פסח

חמישה ציטוטים חזקים על חג הפסח – מפי הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל

"ברוך השם, זכינו למדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, אך עדיין אין לנו אלא חצי גאולה. לא רק מפני שרק חצי הארץ בידינו וחציה השני בידי נוכרים, אלא שעדיין חסר לנו החלק השני ". מתוך ספרם החדש של ידידיה מאיר וסיון רהב-מאיר – "סולם יעקב"

| י"ט ניסן התשע"ט |
אא
  • כך אמר הרב יעקב אדלשטיין: "בפסח אומרים את ההלל בכל יום בתפילה. בפרקי ההלל אנחנו אומרים: קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים. שאל הרב כהנמן: למה קודם רינה ואז ישועה? לפי הסדר ההגיוני, צריך לומר רינה רק לאחר שכבר הגיעה הישועה. אבל אם מדובר באוהלי צדיקים, באנשים גדולים, הרי שהאמונה והביטחון בישועה שתגיע הן כל כך בתוקף, עד שהלב כבר מתרונן ומשמיע קול רינה, גם בטרם תבוא הישועה בפועל".
  • "בילדותי ברוסיה באה אישה אחת לשוחט לפני הפסח עם כמה עופות. הוא שחט אבל כיוון שהכיר את כל יהודי העיירה שהיו מגיעים אליו, שאל אותה היכן שחטה עד היום את העופות. התשובה זעזעה אותו. היא ענתה שכל השנה הם הורגים את העוף ופשוט אוכלים אותו, אבל בפסח היא נזכרת במנהגים הקבועים של אימא שלה – ניקוי הבית, הכנת מצות, וגם הליכה לשוחט לשחוט את העופות, ולכן היא שומרת על המסורת. עד כדי כך הבורות אז הייתה גדולה. השוחט לעג מעט ל'מסורת' החד-פעמית הזאת של מי שאוכל נבלות וטריפות כל השנה, אבל אבא, הרב צבי יהודה, שמע את המקרה, התרגש ואמר שאין לזלזל כלל במנהגה של אותה אישה".
  • בדרשת שבת הגדול בשנת תשי"א (1951) אמר: "ברוך השם, זכינו למדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, אך עדיין אין לנו אלא חצי גאולה. לא רק מפני שרק חצי הארץ בידינו וחציה השני בידי נוכרים, אלא שעדיין חסר לנו החלק השני של מה שאומרים בהגדה של פסח: הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין. כי גם השנה, גם לאחר שנתקיים בנו 'בארעא דישראל', בארץ ישראל, עדיין – השתא עבדי, השנה עבדים. עדיין כולנו עבדים לשאיפותינו החומריות, טרודים בדאגות פרנסה ושאר צרכים, עוסקים בכבוד ובקנאה שמוציאים את האדם מן העולם. אין אנו בני חורין על פי משמעותה האמיתית של החירות, אנחנו לא משועבדים לאדון ששוכן מחוץ לגוף, אבל כן משועבדים לאל זר ששוכן בקרבנו, ואנחנו מבקשים – לשנה הבאה בני חורין! שתהיה לנו חירות שלמה, שנבער את הרע מן העולם, וזה תלוי במידה רבה בנו".

ידידיה מאיר והרב אדלשטיין זצ''ל

  • "פסח הוא חג העצמאות הראשון של העם העברי, וכאן הסכנה הגדולה ביותר, שלא יישאר הרושם שזה חג ככל ימי השחרור הלאומי של אומות העולם. כאילו עם ישראל היה אומה משועבדת תחת ממשלת פרעה במצרים, ואחרי סבל רב קם להם מנהיג מוכשר בעל תבונה פוליטית, ארגן את העם המדוכא והמיואש, הפיח בהם את הרוח הלאומית ואת השאיפה לחופש, עד שהצליח לשחרר אותם ולהפוך אותם לעם שעומד ברשות עצמו, עם זכויות אזרחיות. ההשקפה האמיתית מופיעה בתורה, ומספרת בצורה ברורה כי משה ממלא תפקיד של שליח במפעל הגדול הזה, והמשחרר הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו. זה יסוד אמונת ישראל. לכן ברור למה חג הפסח מסובב במצוות וחוקים מכל צדדיו, כי חיזוק גדול צריך לעשות כדי לשמור על מהותו ותוכנו של חג זה, שלא יסולפו על ידי דעות לא נכונות. סכנת הטעות כאן היא גדולה למי שמסתכל רק בעיני בשר ודם, ורק השמירה הקפדנית על כל מצוות החג שומרת על הצורה השורשית והאמיתית של פסח, זמן חירותנו, חירות הנפש. בשום חג אין מצווה מיוחדת לענות לשאלות של הילדים, רק במצוות הפסח, כי כאן מופיע סוד היצירה והלידה של עם ישראל".
  • "חג הפסח חל בתקופת האביב. מהפכה שלמה התחוללה בסדר הלוח העברי, כשיש צורך מעברים את השנה, יש שני חודשי אדר, והכול בשביל פסח. למה זה חשוב? צפון כאן רעיון נפלא, שרומז לנו על הכלל הגדול ביותר בחיי האדם בעולם: מידת ההתחדשות. היפוכה הוא כמובן מידת ההתיישנות. מהותו של האביב היא שכל היקום מתחדש ומתנער וכאילו קם לתחייה אחרי ימי החורף. העם מגיע לארץ, ואז חל עליו 'חוק ההתיישנות'. הרושם של יציאת מצרים נחלש והוא מחפש לעצמו חדשות אחרות. זה טבע האדם, שתמיד שואף למשהו חדש. גם בענייני האופנה וה'מודה' זה כך, בממדים מבהילים, הן בצורת הלבוש מכף רגל ועד ראש, מכובע ועד שרוך נעל, וגם בצורת הריהוט והכלים והבתים והחצרות. בני אדם סוגדים לזה ומפזרים ממון רב כדי שלא לפגר אחרי קצב ההתקדמות של האופנה. התורה דואגת שנרגיש התחדשות אמיתית. שנרגיש במצווה ישנה של אלפי שנים טעם של מתיקות. בדברים חומריים זה בלתי אפשרי, אבל בתורה אפשר תמיד למצוא רגש חדש. התחדשות נותנת לאדם להתנגד להתיישנות, להתנער, להיאבק נגדה ולנצח. אנחנו צריכים התעוררות, התלהבות, מלחמה בשגרה ובקרירות. רואים זאת אצל גדולי ישראל. אצל הרב מבריסק, למשל, כל קריאת שמע נעשתה בדריכות כאילו זו הפעם הראשונה.

"אבל אנחנו, מה נעשה? אין לנו כוח פנימי חזק כל כך להתנער ולהתעורר להתחדשות כל יום. לכן ניתנו לנו, בחסד, החגים ובראשם חג הפסח, זמן חירותנו שבו העבדים מתנערים ומרגישים בני חורין לראשונה, בחודש האביב, תקופת ההתחדשות. הכוונה היא שהזיכרון של פסח יהיה תמיד חדש ורענן, כי ההשפעה החיצונית בכוחה להשפיע על הלהט הפנימי. כשרואים בכל הבריאה את ההתחדשות של הטבע, זה יוצר רוח של התחדשות גם בתוך נפש האדם פנימה. חייבים לנצל את המומנטום הזה ולהתחדש בכוח נעורים: נחדש את רגשות החסד שלנו, נחדש את רגשי הזוהר של התפילה ותפילנו תהיה מחודשת ורעננה, נחדש את רגשי הכבוד לכל דבר קדוש, נחדש את רגשי הצניעות והבושה הטהורה של ישראל עם קדושים, נלך לקראת פסח ברוח התחדשות ונקבל פניו בשמחה".


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 0 (0 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים