"די, זה לא מנחם אותי". אבל בעצם זה כן

ביום חמישי התלוננתי. כמו העם במדבר. על הכל.

על החום הכבד. על העובדה שהשבת ממני והלאה, על הבית המבולגן, על העובדה שבמכירה לא מצאנו מה שהיינו צריכים ועל איך שדיבר אלי המוכר. כולם לא בסדר. אוף. אחד כזה ארוך, כמו שהרב דימאנט אוהב לדבר עליו ולדרוש אותו לגנאי - "אוףףףףףףף".

"העיקר הילדים בריאים...", ניסה בעלי למלמל.

ואני , בלהט הדברים, הצהרתי "די, זה לא מנחם אותי". סוף סצנה.

חזרנו, כל אחד לעיסוקיו. אני התחלתי אחר צהריים שגרתי עם הילדים. ואז זה קרה.

נשיקה רגילה בהחלט על לחי התוספת החדשה שבמשפחתנו גילתה שהיא חמה מהרגיל. הראש נכנס לקצב טכני. חיפוש אחר מוצץ-מדחום. מדידה. דאגה. נשיקה חוזרת (אולי התבלבלתי?). טלפון לאחות הגדולה. "מה את אומרת? 39.4 חום". אחרי אמבטיה ארוכה, המתנה ארוכה עוד יותר בקו מול קופת החולים ואקמולי, הלכנו לישון.

יום שישי בבוקר זה הזמן שלי ושל בעלי לדבר על כל הדברים הבוערים, וגם על כאלו שאינם. ליישר קו, לספר על מה שלא היה זמן השבוע לספר, להתלונן, להודות, לבכות או סתם פשוט - להיות. השעות הללו- קודש הן.

אבל בשישי הזה רצתה חכמתו יתברך, אחרת. התעוררנו לבוקר של כיף במוקד. הפניה מרופא ילדים. בדיקת שתן. בדיקת דם. שלילה של דלקות. הליך שגרתי. לרדת לקומה 3. לעלות לקומה 5. לשהות מול דלת סגורה. לקחת טפסים. לחכות לתוצאות. לראות אנשים חולים וכאובים שאף אחד מהם לא ממש כתב לעצמו ביומן "מחר – טיול במוקד". כמה לא צפויים החיים.

הרבה זמן היה לנו בעודנו מחכים במסדרונות של מוקד פ"ת כדי לעשות 1+1. את הילדים לא הספקנו לאסוף. סידרנו שייקחו אותם. עוגת שוקולד ליולדת + 2 סלטים, חובה שהייתה רשומה לי ביומן מלפני שבוע, העברתי רק באזור השעה 15:00. את החמין זכיתי להעמיד רק ב-17:00. ואז, אחרי רגעי לחץ, מתח וחוסר ידיעה לגבי הצפוי לנו במהלך השבת, ירדו לעולם הרגעים שלפני בוא המלכה. רגעי חסד שבבת אחת מפנים את כל הדאגות לטובת שקט טהור. צפירה. הדלקה. שבת.

שגרה, קשה ככל שלא תהיה - היא נחמה.

שעות בוקר שפויות לשוחח עם הבעל - הן נחמה.

מעל הכל - ילדים בריאים הם בהחלט נחמה.

ואף אחת מהמתנות הללו לא מובנת מאליה.

תודה לך, בורא עולם, על יום השישי הזה. את תוצאות הבדיקות שערכתי אני עם עצמי , לא אראה על התדפיס של מכבי. זה יישאר ביני לבינך.

כותבת המאמר היא אמא לחמישה ומוסרת הרצאות בנושאי "עמידה בפני קהל" ו"כתיבה עיתונאית".

לתגובות ושאלות eva@htv.co.il