מנוחה פוקס

ל"ג בעומר האהוב שלי!

מנוחה פוקס אוהבת את ל"ג בעומר, למרות הלכלוך, הריח, הפחד והאחריות. למה?

| ט"ז אייר התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

רבים ההורים שכותרת כמו זו מעלה גיחוך על פניהם. אלו היו מעדיפים כותרת כזו: "למה אינני אוהב את ל"ג בעומר???".

נכון, הם לא היו אומרים זאת בקול. בכל אופן זהו יום מרגש כל כך, מלא קדושה ואפוף מסתורין, אבל מה לעשות שהם לא משתלטים עליו? שהוא, למרות קדושתו, קשה בעבורם, ומיגע עד מאוד?

הם היו מוצאים סיבות למכביר למה אינם אוהבים את ל"ג בעומר.

למה באמת?

בגלל הבגדים המבהיקים שהופכים לשחורים, מפני שהם חייבים לשמור על הילדים, מכיוון שהם שונאים את ריח הפיח והנפט, כי הם לא סובלים סתם יום של חופש באמצע החיים, בגלל שהילדים הגדולים מנדנדים שהם רוצים לנסוע למירון והם חוששים, ובגלל עוד סיבות.

ואני אהבתי כל כך את ל"ג בעומר כשילדי היו קטנים, ואוהבת עד היום.

איך זה שאני אוהבת? האם לא הייתה עלי מעולם האחריות לשמור על הילדים בקרבת מדורת הענק, שנדמה שעומדת עלינו לכלותינו? האם חובבת אנוכי ריח של שריפה ובעירה? האם גצי המדורה אינם מטנפים את הכביסה שעל חבלי הכביסה שלי? האם יום החופש שניתך כך פתאום אינו מייסר אף אותי? האם אין ילדי-בחורי מנדנדים לנסוע למירון עם חבריהם בעוד אני חוששת מפני הבאות?

אכן, גם אצלי הריח אותו ריח, הסכנה אותה סכנה, הפחד אותו פחד והתפאורה אותה תפאורה, אלא שאצלי יש משהו אחד שגובר על הכול.

מאז היותי ילדה, הייתי מצטרפת להורי לנסיעה לתפילה במירון. סבי, הרב זישא ברנדוין זצ"ל, היה איש מירון בכל רמ"ח אבריו. הוא היה משתרך חודש קודם ל"ג בעומר, עד שמגיע לציון כשהוא רכוב על חמורו, ומספר סיפורי קדושה עילאיים כששב.

בזמן היותי ילדה, כבר לא רכבנו על החמור כמו סבא, אבל גם לא נסענו בנקל כפי שנוסעים היום.

אז היינו מתרפקים על הדרך המעייפת ומתרגשים להגיע למקום, שלא בכל יום היינו זוכים להגיע עד אליו.

ההתרגשות הזו שזורה בעצמותי. ל"ג בעומר בלי תפילה במירון – אינו ל"ג בעומר בעבורי. אינני חושבת שעבר ל"ג בעומר אחד בלא שביקרתי אצל רבי שמעון, להוציא ל"ג בעומר שבו נולד שמעון שלי. הפרטי.

הריגושים הממלאים את כל כולי עם הגיע ל"ג בעומר - מוחקים את כל הרשימה השחורה.

איש האלוקים הקדוש קורא לי לשיר, לשמוח, לעלוז, להתפלל ולהתחנן, לחגוג.

הוא קורא לי לעלות למעונו. הוא קורא גם לכם, לאותם הורים שחוששים לכתמים השחורים שעל בגדי ילדיהם, שחוששים מנסיעה למירון, שפוחדים שהעשן והפיח ייכנס לתוך ביתם.

הוא קורא לי וגם לכם.

אני שומעת,

אתם שומעים?

מנוחה פוקס היא סופרת ומומחית תהליכי חינוך


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.3 (9 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים