התבוללות

לגור עם ערבי – בכלא ללא חלון וללא שירותים

כשהכירו לראשונה, היא הייתה בטוחה שמדובר בבחור שלו חיכתה כל חייה. גם כשגילתה שהוא בן מיעוטים ועבריין מורשע – עדיין לא התפכחה. אבל אז, מאוחר יותר, הוא הציע לה לעבור לגור אתו, ובן לילה היא מצאה את עצמה כלואה בחדר בן ארבע קירות, מתחת לאדמה ובתת תנאים. נשמע לכם כמו חלום בלהות? עבור שירה (שם בדוי) זאת הייתה מציאות חיים

| ג' אייר התשע"ט |
אא

עד לפני מספר חודשים, שירה (שם בדוי), חייתה חיים נורמטיביים לחלוטין. בארבע מילים אפשר היה להגדיר את שירה בת ה- 19 כ'ילדה טובה מבית טוב'. היא גדלה בבית מסורתי חם, ומעולם לא התנסתה בהרפתקאות יוצאות דופן או בקשרים מפוקפקים. תמיד הייתה תלמידה טובה ובחורה שנהנו לשהות במחיצתה. לכאורה, מסלול החיים השגרתי שלה היה כבר די ברור מראש. או שלא…

הכל החל כששירה הכירה חברה, שהתגלתה מאוחר יותר, כבחורה מופקרת, החיה בדיוטא תחתונה ממש. הבחורה לא עוררה את חשדה של שירה או משפחתה, וכך הצליחה למשוך אותה יחד אתה לעולם ששירה לא התוודעה אליו קודם לכן.

באחד הימים, הזמינה החברה את שירה לביתה, והשתיים ישבו ופטפטו. בשלב כלשהו, נשמעה נקישה על הדלת, ולאחריה נכנסו לחדר שני בחורים, שאת אחד מהם הציגה החברה בפני שירה כבן זוגה, ואילו את השני הציגה כחברו הטוב. "עומר שמו", אמרה לה אז בקריצה.

כבר באותו המפגש, החלו להירקם בין השניים יחסי ידידות. עם הזמן, שיחותיהם התארכו והמפגשים ביניהם הפכו תכופים יותר ויותר. שירה גילתה כי עומר הוא בחור נעים, שכיף לה לשהות במחיצתו, לשוחח איתו ולבלות את זמנה לצדו. עם הזמן החלה להיקשר אליו ולפתח כלפיו רגשות עמוקים, כשותף לכל דבר, איתו טוותה את עתידה.

בשלב כלשהו, גילתה שירה כי הבחור הוא לא אחר מאשר בן מיעוטים. מאוחר יותר התגלה לה שהוא גם עבריין מורשע, שבית המשפט גזר עליו תקופת מאסר בפועל בין כותלי בית הסוהר. הבהלה הראשונית שאחזה בשירה לשמע הדברים התפוגגה במהירות; היא כבר נשבתה בקסמו של הבחור, והחליטה לחכות לו בנאמנות ולתמוך בו בתקופת מאסרו. לאחר שחרורו, החליט עומר כי הוא מעוניין למסד את הקשר עם שירה. לשמע הבשורה, לא הייתה מאושרת משירה בכל העיר. כצעד ראשון, הזמין אותה עומר אל ביתו שבכפר, להיכרות כללית ולהתאקלמות מתוכננת.

וכאן החלו העניינים לחרוק, למן הרגע הראשון שכף רגלה של שירה דרכה בביתם, גילתה אמו של עומר התנגדות נחרצת לקשר בין השניים, זאת על רקע יהדותה של שירה. בכל ביקור הפכה האם לתוקפנית יותר כלפיה. אם בהתחלה רק הביטה בה בחוסר שביעות רצון, הרי שמהר מאוד החלה להביע את מורת רוחה דרך קללות, איומים, צעקות לסיום הוסיפה אזהרה ש"היהודיה הזאת לא תכנס לבית הזה".

אבל שירה המשיכה להגיע, כשעומר מעודד אותה כל העת באמירות ריקנות על כל ההתחלות קשות ובהבטחות חוזרות ונשנות שעוד מעט הם יעברו למגורים משותפים… בסופו של דבר, הציע לה לעבור לגור אתו. שירה, שבשלב זה הפכה לעיוורת, לא רואה, לא שומעת ולא מרגישה שום דבר, ממש כחומר ביד היוצר, הסכימה לרעיון, ולא תארה לעצמה את ההשלכות האיומות של מעשיה על החייה מעתה והלאה.

כשהגיעה שירה עם כל מטלטליה, סירבה האם בתקיפות להכניס אותה לביתה. תחת זאת, נתנו לה חדר קטן וצר מלהכיל, ששימש כמקלט. החדר שכן מתחת לאדמה, ולא היו בו תנאים מינימאליים למגורים, ללא חלון, לא מקרר, לא מים זורמים ואפילו לא שירותים או מקלחת, הדבר היחיד שמצאה שירה באותו ה'חדר' היה מזרון.

שירה, כמובן, התקשתה להתרגל לרעיון ואף התנגדה לו, אולם עומר הצליח מהר מאוד לשכנע אותה שמדובר בפתרון זמני. שירה הסכימה.

כך מצאה את עצמה בחורה צעירה, תמימה וטובה, נגררת להרפתקה מסוכנת, וחיה חיי אסיר. בלי אוכל, בלי מים, בלי לראות אור יום – התגוררה שירה שבועות ארוכים מתחת לאדמה. עומר הביא לה אוכל פעם ביום, ולשירותים ולמקלחת הורשתה לצאת רק פעם בשלושה ימים.

מאוחר יותר, החלה האם לסרב אף לכך, ובלית ברירה, שירה השתמשה תקופה קצרה בשירותי השכנים. כשגם הם מאסו ברעיון – מצאה את עצמה במצב לא נעים.

בשלב זה החליטו בני משפחתה של שירה לערב את מחלקת "שבויות" למניעת התבוללות בארגון הידברות. במוקד הטלפוני של המחלקה, אמנם כבר רגילים לטלפונים מסוג זה, ובכל זאת, בכל פעם מחדש, הלב כואב לגלות עוד מקרה קשה כל כך, של בת ישראל שיורדת לדיוטא התחתונה ביותר. בת שהיא עולם.

"לפני כשלושה שבועות", מספר אחד מפעילי המחלקה, "קיבלנו את הפניה של משפחת לוי. היא הועברה לטיפול פעילה שלנו, שמתמחה בטיפול במקרים מסוג זה. אותה עובדת לא הרפתה, ועשתה ימים כלילות כדי לסייע לבחורה".

כשהפעילה מגוללת את הסיפור, דמעות עולות בעיניה.. "רוב הזמן היא לא הייתה עונה לטלפונים, אולי כי הוא היה לידה. אבל בכל פעם שהיא הייתה עונה והיה מתאפשר לי לומר לה אפילו רק משפט וחצי, אמרתי לה משפטים קשים שרציתי שיחדרו לה ישר אל תוך הדעת. לב כבר לא נותר לה. הטחתי בה: 'אינך רואה עד כמה את מזלזלת בעצמך?', 'מתי תביני שאת לא רצויה שם, שזה לא המקום שלך?', 'את נמצאת במצב כל כך שפל ואת אפילו לא שמה לב לזה'. בשלב כלשהו, כשהיא ראתה שאני רוצה בטובתה ועומר לא היה לידה, היא התחילה לבכות. ואז אמרתי לה: 'עד מתי תחללו את כבוד ריבונו של עולם, עד מתי? בת יהודיה היא בתו של השם יתברך, היא כבודו ותפארתו, עד מתי?'

שירה הפנימה את המסר, אך עדיין התקשתה למצוא בתוכה את העוז לקום וללכת, ולכן  מצאה סיבות רבות לדחיית היציאה מהמקום. "לבסוף הודעתי לה: 'שירה, זה או שאת באה אלי, או שאני באה אליך. אם אני שותקת כשאני יודעת מה קורה אצלך, אני עוברת על החוק'. שירה עדיין לא באה. התחלנו לשלוח אליה הודעות שידענו שעומר יראה אותן. למחרת היא מתקשרת בוכה, ומספרת לי שהוא ראה את ההודעות, כעס מאוד, והתחיל לשבור חפצים על ידה. אמו כמובן הצטרפה אליו בשמחה. שלחנו מיד סיוע מתאים למקום, ושירה הגיעה עד אליי למשרד עם כל פקלאותיה".

אם חשבתם שבא לציון גואל, וכאן הסיפור נגמר בהפי אנד – טעות בידכם. כמו כל בת סטנדרטית, גם לשירה הייתה הפרידה לא קלה, עומר מצדו המשיך את הטרדותיו, וכעבור מספר ימים היא מצאה את עצמה שוב איתו, מתחת לאדמה, בין אותם ארבע קירות ובאותם תנאים.

"כשהיא מדברת אתי, אני מנסה להסביר לה מה היא מרגישה", ממשיכה לספר פעילת המחלקה. "הסברתי לה שכאשר בת ישראל יוצאת עם גוי – הטומאה נדבקת ומקשה את הפרידה. שירה הקשיבה לי וקבלה החלטה להיות חזקה ואמיצה. היא יצאה משם שוב, ועוד בכוחות עצמה! והחליפה  את מס' הטלפון – פעולה הכרחית לבת המשתחררת מכבלי הטומאה. היום היא מתבוננת בעצמה ואומרת: 'הנה באמת לא קורה לי כלום, אני יכולה להמשיך את החיים' … אך כל יום שעובר היא מבינה באיזה חושך היא הייתה שרויה קודם, ואינה מבינה איך נתנה לזה לקרות.

"בכל זאת אנחנו פה בהידברות לא עוצמים עין לרגע. עלינו להישאר עם שירה ועם בנות הנקלעות למצבים דומים, ולתת להן ליווי מתאים עד שהן מתחזקות וה'כבש' הופך ל'אריה'".

 

שבויות – המחלקה למניעת התבוללות, לפניות ודיווחים: טל' 073-2221333 או 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (4 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים