלו עוד לזהות את מרוקו הישנה שעליה סיפרו להם אבותיהם, ואילו הם עצמם התקשו לתאר את המציאות לתוכה נולדו ילדיהם, בני הדור הבא, שנולדו כבר בתקופת חידוש השלטון המרוקאי והעליה לארץ ישראל".

צילום: פוטו ציון

סיפרת רבות עד כמה נלחם רבי ברוך רפאל במודרניזציה שאיימה על היהודים במרוקו, מה ידוע לך על מאבקו מול הממסד הציוני החילוני בארץ ישראל?

"גם במאבק מול הממסד שרצה לחלן את יהודי מרוקו ואף הצליח מאוד, נלחם רבי ברוך בכל כוחו, ולא פחד להביע את דעתו בפומבי. באלול תש"ט (1949) ביקר במרוקו משה קול, יו"ר 'עליית הנוער'. הוצע לו לקיים כנס הסברה גדול לתושבי העיר במקנס. מכל בתי הכנסת שהיו בעיר נבחר למטרה זו דווקא בית הכנסת של רבי ברוך, שהיה מפואר ורחב הידיים ביותר. למרבה הפלא נתן רבי ברוך את הסכמתו לכך, אף ששמץ מטיבו של קול כבר גונב לאוזניו. יתירה מכך, הוא הכריז על השתתפותו האישית באירוע. בשעה היעודה התקבצו ובאו המונים שביקשו לשמוע את דבריו של השליח מארץ ישראל. קול נשא נאום ציוני נלהב, תוך שהוא מצטט שברי פסוקים, העוסקים בגודל מעלתם של העולים לארץ ישראל. הוא חשב שדבריו, שנעטפו בתחכום ופנו ישירות לרגש המסורתי החם של יהודי מרוקו, יעשו על קהל שומעיו את הרושם הנדרש. אבל כשסיים את דבריו, עלה על הבמה רבי ברוך. הס נפל על השומעים. הם היו סקרנים מאוד לדעת מה יש בפי מורם ורבם. ואז הכריז רבי ברוך: 'בני היקרים, עלי לומר את הדברים בפה מלא, היזהרו מהאיש הזה – הוא יוביל אתכם לאבדון! הוא אינו שומר תורה ומצוות, הוא אינו מאמין בכל מה שאנו מאמינים ובכל היסודות עליהם חונכנו. במשך שנים מסרנו את נפשנו בכדי להחדיר אל ליבם של ילדינו את האמונה הטהורה, ואת מסורת בית אבא. את כל זה, מבקש האיש הזה לעקור ולשרש! אל תאמינו להבטחותיו ואל תשמעו לו'. פרצה מהומה אדירה בבית הכנסת בעקבות דברי הרב. הציבור היה כמרקחה, אבל הניסיון לאחז את עיניהם של יהודי מקנס, ולהעלים מהם את המשמעות ההרסנית של מסירת ילדיהם לידי שליחי העלייה, נחל כישלון. וזאת בזכות אומץ ליבו של רבי ברוך".

מתי עלה רבי רפאל ברוך לארץ?

"רבי ברוך עלה לארץ ישראל בגל העלייה של שנת תשכ"ד (1964). הוא היה אז כבר בן שבעים וארבע, מבוגר מכדי להתחיל מאבקים חדשים בחיים, אבל הוא ידע כי נכונה לו משימה בלתי פשוטה, והוא לא נרתע מלשנס את מותניו ולהתמסר למלאכה. מאז ומעולם ראה את עצמו כחייל נאמן של קודשא בריך הוא – וחייל אינו נוטש את המערכה, כל עוד רוח חיים באפו".

היכן הוא התגורר?

"את החודשים הראשונים לשהותו בארץ ישראל עשה רבי ברוך בבאר שבע, בבית חתנו, רבי דוד מרצבך. במהלך תקופה זו הוא שקל את המשך צעדיו ובחן מתוך יישוב הדעת באיזו עיר יקבע את מושבו בארץ הקודש. לאחר מכן הוא החליט להתיישב בבני ברק, אבל גם בהיותו בבני ברק לא זנח את שאיפתו ודאגתו לעולים, והיה שותף פעיל להקמת המתיבתות לנערים, על מנת שצעירי הצאן מכל רחבי הארץ יוכלו להסתופף בהן ולבנות את עתידם הרוחני. בעניין זה היה שותף עם רבי חיים גריינמן בהקמת מוסדות תורה נכבדים.

"המתיבתא הראשונה שהוקמה בבני ברק הייתה ישיבת 'אהל משה'. רבינו נחלץ לעזרתו של ראש הישיבה, רבי משה מלכה, גייס עבורו תרומות מנדיבי עם ואף דאג להקצאת קרקע להקמת בנין הישיבה ברחוב דבורה הנביאה על ידי ראש העיר, הרב שמעון סירוקה. כאשר עמדה הישיבה על תילה, הרבה רבינו למסור בה שיחות מוסר ושיעורים. בישיבה זו צמחו רבים מגדולי הרבנים בקרב עדות המזרח. מי שזכה ללמוד בה באותם הימים לא ישכח את פניו המאירים, את השיחות הנלהבות של רבנו ואת התפילות הזכות שהיה מתפלל איתם".

מבנה ישיבת שארית יוסף. צילום: ר' רפאל ברוך טולדאנו

עולם הישיבות

זה לא סוד שמי שהניח את התשתית הישיבתית של עולם התורה הספרדי היה רבי רפאל ברוך. אתה יכול למנות לי את הישיבות שלדעתך צמחו בזכות הרב?

"זאת שאלה מאתגרת מאוד, אבל אני מוכן אליה. נתחיל את הסדר לפי א"ב. ישיבת אור ברוך הוקמה על ידי רבי מיכאל ורבי גבריאל, בניו של רבי שלמה טולידאנו, חתנו של רבי ברוך, ונקראה על שמו של הסבא הדגול. בישיבה קיים גם כולל, בראשו עומד רבי דניאל טולידאנו. בנוסף פועלת בה ישיבה קטנה, בראשות רבי אברהם עמאר, חתן לחתנו רבי שלמה; ישיבת אש התלמוד הוקמה על ידי רבי מיכאל לסרי, ובין רבניה נמנים רבי יעקב ויצמן ורבי רפאל ברוך טולידאנו, מחבר הספר 'אור לי', בן רבי אברהם טולידאנו; ישיבת אהבת שלום בירושלים, שבין רבניה נמנים נכדו רבי יהושוע טולידאנו בן חתנו רבי יוסף, ורבי דניאל בן רבי גבריאל; ישיבת ברית יעקב בירושלים הוקמה על ידי נכדו רבי מיכאל, ובראשה מכהנים היום בניו, רבי יואל ורבי שמואל טולידאנו; ישיבת דעת חיים בבית וגן הוקמה על ידי חתן נכדו רבי גבריאל, רבי שלום ביטאן. בין רבני הישיבה נמנה רבי ישי טולידאנו, בן נכדו רבי ניסים, ובתפקיד מנהל רוחני משמש חתן רבי ניסים, רבי אליהו אלקיים; ישיבת דברי חיים בבני ברק הוקמה על ידי רבי יעקב ויזמן, חתן נכדו רבי ניסים טולידאנו. כרב בישיבה מכהן רבי ישי טולדאנו בן רבי ניסים; ישיבת דרכי דוד באשדוד הוקמה בשנת תשע"א על ידי רבי דוד פינטו ורבי שלמה רביבו. בין רבני הישיבה מכהן רבי רפאל ברוך טולידאנו, בן נכדו רבי עמנואל; ישיבת זוהר התורה בירושלים הוקמה על ידי נכדו, רבי בצלאל בן רבי יוסף, חתנו של רבי ברוך. משמשים כרבני הישיבה, בניו רבי ברוך רפאל ורבי שלום; ישיבת חזון ברוך בצרפת, הוקמה על ידי בנו רבי יעקב בשנת תש"ל. בישוב הוקמה גם קהילה שלמה ובה תלמוד תורה, ישיבה קטנה וכולל אברכים. לאחר פטירת רבי יעקב בשנת תשנ"ו, הוכתר בנו רבי יהודה כראש הישיבה, וכן משמש מראשי הישיבה חתנו רבי יצחק סבג. יצוין שגם הקימו בית יעקב ותיכון, שמנוהל על ידי הרבנית תליט"א; ישיבת יסודות התורה בתל אביב הוקמה בשנת תשע"ה על ידי חתן נכדו רבי ניסים רבי צבי לב. ישיבת מאור התורה בירושלים הוקמה על ידי רבי אברהם סלים בשנת תשנ"ד, מראשי הישיבה משמש נכדו רבי שלום משה טולידאנו בנו של רבי יעקב. בישיבה הקטנה מאור התורה שהוקמה בתשמ"ג משמש כראש הישיבה רבי בנימין טולידנו בן נכדו רבי ניסים; ישיבת משכנות התורה בבני ברק הוקמה בשנת תשנ"ד על ידי חתן נכדו רבי עמנואל, רבי אפרים כהן. כן משמשים כרבני הישיבה רבי מיכאל לוי ורבי שלום אלקיים, ניניו. ישיבת נחלתמשה הוקמה על ידי חתן נכדתו, רבי יעקב בן נעים; ישיבת נוה ארץ בבאר יעקב הוקמה על ידי הרב אליהו רפול, ומשמש כרב בישיבה רבי אשר טולידאנו בן נכדו רבי גבריאל; ישיבת רינת יעקב בבני ברק הוקמה בשנת תשע"ב על ידי נכדו רבי שמואל בן רבי יעקב, על שם אביו רבי יעקב טולידאנו; ישיבת רכסים הוקמה על ידי הרב סופר, מראשי הישיבה מכהן רבי אהרון בן נכדו רבי עמנואל טולידאנו; ישיבת רמת אשכול הוקמה בשנת תשע"ב על ידי נינו רבי שלום בן נעים; ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב הוקמה על ידי נכדו רבי ניסים בשנת תשכ"ה. לאחר פטירתו משמש כראש הישיבה בנו רבי יוחנן. כראש ישיבה מכהן גם רבי עמנואל טולידאנו, מחבר ספר 'עוטה אור', נכדו של רבי ברוך; ישיבת קרית גת הוקמה על ידי חתן נכדתו של רבי ברוך, רבי ליאור אנקונינה. כרב בישיבה מכהן רבי חיים טולידאנו בן רבי גבריאל; ישיבת רינת התלמוד בקרית ספר הוקמה בשנת תשע"ה על ידי רבי ראובן אלקיים, ומכהן מראשי הישיבה נכדו רבי נתן בן רבי יעקב טולידאנו; ישיבת שערי תבונה באלעד הוקמה על ידי רבי אהרן חדד, ומשמש מראשי הישיבה רבי אברהם בן זימרא וחתן נכדו רבי ניסים טולידאנו; כולל נר ישראל בני ברק הוקם על ידי רבי אבנר שוקרון, חתן רבי שלמה טולידאנו; כולל מצעדי גבר בבית וגן הוקם על ידי רבי שמואל טולידאנו בן רבי גבריאל; כולל עטרת ברוך הוקם על ידי בנו רבי יוסף. בראשות הכולל מכהן רבי אברהם בן זימרא חתן רבי יוסף. בבית המדרש מתקיימים שיעורי תורה יומם ולילה, המנוהלים על ידי בנו רבי אליעזר ונכדו רבי דוד טימסית; כולל דבר ירושלים הוקם על ידי חתן נכדתו רבי בנימין טרבלסי וכולל שערי יוסף הוקם על ידי חתן נכדתו רבי רפאל לוי".

וואו, וכל זה יצא מאדם אחד. עולם ומלואו. מה השיטה החינוכית שבה נהג רבי רפאל ברוך, בכדי להגיע לכאלו הצלחות גדולות בחינוך, דורי דורות של בני תורה?

"רבי ברוך היה אומר כל הזמן שאין לו שיטת חינוך ולא כלום, 'אלו דמעות שלי ושל אשתי על הילדים, תפילות לבורא עולם', כך שינן ואמר בכל הזדמנות ששאלו אותו. שאף אחד מהקוראים לא יחשוב שבשביל להצליח בחינוך ילדיו הוא צריך להיות רבי ברוך. לא, ממש לא, הוא רק צריך לשפוך שיח יומם וליל לפני ריבונו של עולם, ולהתחנן בפניו שיצליח בחינוך ילדיו. השאר זאת השתדלות".

צילום: ר' רפאל ברוך טולדאנו

לסיום, תסלח לי על השאלה, במשך כל הריאיון שמתי לב שאני אומר לך "רבי רפאל ברוך", ואתה משיב לי "רבי ברוך". למה השמטת את השם רפאל?

"שמת לב לנקודה מעניינת, כי באמת הרב טולידאנו נולד כברוך, וכך הוא גם נתפס בעיני העולם, אבל בשנות הארבעים לחייו הוא חלה במחלה קשה, ואז הוסיפו לו את השם רפאל".

לסיום מספר לי רבי רפאל ברוך הנין, כי לרגל מלאת יובל לפטירת סב המשפחה, מייסד עולם התורה הספרדי, גאוות העדה המרוקאית, יצא השנה ספר עב כרס המתאר בפרטי פרטים את משא חייו ופועלו של האיש ששיקם את ממלכת התורה. לא הסתפקתי בתיאוריו והחלטתי לקרוא את הספר. לספר קוראים 'קדוש וברוך', 460 עמודי כרומו עם תמונות צבעוניות, מרגשות ומעוררות לא מעט נקודות לחשיבה.