חינוך ילדים

חנות דגים בלי דגים - עמידה על עקרונות

במטוס לשנחאי הוא היה היהודי היחיד, בתוך ערב רב של עמים ודתות, סוחרים מהודו ועד כוש, אמריקנים ואירופים לצד בעלי עיניים מלוכסנות. הוא ידע שכולם ילטשו עיניים כשיראוהו מעוטר בתפילין, אבל היה לו ברור: על הנחת תפילין הוא לא מוותר! נגד הזרם

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

משאלת הלב שלנו, כהורים, היא להקים דור שיציית לעקרונות ולערכים שעליהם חונך וגדל. הייעוד בחינוך הוא ההפנמה, העמידה במבחן בהמשך החיים, שיהיה בבחינת: "גם כי יזקין לא יסור ממנה".

עלינו לזכור שהאתגרים משתנים כל הזמן. ההתמודדויות שהיו נחלת העבר לא תהיינה ההתמודדויות בעתיד; אם לפני חמישים שנה היה מבחן החינוך ביכולת להתמודד עם עוני ומחסור, היום ההתמודדות היא ההיפך, בעמידה מול השפע והמתירנות.

מה יהיה המצב בעתיד, מה יהיה עם ילדינו ונכדינו, עם מה יתמודדו הם? רק ה' יודע...

תפקידנו הוא, אם כן, לקחת את העקרונות ואת הערכים שקיבלנו אנו, ולהעבירם לדור הצעיר באופן שיעמדו בהם במבחן שבו הם מתנסים.

השאלה היא: איך? מה ייתן בהם כוח לעמוד בכל סוגי האתגרים; בחום ובקור, כשיהיה קל ונוח, אבל גם כשיהיה קשה ומציק?

 

בנו של משווק הפסלים

כשנתבונן לעומק, נראה שהשורש והסוד טמונים בפיתוח היכולת ללכת נגד הזרם, בהענקת הכוח להתמודד מול הסחף של האווירה הרחובית, בהפנמת הערך של "אל יבוש מהמלעיגים עליו בעבודת ה'".

אנו רואים שהרמ"א, בפתח חיבורו, כתב זאת כבר בסימן א', בסעיף א' - כדי ללמדנו שזהו השער והפתח לכל עניין בעבודת ה'. יהודי שחשוב לו למצוא חן בעיני כולם, לא יגיע למאום. רק מי שיודע להיות עז כנמר, ולא להתייחס למלעיגים, הוא יהיה זה אשר יתעלה.

אבות אומתנו הקדושה נבחנו בכוח זה:

* נח נבחר בשל היותו צדיק תמים בדור מלא חמס, דור שבו איש הישר בעיניו יעשה, דור של מתירנות, דור של שפע. במדרשים מבואר עד כמה היה נח מושא ללעג ולקלס מצד אנשי דורו. למרות הכל, הוא עמד נגדם ונשאר בצדקו, עמד מול כולם וידע שיש מנהיג לבירה, ועל כל דבר יביא האלוקים במשפט.

* אברהם אבינו הוכתר בשם "אברהם העברי", על שם שכל העולם מהעבר האחד והוא מהעבר השני. אברהם גדל בדור של עובדי אלילים, נולד לאבא שהיה משווק פסלים, והוא, אברהם, היה היחיד שהכיר את בוראו.

* רבקה גדלה בבית של אבא רמאי, הייתה אחות ללבן, ובכל זאת נשארה צדיקה.

* יוסף הצדיק: הוא יוסף בבית אביו, והוא יוסף בבית אדוניו המצרי.

כך לאורך כל ההיסטוריה - מי שנאבק באווירה ובסחף, גדל וצמח.

 

באמצע הטיסה

מה ייתן בנו כוח לעמוד מול לחץ חברתי, תכונה המנוגדת לאופי הבסיסי של האדם, הרוצה במהותו להיות כמו כולם, שחשוב לו להיות מקובל, אהוד ואהוב?

נראה שהכל עניין של "עקרונות": כל מה שיהפוך אצלנו לעיקרון, יעמוד במבחן.

ננסה להסביר את הדברים: מי שיבדוק את עצמו יראה, שבכל אותם ערכים שהם עקרוניים אצלו, הוא יוכל לעמוד בכבוד, בכל מצב. דוגמה לכך נמצא במצוות תפילין: כל יהודי יקפיד על הנחת תפילין, גם אם הוא היהודי היחיד בטיסה מבנגקוק לשנחאי. לעומת זאת, לא כל אחד יעמוד בניסיון של לא להוריד את התפילין לפני סיום התפילה.

ההסבר פשוט: העניין של "קרקפתא דלא מנח תפילין" (אדם שלא מניח תפילין - נקרא פושע ישראל בגופו) הוא מרכזי, עקרוני ובסיסי במהותו של יהודי. כל יהודי, אף הפשוט ביותר, יקפיד על הנחת תפילין, לכל הפחות לזמן מינימלי. לעומת זאת, העניין המקודש של לא להוריד את התפילין עד סוף התפילה, הוא עניין שלא הוחדר באותה רמה, ולכן יש המזלזלים בו.

כל אחד מאתנו מכיר יהודים שנשארים עד סיום התפילה כשהם עטורים בטלית ותפילין, בכל מצב. אלו יהודים שזכו להתעלות, ולדידם הקפדה על אי הורדת תפילין לפני הזמן היא עיקרון של ממש. הם הפנימו את החשיבות של כל דקה שבה נשארים עטורים בתפילין, וברור להם שלא ייתכן שום רווח אם יזלזלו בעניין זה.

כך גם בכל עניין אחר; כאשר ברורה לנו החשיבות, כאשר התחברנו לשורש הפנימי, לעומק שבדבר, תהיה בנו, בסייעתא דשמיא, העוצמה לעמוד בעוז נגד כל הפיתויים נגדו.

 

תפסיקו לזגזג!

ילדים שגדלים בבית שמוחדרת בו החשיבות של ערך הצניעות מתוך גאווה דקדושה, מתוך מסר שרק לבוש לפי גדרי ההלכה - יש בו חן אמתי, ילדים כאלו יעמדו נגד כל סגנונות האופנה לעומת זאת, ילדים שגדלים בבית שבו לבוש צנוע נתפס כמגבלה, שצריך לדעת איך לעקוף אותה, אצלם יהיה הפיתוי ללבוש אסור גדול מאוד ואין סיכוי רב שהם יעמדו בו. אף אם הם יעמדו בניסיון זה, הם יחושו תמיד כי הם מפסידים, כביכול, בגלל הצניעות.

כשהאמת ברורה לאדם, הוא מסוגל לעמוד נגד כל העולם. אבל כאשר הוא מסתפק אם דרכו אמתית - הוא חסר חוט שדרה, וכל אישיותו משדרת חוסר ביטחון עצמי.

ילדים שמקבלים חינוך בצורה ברורה ועקבית, ילדים שחיים בתחושה עמוקה שזכינו ב"תורת אמת", ב"חיי עולם" - גאים בדרכם ושמחים להמשיך בה. אך ילדים שרואים חוסר בהירות בחינוך, ילדים שלא גדלו על עקרונות מוצקים, אין בהם חסינות והם מתקשים לעמוד נגד הפיתויים.

נשים לב לתופעה מעניינת: אדם שאינו אוהב מאכל מסוים, לא יאכל אותו גם אם כולם יאמרו לו שהוא טעים. הוא אינו מסוגל להכניס את המאכל לפיו, ואין זה משנה מה אומרים ומה חושבים האחרים. צמחוני, לא יכניס לפיו מאכלים המכילים רכיבים מן החי, גם אם כל החבורה בשולחן תלעג לו.

כמו בענייני הגוף, כך גם בענייני הנפש. אדם הבטוח בצדקת דרכו, אדם שהעיקרון הופנם אצלו כל כך עד שנעשה חלק מאישיותו ומתחושתו הטבעית, לא יושפע כלל מדעת הבריות.

לעמידה על עקרונות יש השלכה גם על המעמד חברתי: רק אדם שיצוק בדעותיו ובדרכו, מצליח בחברה. זה שמזגזג ואינו עקרוני, לא מצליח למצוא חן. אנשים מעריכים ואוהבים את העומדים על דעותיהם בצורה עקבית. אדם הרוצה לרצות את כולם, משדר חוסר אמינות ומשיג את ההיפך בדיוק.

 

כאן מוכרים דגים חיים

מסופר על אדם שפתח חנות דגים ותלה בחזיתה שלט: "כאן מוכרים דגים חיים".

נכנס חברו לחנות ואמר: "איני מתערב לך בעסקים, אבל לדעתי המילה 'כאן' שבשלט מיותרת ממש; ברור לכולם שהחנות כאן, האם לדעתך יש מישהו שחושב שהחנות שם, והשלט כאן?!".

שמע המוכר, הסכים, ומיד מחק את המילה "כאן".

למחרת עבר חבר נוסף והעיר: "לדעתי, אין צורך בכיתוב 'חיים' שעל השלט, ברור לכולנו שהדגים חיים; וכי מישהו מעלה בדעתו שאתה מוכר דגים מתים?!".

עלה המוכר שוב על הסולם ומחק את המילה "חיים".

ביום השלישי נכנס מכר והציע: "לדעתי, אין צורך לפרט ש'מוכרים' דגים; ברור שמוכרים, אלא מה, האם זו חלוקה?!".

מיודענו עלה שוב על הסולם ומחק את ה"מוכרים".

אחר הצהריים נכנס שכן והביע פליאה על השלט שבו מילה אחת, "דגים": "ברור לנו שאתה מוכר דגים, כל הרחוב מריח מדגים. לדעתי, אין צורך לפרט זאת".

"תודה רבה!" השיב המוכר, וכבר טיפס על הסולם ומחק את המילה "דגים".

כך נשאר לו השלט מיותם, ללא שום כיתוב, ואז החליט המוכר על דעת עצמו להוריד את השלט הריק. מאז לא ידעו האנשים על קיומה של חנות הדגים. לא פלא שתוך זמן קצר היא נסגרה, למרבה הצער.

כך נראה מי שרוצה למצוא חן בעיני כולם!

כל מילה נוספת מיותרת...

 

צידה לדרך:

* היכולת להתמודד מול סחף חברתי, בבחינת "אל יבוש מן המלעיגים" - היא המפתח לעבודת ה'.

* חינוך ברור ועקבי יגדל ילדים שגאים בדרכם, שמחים להמשיך בה ומסוגלים לעמוד על העקרונות שהוחדרו בהם גם כשהרחוב מלא בפיתויים.

* מי שעומד על דעתו ועל עקרונותיו - זוכה למעמד טוב בחברה!

* אל תנסו למצוא חן בעיני כל העולם, חבל על הזמן שלכם...

הרב פנחס ברייער הינו איש חינוך, מרצה ומנחה קבוצות הורים, מחבר ספר "לגדל" - פרקי הדרכה להורים ומחנכים. חלק מן החומר בכתבות נלקח ברשותו מתוך הספר. ליצירת קשר 5706567@gmail.com

תגיות:חינוך ילדיםהרב פנחס ברייער

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה