חדשות בעולם

אירופה מחליטה: שעון אחד או שני שעונים?

אם חשבתם שרוב העולם מנהיג שני שעונים, אחד לקיץ ואחד לחורף –טעיתם. בסקר שקיים האיחוד האירופי עלה כי למעשה רוב האירופאים בכלל נגד הרעיון. וגם: האם ישראל בדרך לשעון אחד?

| ג' אדר ב' התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

רוב אזרחי העולם לא חיים לפי שני שעונים. נקודה. בדרום אמריקה, למשל, שני שליש מהמדינות מנהיגות שעון אחיד לאורך כל השנה. באפריקה, לעומת זאת, בשלוש מדינות מתוך 54 יש שעון קיץ.

כדי שנבין במה דברים אמורים, יש לזכור שגם מעצמות כמו רוסיה, סין והודו לא מנהיגות שעון קיץ. האמת שכך גם ברוב מדינות אסיה, חוץ משש – כולן, אגב, במזרח התיכון. אולם רק ביבשת אירופה נהוג להזיז את השעון.

אם כן, האומנם המעבר לשעון קיץ הינו מהלך חכם? ולמה בכלל עשו זאת?

בסקר שהתבצע על ידי ועדה של האיחוד האירופי נמצא כי 86% מאזרחי האיחוד נגד הרעיון של הזזת השעון. בעקבות תוצאות הסקר הוחלט כי עד סוף השנה יוחלט האם להישאר עם המנהג או ללכת על רעיון של שעון אחד.

בשביל להבין את המשמעות של החלטה זו – יש להבין את הסיבות שהביאו למנהג זה ואת ההיסטוריה של התקופה שקדמה לה.

ראשית, נזכיר כי הרעיון הועלה לראשונה בשנת 1885 על ידי האנטומולוג (חוקר חרקים) והאסטרונום האנגלי, ג'ורג' ורנון הדסון. משעשע משהו, אך הרעיון קדח במוחו של הדסון בעקבות כך שהדסון עבד באותה תקופה במשמרות, וזמנו הפנוי במהלך היום, אותו ניצל לאיסוף חרקים, גרם לו להעריך את שעות האור. הבעיה מתחילה בזה שהוא לא היה היחיד שחשב כך. גם בני דורו חשבו כך.

הרעיון החל לתפוס תאוצה ב-1916 כשחבורת כורי פחם החליטה לקדם זאת בארצם. הרעיון שעמד מאחורי זה היה מעט שונה משל הדסון. הכוונה הייתה להביא לחיסכון בפחם כדי לשפר את מצב המדינה בזמן מלחמת העולם הראשונה.

מאז, תפס הרעיון תאוצה בשאר מדינות אירופה, כשב-1980, בניסיון לייצר התאמה ללוחות הזמנים של מדינות היבשת – הוחלט להחיל זאת על כולן.

אם נסכם, נראה כי את הרעיון ההיסטורי הנחו שני נימוקים, שתכף נראה שגם הם, לכאורה – היסטוריים:

1. ניצול מוגבר של שעות היום למטרת חיפוש חרקים לטובת העובדים במשמרות בעבודות שונות.

2. חסכון באנרגיה (פחם וחשמל).

טוב, אז על הטענה הראשונה, נראה שאפשר לומר בביטחון שזה לא ממש אקטואלי.

מה שכן נראה אקטואלי הוא הטענה השנייה העוסקת בחסכון באנרגיה. ובכן, מסתבר שיש על כך עוררין. עניין החיסכון באנרגיה כבר אינו משכנע כבעבר, בעיקר בגלל שינויים טכנולוגיים. מחקר של הפרלמנט האירופי מצא, כי שעון קיץ מפחית את צריכת האנרגיה בשיעור די נמוך, יחסית, של 0.5% עד 2.5% - משתנה בין המדינות.

מחקרים אחרים שנעשו בארה"ב ובאוסטרליה מצאו כי הזזת השעון לא הובילה למעשה לשינויים כלשהם בצריכת האנרגיה, ואף הגדילה אותה במקרים מסוימים - בעקבות שימוש מוגבר באמצעי קירור או חימום.

מה לגבי ישראל?

למעשה, מאז 2013, ישראל עשתה רפורמה בשעון הקיץ כשבמסגרתה משך הזמן של שעון הקיץ הוארך, וזמן המעבר אליו הושווה לנהוג באירופה. הרפורמה קבעה כי מועד המעבר לשעון קיץ יתבצע ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון במרץ, עד ליום ראשון האחרון באוקטובר.

על פי אחד הנימוקים של ועדת אבוהב שהחליטה על הארכת שעון הקיץ – ישנה חשיבות לסנכרון של מועדי המעבר בין ישראל לאירופה. משום כך, ניתן לשער בזהירות, כי אם האירופאים יחליטו על מעבר לשעון אחיד, ישראל תצטרך לשקול היטב אם היא מצטרפת למהלך.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3.8 (24 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים