עובדות ביהדות

מהו תיקון חצות, וכיצד עורכים אותו? כל מה שרציתם לדעת על תיקון חצות

חצות הלילה הוא זמן ראוי ביותר לתפילה ותחנונים על חורבן בית המקדש, ועל כן תוקנה תפילה מיוחדת לומר בזמן זה

| ט' אייר התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

1. תיקון חצות הוא תפילה הנאמרת בחצות הלילה, ותוכנה הוא אבל על חורבן בית המקדש. השם הניתן לתפילה הוא כיוון שזמנה של התפילה הייחודית הוא בחצות הלילה.

2. במסכת ברכות מובא: "שלש משמרות יש בכל לילה, ועל כל משמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: 'אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגלתים לבין אומות העולם'. על כך כתב הרא"ש: "ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג באותה שעה, ולשפוך תחנונים על חרבן בית המקדש, כמו שנאמר 'קומי רני בלילה לראש אשמורות'". כלומר: ראוי לכל ירא שמים לומר תחנונים לפני ה' יתברך אם הוא ער בזמנים אלו של חילוף המשמרות.

3. בשולחן ערוך נפסק: "ישכים קודם אור הבוקר לקום להתחנן לפני בוראו... וטוב למי שמקדים, שיכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה, שבאלו הזמנים הקב"ה נזכר לחורבן הבית ופיזור ישראל בין אומות העולם, והתפילה שיתפלל אדם באותה שעה על החורבן והפיזור רצויה וקרובה להתקבל. ויפיל תחינתו לפני המקום, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו בתחנוניו, כי טוב מעט בכוונה, מהרבות בהם שלא בכוונה..."

4. על פי הקבלה, חצות הלילה הוא זמן ראוי ומוכן ביותר לתפילה על חרבן הבית ועל גלות ישראל. בשל כך נהגו בכל תפוצות ישראל, לכוין זמן התפילה על החורבן בזמן חצות הלילה.

5. את נוסח תיקון חצות חיבר האר"י הקדוש על פי הקבלה. התיקון מורכב מ"תיקון רחל" ו"תיקון לאה". "תיקון רחל" הוא חלקו הראשון של תיקון חצות, ותוכנו הוא בכי וצער על החורבן. "תיקון לאה" הוא החלק השני של תיקון חצות, ותוכנו הוא תהילים ותחנונים לשם בניית הבית.

 

נוסח תיקון חצות

תיקון רחל

(אין אומרים תיקון רחל ביום שאין בו תחנון ולא בעשרת ימי תשובה ולא בשמיטה בא"י ולא בימי הספירה ולא בבית אבל ולא בבית חתן ולא אבי הבן בליל ברית)

לשם יחוד קב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחדא שם יוד קה בואו קה ביחודא שלים ע"י ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל הריני רוצה לסדר סדר תיקון השק והאפר ולומר תיקון רחל ותיקון לאה ולתקן את שרשם במקומם העליון ולאונן ולקונן על חרבן ביהמ"ק על גלות השכינה וגלות התורה וגלות ישראל ולאקמא שכינתא מעפרא ויהי נעם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.

[ישים אפר מקלה על ראשו במקום הנחת תפילין ויאמר לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר]

[יעמוד ויאמר:]
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹפִי. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר. יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּ:

סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:

מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם. וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ. וְתִסְלַח לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ. וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ:

[ישב על הארץ כאבל ויאמר:]

(תהילים פרק קלז)
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן:  אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר אֲדֹנָי עַל אַדְמַת נֵכָר: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָםִ תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: זְכֹר אֲדֹנָי לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתָּ לָנוּ: אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:

(תהילים פרק עט)
מִזְמוֹר לְאָסָף אֶלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים: נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ: שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאֵין קוֹבֵר: הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ: עַד מָה אֲדֹנָי תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ: שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ: כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ: אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד: עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֶלֹהֵיהֶם יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ: תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה: וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי: וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ:

(איכה פרק ה)
זְכֹר אֲדֹנָי מֶה הָיָה לָנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ: נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים: יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת: מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ: עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ  וְלֹא הוּנַח לָנוּ: מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם: אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם ואֲנַחְנוּ וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ: עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם: בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר: עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב: נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה: שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ: בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ: זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם: שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ: נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ: עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ: עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ: אַתָּה אֲדֹנָי לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדוֹר: לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים: הֲשִׁיבֵנוּ אֲדֹנָי אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד: הֲשִׁיבֵנוּ אֲדֹנָי אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:

(ישעיה פרק סג)
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ: כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה אֲדֹנָי אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ: לָמָּה תַתְעֵנוּ אֲדֹנָי מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ: לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קָדְשֶׁךָ צָרֵינוּ בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ:

(ישעיה פרק סד)
וְעַתָּה אֲדֹנָי אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ: אַל תִּקְצֹף אֲדֹנָי עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ: עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר, צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה: בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ, הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה: הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק אֲדֹנָי, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד:

(ירמיה פרק יד)
הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה, אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא, קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה: יָדַעְנוּ אֲדֹנָי רִשְׁעֵנוּ, עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ, כִּי חָטָאנוּ לָךְ: אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר, אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: (ירמיה פרק לא יד), אֲדֹנָי מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ (ירמיה פרק כה ל), וַיִּקְרָא אֲדֹנָי יֱהֹוִה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק: (ישעיה פרק כב), עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי, הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב: (איכה פרק א טז), הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן: (ישעיה פרק לג ז).

[ואח"כ תאמר חמש הקינות]

(קינה ראשונה חיבר הרב מוהר"ר משה אלשיך זצלה"ה):
הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב כֻּלְּכֶם. קִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם. כִּי בְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. וּתְנוּ כָבוֹד לַאֲדֹנָי  אֱלֹהֵיכֶם:

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם לוֹ.  אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וְהָאֱלֹהִים יִרְאֶה לוֹ לִשְׁכֹּן בְּאָהֳלוֹ מִבְּלִי לוֹ. אֲשֶׁר לֹא עָמַל בּוֹ וְלֹא גִדְּלוֹ:

אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים. אָנֹכִי חָטָאתִי וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים וְעַל זֹאת סִפְדוּ וְהֵילִילוּ בֹּאוּ וְלִינוּ בַשַּׂקִּים. בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים:

שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי. הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת עָבְרוּ רֹאשִׁי. וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי. וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי:

עַל זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה. אֲסַלְּדָה בְחִילָה. קוֹלִי כַּחוֹלָה. מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה. לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָּבֶלָה.  וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה:

עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאתֵיכֶם.  הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם לְיַסְּרָה אֶתְכֶם. וַיִּתְעַבֵּר אֲדֹנָי בִּי לְמַעַנְכֶם. וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם:

בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה. אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב  שַׁלָּמָּה אֶהְיֶה כְּעוֹטְיָה. כְּקִיר נָטוּי וּכְגָדֵר הַדְּחוּיָה. הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה:

יָדַעְנוּ אֲדֹנָי רִשְׁעֵנוּ, וַעֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ. הִנְנוּ אָתָאנוּ, לְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ. שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ. תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ, וְתִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ:

וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם. כָּל יִשְׁעִי וְכָל חֶפְצִי אָשׁוּב לְרַחֶמְכֶם. שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם:

אִמְרוּ לְבַת צִיּוֹן כֹּה אָמַר אֲדוֹנָיִךְ. תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ. וְכִמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ. וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד אֲדֹנָי,  וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ:

[קינה שניה]
(קינה זו חברה החכם השלם מורי ורבי איש האלקי' מוהר"ר חיים הכהן מן ארם צובה זלה"ה. ושמו חתום בראשי הבתים:)

קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע בִּילָלָה. קוֹל נְהִי מִצִּיּוֹן הַמְהֻלָּלָה: קול ברמה:

חִשַּׁבְתִּי יָמִים הָיִיתִי גְבֶרֶת. בְּיַד אֲדֹנָי עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת. וְעַתָּה אֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת. טָבַעְתִּי בַבּוֹר בִּיוֵן מְצוּלָה: קול:

יְחִידָה רַעְיָה אֲזַי הָיִיתִי. וּכְבוֹד עֶלְיוֹן אֲנִי נִקְרֵאתִי. וְעַתָּה לְתַחְתִּיּוֹת יָרַדְתִּי. וְדוֹדִי וְרֵעִי לָרוּם עָלָה:  קול:

יַחַד יוֹדְעַי בְּתוּלוֹתַי וְרַעְיוֹתַי. בְּכוּ נָא עִמִּי כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי. אֵין נוֹטֶה עוֹד אָהֳלִי וּמֵקִים יְרִיעוֹתַי. כִּי דוֹדִי מֶנִּי נָסַע וְנִגְלָה:  קול:

מִמָּרוֹם הֻשְׁלַכְתִּי בְּרֹב מְגִנָּה.  שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה. וְיָצָאתִי בַגּוֹלָה בָּדָד כְּאַלְמָנָה. הָגְלָה יְהוּדָה הָגְלַת שְׁלוֹמִים כֻּלָּהּ: קול:

הָיִיתִי כְכַלָּה בְּתוֹךְ אַפִּרְיוֹן. וַעֲנַן יוֹמָם עַל מְכוֹן הַר צִיּוֹן. הֻשְׁלַכְתִּי לַחוּץ כְּעָנִי וְאֶבְיוֹן. בְּגָדַי לָקַח צָר וַאֲנִי אֻמְלָלָה: קול:

כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי טָבְחוּ אוֹיְבַי. מַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי זֶרַע אוֹהֲבַי. בָּנַי הַיְקָרִים וּבַחוּרַי. הָלְכוּ בַשֶּׁבִי וְעוֹלָלַי בַּגּוֹלָה: קול:

הֵן כָּל אֵלֶּה אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי. אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה וְאֶל עַמִּים אָרִים רֹאשִׁי. וְאוֹיְבִי אָמַר לֹא תִקְרְאִי עוֹד אִישִׁי.  כִּי נָפַלְתִּי לִפְנֵי בְנֵי עַוְלָה: קול:

נָא אָב הָרַחֲמָן תָּשׁוּב לְצִיּוֹן. עַיִן בְּעַיִן נִרְאֶה בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן. וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן. וְאָז גְּאוּלִים יִפְצְחוּ צָהֳלָה: וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן. וְאָז גְּאוּלִים יִפְצְחוּ צָהֳלָה:

[קינה שלישית]
(קינה זו הובאה מירושלים תוב"ב. בניגון שומרון קול תתן:)
עַד מָתַי אֲדֹנָי בְּיוֹם זֶה לְעֻמָּתֶךָ.
בְּמַר תְּיַלֵּל עֲדָתֶךָ.
עַל בֵּית תְּפִלָּתֶךָ
אֲשֶׁר שָׂרְפוּ צָרֶיךָ.
וְהָרְגוּ בְּנֵי בְרִיתֶךָ.
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ:

עַד מָתַי אֲדֹנָי תִּשְׁכַּח שְׁאוֹן קָמֶיךָ.
וְשׁוֹמְמוֹת הֵיכָלֶךָ
וּנְפוּצוֹת לְאֻמֶּךָ.
הַלְּחוּצִים עָלֶיךָ.
הַהֲרוּגִים עַל שְׁמֶךָ:

עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ.
אֲשֶׁר יֶהֱגוּ לְפָנֶיךָ
עַל חֻרְבַּן בֵּיתֶךָ.
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ:

עַד מָתַי אֲדֹנָי אֶשְׁכְּבָה בֵּין שְׁפַתָּיִם.
וּבֵין תַּנּוּר וְכִירָיִם.
יִכְהוּ לִי עֵינָיִם.
לוֹהֲטִים לִי יִשְׁאֲפוּ עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם:

עַד מָתַי אֶשְׁתּוֹמֵם עַל חֻרְבַּן פַּעֲמַיִם.
עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם:
עַד מָתַי יֶהֱגוּ בַּצַר שְׁאֵרִית צֹאן מַרְעִיתֶךָ.
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ:

עַד מָתַי אֲדֹנָי עַכּוּ"ם יַעֲלֹזוּ.
אֲשֶׁר אָכַל אֶת יַעֲקֹב וּבְכָל עֵת יָבוֹזּוּ.
אֲנִי אֶדְרשׁ אֶת שְׁלוֹמָם וְהֵם יִמְרֹטוּ וְיָגֹזּוּ.
בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיַי וּבְשִׂפְתֵי שָׁוְא נָלוֹזוּ.

עַד מָתַי אֲדֹנָי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ.
עַד אָן יִצְעַק בַּשְּׁבִי (פלוני בן פלונית) אֲמָתֶךָ
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ:

[קינה רביעית]
(קינה זו ר"ת שלה שם אדנ"י:)
בְּהֵיכָלָךְ שָׁמִיר וָשַׁיִת. הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת: בהיכלך:

אֵיכָה נֶחֱרַב הָאוּלָם.
וְנֶהֱרַס יְסוֹד הָעוֹלָם.
וְחִלּוּ כּוֹכָבִים וְהִלָּם.
ויצא הכהן מן הבית [וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבָּיִת]:
בהיכלך:

דִּירַת קֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּנִיתָ.
לְהַנְחִיל לְעַם זוּ קָנִיתָ.
אוֹי כִּי הָאוֹיְבִים צִוִּיתָ.
יָבֹאוּ וּפִנּוּ אֶת הַבָּיִת:
בהיכלך:

נֶחְשְׁכוּ כָּל מְאוֹרֶיהָ.
סֻגָּרוּ כָּל שְׁעָרֶיהָ.
עַד כִּי אָמְרוּ כָּל רוֹאֶיהָ.
כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת:
בהיכלך:

אֲדֹנָי שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפְּךָ וַחֲמָתֶךָ.
וּזְכֹר דְּבַר נְבוּאָתֶךָ.
לְבַשֵּׂר נָא לַעֲדָתֶךָ.
גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת:
לבשר נא וכו':
(חגי ב ט)

[קינה זו מובאת בספר "מורה באצבע" סימן ב' להרחיד"א ז"ל:]
אוי לי על גלות השכינה
אוי לי על חרבן ביהמ"ק
אוי לי על שרפת התורה
אוי לי על הריגת הצדיקים
אוי לי על חילול שמו הגדול ותורתו הקדושה
אוי לי על כי גבר אויב
אוי לי על תינוקות של בית רבן שבטלו
אוי לי על צער כל העולמות
אוי לי על צער האבות הקדושים והאמהות הקדושות
אוי לי על צער הנביאים והחסידים והצדיקים אשר בג"ע
אוי לי על צערו של משיח
עונותינו הטו אלה ופשעינו האריכו קצנו וחטאתינו מנעו הטוב ממנו
אוי להם לבנים שגלו מעל שלחן אביהם זה כמה אורך ימים ושנים רבים ורעים
וכל דור שלא נבנה ביהמ"ק בימיו כאילו נחרב בימיו.

[קינה חמישית:]
עַל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה:
בְּכִי תָמִיד עַל הַחֻרְבָּן פַּעֲמָיִם.
אֶרֶץ צְבִי וִירוּשָׁלָיִם.
וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלְכוּ בַגּוֹלָה:
ולתפארת:

בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה.
הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה.
עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה:
ולתפארת:

סִפְדִי תּוֹרָה כִּי חֻלְלָה תִּפְאַרְתֵּךְ.
נָפְלָה נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ.
עַל זֹאת אֶשָּׂא קִינָה עַל אָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה:
ולתפארת:

חִזְקִי עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם.
נָקָם אַלְבִּישׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם.
תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכֹּן כְּבַתְּחִלָּה.
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּתְהִלָּה.
כְּדִכְתִיב  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר אֲדֹנָי מִירוּשָׁלָיִם: (ישעיהו ב ג ומיכה ד' ב')

(לסיום מזמור הנחמה ומכנה בו את ישראל בו' כנויים – זעומה, עם דלה, עניה סוערה, שה נאלמה, עם דל, ואביון,)

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ רָמָה.
וְלִזְעוּמָה קְרָא נֻחָמָה.
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּלָּה וַעֲגוּמָה.
עֲנִיָּה סֹעֲרָה רֻחָמָה:

עוּרָה נָּא חֲשׂוֹף זְרוֹעֲךָ.
וְיִגָּלֶה קֵץ יִשְׁעֲךָ.
וְיֵאָמֵר לְשֶׂה נֶאֱלָמָה.
עֲנִיָּה סֹעֲרָה רֻחָמָה:

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ הָאֵל.
וּפְדֵה בְּרַחֲמֶיךָ יִשְׂרָאֵל.
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּל הַשּׁוֹאֵל.
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל:

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ עֶלְיוֹן.
וּבְנֵה בְּרַחֲמֶיךָ אֶת צִיּוֹן.
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּל וְאֶבְיוֹן.
כִּי נִחַם אֲדֹנָי צִיּוֹן.
כְּדִכְתִיב (ישעיה נא ג) כִּי נִחַם אֲדֹנָי צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן אֲדֹנָי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה:

(אחר כך תתעורר לקום ותאמר פסוקים אלו:)

(ישעיה פרק נב,ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר,  קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם,  הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן:

(ישעיה פרק סב,ו-ט)
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת אֲדֹנָי אַל דֳּמִי לָכֶם:
וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ:
נִשְׁבַּע אֲדֹנָי בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ:
כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת אֲדֹנָי וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרוֹת קָדְשִׁי:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל פרק ט,יח-יט), אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ: (תהילים פרק קב,יד-טו), בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם אֲדֹנָי, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס: (תהילים פרק קמז,ב)

 

תיקון לאה:

(תיקון לאה אומרים גם בימים שאין אומרים תחנון אפילו בשבת ויו"ט ור"ח רק שאין אומרים וידוי ולא 'למנצח יענך' ולא 'למנצח מזמור לדוד בבוא' וגו':) (ודלא ככף החיים שכתב בשבת ויו"ט ור"ח לא לומר כלל)

(כשאומרים רק תיקון לאה – [הרי מקשר…לשם יחוד…אלקינו ואלקי אבותינו….] כנ"ל בתחילת תיקון רחל.)

(תהילים פרק כד)
לְדָוִד מִזְמוֹר,  לַאֲדֹנָי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ: מִי יַעֲלֶה בְהַר אֲדֹנָי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת אֲדֹנָי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד אֲדֹנָי עִזּוּז וְגִבּוֹר אֲדֹנָי גִּבּוֹר מִלְחָמָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד אֲדֹנָי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:

(תהילים פרק מב)
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח: כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים: צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים: הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ: אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו: אֶלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר: תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ: יוֹמָם יְצַוֶּה אֲדֹנָי חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי: אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב: בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי:

(תהילים פרק מג )
שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי: כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב: שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ, הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ: וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים, אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי, וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי, וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים, כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת, פָּנַי וֵאלֹהָי:

(תהילים פרק כ)
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ אֲדֹנָי בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא אֲדֹנָי כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ אֲדֹנָי מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד: אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

(תהילים פרק סז)
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֶלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:

(תהילים פרק קיא מסודר בסדר האלף בית)
(א) הַלְלוּיָהּ אוֹדֶה אֲדֹנָי בְּכָל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה: גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי אֲדֹנָי דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם: הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ   וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו חַנּוּן וְרַחוּם אֲדֹנָי: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו    יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ:  כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ    לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם: מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט    נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו: סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם   עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר: פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ  קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת אֲדֹנָי שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:

נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ וְנָפְלָה וְלֹא תֹסִיף קוּם: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד אֲדֹנָי עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה:      (ישעיהו כד)

(תהילים פרק נא)
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָׁבַע: חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי: הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי: כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד: לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ: הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי:  הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי: תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין: תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ: הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה: לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי: אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי: הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי: אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ: הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֶלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ: אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ: כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָםִ:  אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים:

(תהילים פרק קכו)
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב אֲדֹנָי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל אֲדֹנָי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה: הִגְדִּיל אֲדֹנָי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים: שׁוּבָה אֲדֹנָי אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב: הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ: הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:

עַד אָנָה בְּכִיָּה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּיְרוּשָׁלָיִם: (אין אומרים אותו כשאין אומרים תיקון רחל)

תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ: (תהילים פרק קב)  בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם אֲדֹנָי נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס: (תהילים קמז)

יש נוהגים לומר כאן את הפיוט הבא, שהוא שיר ויכוח בחרוזים בין קוב"ה ושכינתיה מסודר בסדר הא' ב'. ומעל כל בית הוספנו בסוגריים למי הוא

דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לִרְעוֹת בַּגַּנִּים
לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ וְלִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים
קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי תַמָּתִי
שַׁעֲרֵי צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהַבְתִּי

(כנס"י)
אֵלֶיךָ דוֹדִי נַפְשִׁי אֶשָּׂא
אֵיךְ אֵשֶׁת נְעוּרִים הִיא גְרוּשָׁה
מֵאָז הָיִיתִי עַל לִבְּךָ חֲרוּשָׁה
וְעַתָּה הִמְלַכְתָּ אֵשֶׁת זְנוּנִים

(הקב"ה)
בִּתִּי אַל תִּפְחֲדִי כִּי עוֹד אֶזְכְּרֵךְ
וּמֵאֶרֶץ רְחוֹקָה אֲקַבֵּץ פְּזוּרֵךְ
עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּיָפְיֵךְ וַהֲדָרֵךְ
וְגַם אָמְנָה אַתְּ אֲחוֹתִי

(הקב"ה)
גָּדֵל כְּאֵבִי כָּל עֵת אֶזְכְּרָה
אֵיכָה שִׁפְחָה תִירַשׁ גְּבִירָה
וְהִיא עַתָּה מִתְנַכֵּרָה
בְּשִׂמְחַת עוֹלָם וְנִטְעֵי נַעֲמָנִים

(הקב"ה)
דְּעִי כִּי אֲחִישֶׁנָּה עֵת רָצוֹן
וְתִשְׁאֲבִי מַיִם חַיִּים בְּשָׂשׂוֹן
אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן
אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה בְּיַד אִישׁ עִתִּי [= מזומן]

(כנס"י)
הָהּ הָהּ אֲדוֹנִי כִּי בְזִיתָנִי
וּמִשָּׁמַיִם אֶרֶץ הִשְׁלַכְתָּנִי
בְּיוֹם קָרָה מַעֲדֶה בֶּגֶד יְעָטָנִי
וַאֲשֶׁר בֵּיתִי הָיָה לָבוּשׁ שָׁנִים

(הקב"ה)
וְאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וְשֵׁשׁ אֶחְבְּשֵׁךְ
וּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב עַל לְבוּשֵׁךְ
וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תִּהְיֶה בְרֹאשֵׁךְ
וְעַל כָּל כָּבוֹד יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי

(כנס"י)
זָר טִמֵּא הֵיכַל קָדְשִׁי
בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים לְנִבְלֵי חַרְשִׂי
עָרוּ עָרוּ יְסוֹד מִקְדָּשִׁי
עָבְרוּ עַל נַפְשִׁי מַיִם הַזֵּדוֹנִים

(הקב"ה)
חֵץ יְפַלַּח סְגוֹר לְבָבָם
תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זְהָבָם
בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבִיאוּ עַל גַּבָּם
עֲתָרַי בַּת פּוּצַי יוֹבִילוּן מִנְחָתִי

(כנס"י)
טָהוֹר אַתָּה לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע
עַד אָן לֹא תָבִיא צַדִּיק וְנוֹשָׁע
תָּשׁוּב וְתַלְבִּישֵׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע
מְעִיל צְדָקָה וְרֹב פְּנִינִים

(הקב"ה)
יְדִידוּת נַפְשִׁי מַה תִּתְאוֹנְנִי
צִדְקֵךְ גַּם אַהֲבָתֵךְ לא נִפְלֵאת מֶנִּי
מִיּוֹם גְּלוֹתֵךְ נָדַדְתִּי אָנִי
כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי

(כנ"י)
כְּלוּם יֵשׁ הֲנָאָה מִבְּשַׂר חֲמוֹרִים
כִּי תִשְׁכַּח אַהֲבַת אֵשֶׁת נְעוּרִים
לַחֲצוֹב לְךָ בּוֹרוֹת כֻּלָּם נִשְׁבָּרִים
וְאֵין בָּהֶם מַיִם אַךְ רֹאשֹ פְּתָנִים

(הקב"ה)
לָכֵן הַצַּדִּיק אָבַד עֵקֶב נְפִילָתֵךְ
וִימִינִי הוּשַׁב אָחוֹר מֵרֹב אַהֲבָתֵךְ
לא נִכְנַסְתִּי בְּבֵיתִי מִיּוֹם גְּלוֹתֵךְ
לְבַל אֶרְאֶה בְרָעָתִי

(כנ"י)
מַלְכִּי קַנֵּא לִכְבוֹד שְׁכִינָתָךְ
בְּעָלוּנוּ אֲדוֹנִים זָרִים זוּלָתָךְ
וּבִמְקוֹם מִקְדָּשָׁךְ וְנַחֲלָתָךְ
שָׂמוּ הָאֲשֵׁרִים וְהַחַמָּנִים

(הקב"ה)
נָקָם אֶלְבַּשׁ וְשַׁלְהֶבֶתְיָה
וְאֶשְׂרוֹף בֵּית עַכּוּ"ם וּבֵית הַמִּצְרִיָּה
אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה
וּתְהִי זֹאת נֶחָמָתִי

(הקב"ה)
סִפַּיִךְ אֶבְנֶה וּשְׁעָרַיִךְ אָרִים
וִיסַדְתִּיךְ סָבִיב סָבִיב בַּסַּפִּירִים
וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשׁוֹתַיִךְ מְאִירִים
וּבְנֵי הַיִּצְהָר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים

(הקב"ה)
עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי בִגְדֵּךְ צִיּוֹן
כִּי בָנַיךְ אֶגְאַל עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן
עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן
הַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ תַּחַת אַהֲבָתִי

(הקב"ה)
פְּנֵי אֵל תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה
וְעַיִן תְּשׁוּרֵךְ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה
וְחָמֵשׁ הַיָּדוֹת תִּהְיֶה לָּךְ לְמָנָה
כֵּן דּוֹדִי בָרוּךְ בֵּין הַבָּנִים

(כנ"י)
צוּף דְּבַשׁ יָזוּב אִמְרָתֵךְ וְשִׂיחֵךְ
תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ
וּלְהַעֲלוֹת תָּמִיד עַל רָצוֹן מִזְבְּחֵךְ
עַל מִשְׁכָּבִי בַלֵּילוֹת בִּקַשְׁתִּי

(כנ"י)
קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי מַחֲמַד עֵינִי
אֶשְׁאַל מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ יִשָּׁקֵנִי
וִימִין חֶשְׁקוֹ תְּחַבְּקֵנִי
נָגִילָה בִנְאוֹת דֶּשֶׁא וּמַעְיַן גַּנִּים

(כנ"י)
רֵעִי לְכָה נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים
שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ אַהֲבַת עוֹלָמִים
כְּאָח לִי אֶשָּׁקְךָ נֶגֶד כָּל הָעַמִּים
אֶנְהָגְךָ אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי

(קב"ה)
שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה צוּף יְזוּבוּן
וְעֵינַיִךְ יוֹנִים לֵב יֵיטִיבוּן
שְׁנֵי שָׁדַיִךְ רָצוֹן יִשְׁאֲבוּן
שֶׁפַע חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים

(קב"ה)
תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָךְ
יְדִידוּת נַפְשִׁי וְלִבִּי אַחֲרַיִךְ הָלַךְ
אַהֲבַת נְעוּרִים זָכַרְתִּי לָךְ
לָכֵן בּוֹאִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחוֹתִי

(קב"ה)
מֹר וַאֲהָלוֹת בְּגָדַיִךְ
נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם שְׁמָנַיִךְ
צְרוֹר הַמֹּר בֵּין שָׁדַיִךְ
פְּאֵר וְכָבוֹד כָּל עֲדָתִי

(כנ"י)
תַּעַן לְשׁוֹנִי שִׁיר בְּסוֹד יְשָׁרִים
עֵת יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל עִם אֵשֶׁת נְעוּרִים
וְהֵיכָל תִּוָּסֵד בְּרֹאשׁ הֶהָרִים
בְּשַׁעֲרֵי צִיּוֹן נָעוּף כַּיּוֹנִים

(כנ"י)
חַלּוּ גִבּוֹרֵי כֹחַ אַחַי וּלְאֻמִּי
יוֹמָם וָלַיְלָה לָאֵל אַל תִּתְּנוּ דֹמִי
יִבְנֶה צִיּוֹן וִיכַנֵּס נִדְחֵי עַמִּי
מֵאַרְבַּע כְּנָפוֹת אֶל בֵּית חֶמְדָּתִי

(כנ"י)
כְּבוֹד יְיָ בְּתוֹכָהּ לְמוֹפֵת וּלְאוֹת
הָאֵשׁ חוֹמָה אֲרֻכָּה סָבִיב לְהַרְאוֹת
נָא חִישׁ גּוֹאֲלֵנוּ אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת
הוֹשִיעָה יְמִינְךָ בְּיֶרַח הָאֵיתָנִים

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ. וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִים לְדוּכָנָם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ. וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם:

פרק א ממסכת תמיד
(בסוגריים: ביאורים ללשון המשנה)
שְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּבֵית אַבְטִינַס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד, בֵּית אַבְטִינַס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת וְהָרוֹבִים (כהנים צעירים מלשון רביא) שׁוֹמְרִים שָׁם, בֵּית הַמּוֹקֵד כִּפָּה וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מוּקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵּית אָב היו יְשֵׁנִים שָׁם (על הרובדין), וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה (היו ישנים) אִישׁ (על) כַּסְתּוֹ בָּאָרֶץ, (וא' או ב' מהם היו נעורין במשמרות לשמור).
לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶש (כדי לא ליהנות מהן שלא בשעת עבודה), אֶלָּא פּוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין וּמַנִּיחִים אוֹתָם תַּחַת (-כנגד) רָאשֵׁיהֶם, וּמִתְכַּסִּים בִּכְסוּת (חול משל) עַצְמָן. אֵירַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶן, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִבָּה (-מחילה) הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה (- בית המקדש), וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין (באותה מחילה) מִכָּאן וּמִכָּאן, (וכיוון שהיא פתוחה לחצי החול שבבית המוקד ולבית הטבילה לא נתקדשה אע"פ שהיא תחת העזרה ולכן יכול ללכת בה בעל קרי) עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד (כי זקן וחולה צריך להטיל מים קודם טבילת קרי משום שיורי קרי ובברכות דף מ דאין מים כלין אלא בישיבה לכן צריך גם לפנות עצמו), וְזֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם; פָּתוּחַ בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפָּג (כי הוא טבול יום והמים שעליו הם שלישי לטומאה ושמא יפלו על קודש), וְנִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. בָּא וְיָשַׁב לוֹ (בבית המוקד) אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, עַד שְׁהָיוּ הַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ (חוץ לעזרה):

(ב) מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ (תרומת הדשן), מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַמְמֻנֶּה (על הגורלות), וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָּא? לֹא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָּא מִקְּרִיאַת הַגֶּבֶר (י"א תרנגול וי"א כהן ממונה), אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו (ולכן הרוצה לתרום צריך להשכים לטבול שמא יקדים הממונה ולא יהיה לו פנאי).
הַמְמֻנֶּה בָּא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם (מקיש בדלת), וְהֵם פּוֹתְחִין לוֹ. אָמַר לָהֶם, מִי שֶׁטָּבַל יָבוֹא (מחצי הבנוי בחול שבבית המוקד ששם ישנים לחצי הבנוי בקודש כדי להפיס בקודש) וְיָפִיס (כל אלו שטבלו כי רוצים לתרום את המזבח יבואו לעשות הגרלה ביניהם). הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה:

(ג) נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפֵּשׁ (הוא פתח קטן בתוך השער הגדול שבין בית המוקד לעזרה), וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה, וְנִכְנְסוּ הַכֹהֲנִים אַחֲרָיו, וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר בְּיָדָם, וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִּתּוֹת, אֵלּוּ מְהַלְכִין בָּאַכְסַדְרָה (- תקרה העומדת על עמודים) דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ מְהַלְכִין בָּאַכְסַדְרָה דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב, הָיוּ בּוֹדְקִין וְהוֹלְכִין, עַד שֶׁהֵם שֶׁמַּגִּיעִין לִמְקוֹם עוֹשֵׂי חֲבִתִּין (-לשכה שמדרום לשער נקנור), הִגִּיעוּ אֵלּוּ (המקיפין ממזרח ואח"כ) וָאֵלּוּ (המקיפין ממערב), אָמְרוּ: שָׁלוֹם? (האם שלום לכל כלי המקדש, וענו) הַכֹּל שָׁלוֹם; הֶעֱמִידוּ אֶת עוֹשֵׂי חֲבִתִּין לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּין (לחמם מים כדי ללוש בהם את העיסה ליב חלות של החביתין שמקריבין מהן מחצה בבקר ומחצה בערב):

(ד) מִי שֶׁזָּכָה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יִתְרֹם וְהֵם (ראשי בית אב) אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי זָהִיר שֶׁלֹא תִּגַּע בַּכֶּלִי (במחתת הכסף שבה תורם), עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר, וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בְּמִּקְצוֹעַ בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ.
אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ (משום שאסור להיכנס לבין אולם ומזבח אלא לצורך עבודה), וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה (האש שעל המזבח). לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ (שהרי המזבח מפריד ביניהם) וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ (משום שהיה הולך בצניעות קודם שקידש ידיו ורגליו), עַד שֶׁהָיוּ שּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ, שֶׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר (גלגל שבו משקעין הכיור לבאר שתחתיו), וְהֵן אוֹמְרִים הִגִּיעַ עֵת (להתכונן לקדש ידים ורגלים ולהרים הדשן מיד אחר שיגמור הוא לתרום הדשן).
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים (שמעצי המערכה) הֵילָךְ וְהֵילָךְ, וְחָתָה מִן (אברי העולה) הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וְיָרַד (בכבש), הִגִּיעַ לָרִצְפָּה (בסוף הכבש שהיה ל"ב אמה אורך), הָפַךְ פָּנָיו לְצָפוֹן (לחזור לכיוון המזבח), הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה, רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלשָׁה טְפָחִים (כדי שלא יתלכלך וישחיר הכותל מהגחלים), מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין שָׁם (שלשה דברים, שהם:) מֻרְאַת הָעוֹף (שהיה נבלע במקומו בקרקע בדרך נס) וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי (שספק אם נבלע שם או לא) וְהַמְּנוֹרָה (דישון המנורה שגם היה נבלע במקומו בקרקע בדרך נס):  (ואח"כ שב להחזיר המחתה למקומה הנ"ל).

[כתב בברכי יוסף בשם מז"ה מהר"א אזולי (הוא בעל חסד לאברהם) אחר שהשלים תיקון חצות יאמר:]
אני מאמין באמונה שלימה בנחמת ציון. אלהינו ברחמיו יְנַחַמֵנו ויחדש עלינו מלכותו מהרה. (שערי תשובה סימן א סס"ק ו)

ואחר התיקון ילמוד שיעור משניות קודם לכל דבר כי משנה אותיות נשמה, ואם אפשר שישלים בכל חודש ח"י פרקים בכל יום מה טוב, ולא ילמוד מקרא בלילה שהוא גובר כח הדין: וקבלה בידי שאין אדם רואה פני גיהינום מי שהוא בקי במשניות (השל"ה הקדוש).

 

איך עושים תיקון חצות?

6. את תיקון חצות ניתן לעשות ביחידות, ללא מניין. בשעת חצות הלילה, מתיישבים על הארץ, חולצים את הנעלים וקוראים מספר פרקי תהילים ותפילות, כפי המובא כאן ובסידורים. 

7. לפי תורת הקבלה תיקון חצות הוא תיקון חשוב בדרך להבאת הגאולה. רבי נחמן מברסלב חידש שדווקא ככל שהדורות נמוכים יותר - כך ערך הקימה בחצות ותיקון חצות גדל

8. לא נהגו הנשים לומר תיקון חצות. הבן איש חי בספרו 'רב פעלים' (ח"א - סוד ישרים סימן ט) כותב כי על פי הקבלה, לא ראוי לנשים לומר תיקון חצות. עם זאת קיימות דעות שונות שנשים אמנם לא חייבות באמירת התיקון, אך מכל מקום מותר להן לאומרו.

9. בדורות עברו, נהגו בני עדות המזרח לומר את התיקון רק בשלוש השבתות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב. לאחר שעלתה השאלה כיצד מתאבלים דווקא ביום השבת הקדוש, ולא בימות החול, פסק האר"י הקדוש לבטל את מנהגי הצער בשבת, וכנגד זה לומר תיקון חצות מידי יום ביומו.

10. בימי בין המצרים נהוג לומר את התיקון גם בחצות היום. כה מובא ב'ילקוט יוסף': "בימי בין המצרים רבים נוהגים לומר תיקון חצות אחר חצות היום... אמנם המנהג לומר תיקון חצות אחר חצות היום רק בבין המצרים, אבל בשאר ימות השנה לא נהגו לומר תיקון חצות אלא אחר חצות לילה".

כיצד תיקון חצות יכול לקרב את הגאולה? מה הסוד הטמון בזמן של אמירת תיקון חצות? הרב רונן חזיזה מסביר:


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5.2 (5 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

יומן "שנה וברכותיה" לשנת תש"פ - הרבנית ימימה מזרחי

65לרכישה

מוצרים נוספים

ערכת חזרה ללימודים לבנות - חיים ולדר וילדות מספרות על עצמן

ערכת חזרה ללימודים לבנים - חיים ולדר וילדים מספרים על עצמם

ערכת חזרה ללימודים - מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 3 - חיים ולדר

60 גיבורים - הרב יוסף ברוק

סדר הדורות הקצר - הרב שלמה בניזרי

לכל המוצרים