פסח

במחשבה תחילה לפסח: למה סירב גאון ישראל לקבל בחור לישיבה אחרי סוכות?

את הגדי שברח ממשה רבינו אתם בוודאי זוכרים. הגיע הזמן ללמוד את הסיפור מחדש ולגלות בן חורין אמיתי מהו

| י"ג ניסן התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

"אוצר שלי", התרגשה האם כשנפרדה מהבן שלה בפתח הגן ביום הראשון ללימודים. ארבע שנים נותרה איתו בבית והצמידה לו כל תואר חיבה אפשרי, כעת היא מתקשה להיפרד ולו לזמן קצר. "מלאך יקר, אני אתגעגע אליך כל כך, מתוק שלי".

בסיום היום הראשון כבר חיכתה האם מחוץ לשער הגן בציפייה דרוכה: "מושלם של אמא! מה למדת היום בגן?".

"היום למדתי", השיב הבן יקיר בגאווה, "שקוראים לי דני"...

* * *

גאולת עם ישראל ממצרים נעשתה באמצעות רועה ישראל שבכל הדורות: משה רבינו. כאשר משה בורח מפרעה הוא רועה את צאן יתרו חותנו; במדבר, עם הצאן, מודיע לו ה' שברצונו לשלוח אותו לגאול את עם ישראל ממצרים.  

להתגלות זו קדם מבחן שערך הקב"ה למשה, סיפור שכל ילד יודע לדקלם בהתרגשות. וכך מספרים לנו חז"ל במדרש (שמות רבה ב', ב'): "אמרו רבותינו, כשהיה משה רבינו ע"ה רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי ורץ אחריו... נזדמנה לו בְּרֵכה של מים ועמד הגדי לשתות, כיון שהגיע משה אצלו אמר 'אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צָמָא. עייף אתה'. הרכיבו על כתפו והיה מהלך. אמר הקב"ה 'יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך - חייך, אתה תרעה צאני ישראל'".

רק אחרי התגלות זו נגלה הקב"ה אל משה וציווה עליו להיות הגואל הראשון שעמד לישראל.

ויש להבין: ודאי שמשה היה ראוי להיות גואלם של ישראל, שכן אין ספק שרחמים על גדי - גדולים ככל שיהיו - אין בהם די כדי להיות מנהיג ישראל. אם כן, מה למדים אנו ממעשה זה לחיי המעשה שלנו?

אל ישיבתו של הגאון רבי משה סופר, ה"חת"ם סופר", בפרשבורג, הגיע בחור לאחר ימי חג הסוכות לעמוד בכור המבחן. רצונו להתקבל לישיבתו של גדול הדור ולשאוב ממימי תורתו, לשם כך למד ויגע וחזר על תלמודו וכעת הגיע להיבחן אצל ה"חת"ם סופר", מבחן שאחריו ייקבע האם בחור זה יוכל להימנות על בחורי הישיבה.

לאחר המבחן בקש ה"חת"ם סופר" לאחד מבניו שיודיע לבחור שהוא לא התקבל לישיבה. הבן, שגדול היה בתורה, תמה לפשר הדבר ושאל את אביו: הן הייתי בחדר בשעת הבחינה, ראיתי שהוא יודע את תלמודו היטב ושום פגם לא נפל בתשובותיו, מדוע אבא אינו מסכים שיימנה על תלמידי הישיבה?

נענה ה"חת"ם סופר" לבנו: "אכן, ראיתי גם ראיתי שהוא יודע את משנתו היטב. אולם לא בשל כך אין רצוני שילמד בישיבה. הסיבה לכך היא מפני שהרמתי את עיני בשעה שנכנס הלה אל החצר בדרכו אל הבית. בחצר עדיין היו מוטלים ענפי הסכך שסיככו את הסוכה. בחור זה דרך עליהם ברגל גסה ובוטחת, במקום ללכת מן הצד.

"בחור כזה, שאין בלבו שום רגש לדבר של קדושה, כסכך זה שהיה על הסוכה, הרי סימן הוא שאין תוכו כברו ואין בו יראת שמים. אם יראת שמים אין בו - בישיבה שלנו אינו יכול ללמוד"...

שנים מועטות חלפו, ודבריו של ה"חת"ם סופר" התבררו למגינת לב כאמת וצדק, עת שבחור זה פרק מעליו עול תורה וחבר למשכילים שחוללו שמות בכרם בית ישראל.

מעשה זה פותח לנו פתח להבין את החשיבות שראו רבותינו בסיפור של משה רבינו שרץ אחרי הגדי העייף ונשא אותו על כתפיו בחזרה. אין ספק כלל שמשה היה ראוי להיות גואלם של ישראל מפני מידותיו ותכונתו, אולם עדיין היה חסר מבחן קטן שיוכיח את התאמתו למינוי הרם והנישא הזה.

מבחן זה נעשה דווקא על ידי גדי קטן, כביכול חסר חשיבות. כלשון המדרש (שם ג'): "אין הקב"ה נותן גדולה לאדם עד שבודקהו בדבר קטן ואחר כך מעלהו לגדולה".

* * *

בפסח אנו מציינים את יציאתנו ממצרים - בה עבדים היינו - להיות בני חורין.

חירות זו, אינה מה שחושבים אנשים, ש"בן חורין" משמעותו מי שעושה ככל שעולה בדעתו ואין מי שמגביל אותו. חירות זו, פנימית היא, להשליט את המוח על הלב ולשעבד את הלב לרצונו יתברך.

כשמו של הילד הקטן, מילה אחת שמקפלת את כל מהותו, כך חירות הנפש נמדדת דווקא בפרטים הקטנים. בנקודות השוליות. ברגישות שמתבטאת בנקודות שלא מייחסים להן חשיבות יתרה - שם נמדדת יציאתו של האדם לחירות מכבלי היצר.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (6 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים