שניות אור - מפנקסו של חוזר בתשובה

באסה בסבבה: "ועד שהדברים יסתדרו, תשתדל לשמוח בייסורים"

מה ההבדל בין "לשמוח בייסורין" לבין "לקחת את הבאסה בסבבה"? שניות אור – מפנקסו של בעל תשובה

| כ"ג ניסן התשע"ט |
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
אא

ירדתי מביתי הסמוך לשכונת "מאה שערים", כשאני שבור ורצוץ. הנה, התקרבתי לפני כמה שנים לאור האורות, וכעת אני מוצא את עצמי במחשכי מחשכים. פסעתי ברחוב הירושלמי הצר, כשאני נזכר בשירו של רבי נחמן שהגיע רחוק מאוד - "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל". 

החלטתי להגיע לביתו של הרב לייבל הצדיק המתגורר ב"מאה שערים". נכנסתי לכניסת בניין עתיק והתחלתי לעלות. "איך אדם בן שבעים וחמש מתגורר בקומה שלישית ללא מעלית?!", תמהתי בעודי מתנשף.

נקשתי בדלת פעם ופעמיים עד ששמעתי את פעימות רגלי הצדיק. נזכרתי שמדובר ביהודי מסובל בייסורים: אישה חולנית, בת גרושה, בן נכה וזוהי רק ההתחלה... ועם כל זאת הרב לייבל מחזק יהודים מבוקר ועד ערב, נותן שיעורים עמוקים בקבלה וחסידות ומנהיג קהילה קדושה. הרהרתי בכך שייסוריו עולים בהרבה על ייסורי, ולמרות זאת קדושתו מרקיעה שחקים.

הרב לייבל פתח את הדלת והביט בי בעיניו העמוקות שקורטוב של תוגה נסוך עליהן תמיד.

הוא הזמין אותי להיכנס פנימה ולשבת ליד שולחנו, כשהוא טורח למזוג לי מיץ תפוזים מקנקן זכוכית ישן נושן. לא העזתי לשתות.

"כן, ידידי הצעיר", פתח הרב לייבל, "מה בפיך?".

סיפרתי לו שאני ואשתי שמחים בתשובתנו ושלמים עמה, אבל מרגישים בודדים מאוד ב"מאה שערים". אנחנו רבים לא מעט כי אנחנו לא מוצאים את עצמנו, והילדים סובלים מכך.

הרב שמע אותי והבעת הצער התמידית בעיניו גברה. הרגשתי שהוא משתתף באמת בסבלנו. הוא ייעץ לי לעבור למקום שבו נוכל להרגיש יותר קרובים לעצמנו, ואמר שלא נחשוש מנסיגה בקדושה.

"בלי שמחת חיים, אין קדושה!", פסק בחיוך רציני, וסיים: "ועד שהדברים יסתדרו, בעזרת ה', תשתדל לשמוח בייסורין".

נפרדתי ממנו כשאני חש שקיבלתי עצת אמת. רק דבר אחד הפריע לי: לשמוח בייסורין. אלו מילים שלא הייתי מסוגל להתחבר אליהן.

יצאתי לרחוב הצר והעתיק והרהרתי לעצמי: הרב לייבל הוא צדיק מבטן ומלידה. גם כשנחתו עליו ייסוריו הקשים היה מסוגל לשמוח בהם בגלל קדושתו, אבל אני חוזר בתשובה, מלא עוונות מבטן ומלידה. איך אוכל לשאת את ייסורי ועוד לשמוח בהם?!

רציתי לגשש אחרי שכונת מגורים מחוץ לחומות, ורגלי נשאו אותי לשוק מחנה יהודה. נכנסתי ברחוב של השוק, ניגשתי לקיוסק הפינתי וביקשתי מהמוכר כוס מיץ תפוזים טבעי. הוא הבחין בפניי המיוסרות וצחק: "אחי, למה אתה נראה כמו מלפפון חמוץ? קח את הבאסה בסבבה!".

מזמן לא שמעתי מילים ארציות כאלה. התבוננתי במילים. מה פירוש לקחת את הבאסה בסבבה? זו בדיוק המשמעות של לשמוח בייסורין!...

שמחה מילאה את נפשי. הנה קיבלתי עצה מרוכל בשוק שמשמעותה זהה לעצת הצדיק. זה סימן שגם אדם פשוט באחרית הימים יכול לשמוח ברע. לא בשמיים היא!

חיוך רחב הציף את פני. חשתי שאני מאבד את כוח המשיכה. הרחוב הירושלמי הרחב שבו צעדתי התרומם אט אט בעיני רוחי, והחל להמריא לעבר השחקים המעוננים.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (2 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים