סיפורי צדיקים

כשהאדמו"ר מזוטשקא זצ"ל שחרר את "הילד הקטן" שבתוכו

שביבי אור ומופת אחר מיטתו של כ"ק האדמו"ר מזוטשקא זצוק"ל. על הילד הקטן שנשמר בקפידה עשרות שנים, הקוויטל המרטיט על משפחת השכנים והרפלקסולוג שהגיע במפתיע

| ו' אדר א' התשע"ט |
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
אא

במוצאי שבת שעברה עלה בסערה השמימה כ"ק האדמו"ר מזוטשקא, רבי נתן דוד רוזנבוים זצוק"ל, מפארי גידולי שושלת אדמו"רי נדבורנה. האדמו"ר זצ"ל היה משרידי נכדיו של האדמו"ר הזקן מנדבורנה, רבי איתמר רוזנבוים זצוק"ל. רבי איתמר שעלה לארץ אחרי השואה, והקים דור מפואר, עם עשרות אדמו"רים שזכו וזוכים להאיר באור תורת הבעל שם טוב הקדוש, לרבבות אלפי יהודים ברחבי העולם.

 

מתולדותיו: ביקור בעולם הבא ושליחות בעולם הזה

האדמו"ר מזוטשקא זצוק"ל נולד אחרי מלחמת העולם השניה. אמו הרבנית חנה, בתו של הגאון רבי נתן דוד הכהן הולנדר זצוק"ל, רבה של אמסאנא שבגליציה (אוקראינה), היתה תמיד חוזרת ומספרת: "היה זה בחורף תש"ד, חליתי מאוד, ומצבי התדרדר עד שערי מוות, הכרתי התערפלה, והנה ראיתי את עצמי עולה לשמי מעלה, ומקבלים כבר את פני קרובי המשפחה שכבר נפטרו רבות בשנים. פתאום ראיתי את אבי הצדיק, והוא ניגש אלי, תפס לי את היד בחוזקה ואמר לי, "יש לך עוד הרבה מה לעשות, תרדי בחזרה, ועוד תזכי ללדת בן ולתת לו את השם שלי".

וכך היה. הרבנית חנה חזרה לאיתנה, ובתחילת חודש סיון תש"ה האיר ביתה באור יקרות, ויקרא שמו בישראל: "נתן דוד", על שם סבו הצדיק. היא היתה מסיימת את סיפורה: "מספר שבועות אחרי זה, עוד נשארו לי הסימנים ביד מלפיתתו החזקה של אבא שלי".

 

באמריקה

זמן קצר לאחר מכן, ולאחר מספר מקומות בהם נדד, אביו כ"ק האדמו"ר הזקן מזוטשקא, רבי יצחק אייזיק זצוק"ל, קבע את מושבו בניו יורק, משם הפיץ את דבר ה' ברמה, ונלחם בכל עוז למען שמירת השבת וגדרי הצניעות.

הילד נתן דוד עלה ונתעלה. בישיבה קטנה למד אצל רבי רפאל מקאשוי זצ"ל, ובישיבה גדולה למד אצל הרב יצחק דוד קופלמן והרב אברהם יפהן זצ"ל. מהם שאב מלא חופניים תורה וקדושה. בעיקר זכה הבחור הצעיר והעילוי להיות צמוד לאביו הקדוש, וכבן זקונים היה שוהה רבות במחיצתו, וכל רואיו העידו על יראת השמים שזרחה בו.

 

השידוך הפלאי: "יראת השמים מאירה ממנו"

משהגיע זמנו להתחתן רבות דיברו בו נכבדות. באותו זמן נפטרה בדמי ימיה אחת מאחיותיו. האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן מזוויעהל שהה באותה תקופה באמריקה, ובא לנחם את אביו, רבי יצחק אייזיק. משיצא, אמר רבי מרדכי מזוויעהל לרעהו, רבי משה מניישלאס: "ראיתי שם אברך שיראת השמים מאירה ממנו". כשכוונתו לבנו הצעיר של רבי יצחק אייזיק. אמר לו רבי משה, "זה לא אברך, הוא עדיין בחור". בתוך מספר ימים נסגר השידוך למזל טוב.

 

איש חינוך: חכמה ואהבה ללא גבולות

אף לאחר חתונתו נשאר לגור באמריקה צמוד לאביו הצדיק. שמעו כבר יצא למרחוק כחכימא דיהודאי, עם לב רחב מלא באהבה לכל יהודי, ובעל יראת שמים מופלגת. כבר בשנות העשרים לחייו נלקח להיות המנהל הרוחני של תלמוד התורה של חסידי בעלזא בבורו פארק, וזמן קצר לאחר מכן התבקש להקים את תלמוד תורה וישיבה קטנה "יגדיל תורה" של חסידי גור בבורו פארק.

איש החינוך הצעיר והמצליח התפרסם בכל קצוות המדינה, ומכל אמריקה הגיעו אליו יהודים לשאלות חינוכיות קשות. תלמידיו זכרו עוד עשרות שנים אחר כך איך ברוב אהבה וחמלה הוא השריש בהם יראת שמים. דמותו הייחודית היוותה מנוע חינוכי רב עוצמה, דוגמא אישית של יהודי עובד ה' ובעל מידות טובות, אשר לא חוסך כל מאמץ בשביל לקדם את תלמידיו אהוביו.

 

כבד את אביך ואמך. בלי פשרות

בחשוון תשל"ג קדרו שמיה של היהדות החרדית. האדמו"ר הזקן מנדבורנה, רבי איתמר, עלה בסערה השמימה, זקן ושבע ימים ונחת, וגילו למעלה משמונים שנה. רבי איתמר פתח את חצרו בתל אביב בשכונת יד אליהו. הקהילה, שנותרה מיותמת ללא מנהיג ורועה, הזמינה את בנו, רבי יצחק אייזיק, למלא את מקום אביו. רבי יצחק אייזיק עזב את אמריקה ועלה לארץ ישראל. בנו הצעיר, רבי נתן דוד, לא היסס אפילו, עזב את שלל תפקידיו הרוחניים, נטש את הפרנסה הבטוחה והכבוד הגדול ונדד עם אביו לתל אביב, ארץ לא זרועה.

האדמו"ר הקדוש מגור, ה"בית ישראל", ביקש בכל לשון מרבי נתן דוד, שיואיל לחזור לאמריקה, כי המוסדות שמה זקוקים לו. וכל זה היה לפני שמלאו לו שלושים! רבי נתן דוד התחנן על נפשו לפני ה"בית ישראל", שיתיר לו להישאר עם אביו ולקיים מצוות כיבוד אב. עוד שנים רבות אחר כך היה ידוע בקרב צדיקי הדור לומר לתלמידיהם: "אם רוצים אתם לראות מהו כיבוד אב בימינו, לכו לראות איך רבי נתן דוד מכבד את אביו".

וכך היה גם מספר שנים אחר כך – כשפתח רבי יצחק אייזיק את בית מדרשו בבני ברק, הלך רבי נתן דוד אחריו. בבני ברק היה בהתחלה מנהל רוחני בת"ת דושינסקיא ולאחר מכן בת"ת סערט ויז'ניץ.

בית המדרש בתל אביב ב"ה עדיין שוקק חיים. היום הוא מנוהל בידי הרב חגיגי, ומספר פעמים בשנה היה האדמו"ר מגיע לחזק את המקום. אף כיום ממשיכים את דרכו בקודש בניו האדמו"רים שליט"א.

 

ממלא מקום אבותיו. ותו לא!

ביום המר והנמהר, י"ד בתמוז תש"ס, כבו המאורות. אביו הקדוש רבי יצחק אייזיק נפטר לבית עולמו. רבבות יהודים הלכו אחר מיטתו, ובראשם גדולי וצדיקי הדור שהעריצוהו בלי סוף. רבי נתן דוד עלה על מקום אביו.

אף לאחר שהוכתר לאדמו"ר לא זחה דעתו עליו, ולא שינה במאומה מדרכיו והנהגותיו. לאורך כל 19 שנות הנהגתו תמיד שינן ואמר, שהוא בסך הכל ממלא את מקום אביו, אין לו מעצמו ולא כלום, אלא הכל הוא בכוחו ומכוחו של אביו הצדיק.

 

החסיד - אבלו בליבו, וצהלתו על פניו

בשנותיו האחרונות הלך ונחלש ליבו הטהור, דבר שהשפיע על כל מערכות הגוף. עם כל זה לא מש החיוך מבין שפתיו, ותמיד היה שרוי בשמחה וצהלה. בל"ג בעומר האחרון קרסו מערכות גופו בעת ששהה למנוחה בעיר הקודש צפת. רבבות אלפי יהודים בארץ ובעולם שפכו תחינה שלא תאבד שארית יעקב, ואכן קרה הנס. הוא אמנם יצא מכלל סכנה, ואף היה בהכרה, אך גופו לא הצליח להתאושש. מבית החולים "זיו" בצפת נדד לבית החולים "שיבא" ברמת גן, ומשם ל"מעייני הישועה" בבני ברק.

סך הכל עשרה חודשים שבהם גופו הטהור עבר זיכוך אחר זיכוך, ולמרות כל הייסורים הקשים - התאמץ עד כמה שיכול היה להתפלל ולעבוד את השי"ת. בליל שישי, כ"ו בשבט, שוב קרסו מערכות גופו, ובני המשפחה כבר נקראו להיפרד. זעקות התפילה בקעו רקיעים שוב פעם, ומצבו שוב התייצב.

בשבת קודש בבוקר עוד זכה לומר את קדושת "כתר יתנו לך מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה", ואלו היו מילותיו האחרונות, מילים בהן התייחד עם כלל ישראל למטה, והתאחד עם מלאכים המוני מעלה. במוצאי שבת, יומא דהילולא ה-40 של חותנו, רבי מרדכי מזוויעהל, שעה קלה לאחר הבדלה, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה. וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.

 

לקט סיפורי הוד: שמרתי אצלי בלב ילד קטן

בימי השבעה, סופרו אלפי סיפורים. בניו האדמו"רים ממשיכי דרכו בקודש, ישבו נפעמים מול סיפורים רבים שהאדמו"ר בחכמתו וענוותנותו הסתיר אפילו מהם. ולמען אשר נלמד היאך ללכת בדרכיו נביא קצת מהדברים.

באחת הפעמים שהתקשרה אחת מכלותיו לחפש את בעלה, אמר לה הרבי שהוא לא בחדר כעת, ושילך לחפש אותו. האישה התנצלה שאין זה מכבודו של הרבי, וניתן לבקש מאחד הילדים לבצע את השליחות. נענה לה הרבי במתק לשונו: "משנעשיתי בר מצווה, שמרתי לי בלב אצלי קצת מהילד הקטן שלי, וכשצריך אני שולח אותו החוצה. אז גם עכשיו, אכן אעשה כדבריך ואשלח  את הילד הקטן שבי לחפש את בעלך".

סיפור דומה התרחש אצל אחד ממשמשיו. היה זה משמינו לרבי משמש חדש. המשמש, שעדיין לא הכיר את כל הכללים, חיכה לרבי בסיומה של תפילת ערבית ללוותו לביתו, כמנהג רבנים ואדמו"רים והרבי אמר לו בצחות: "ברוך ה' אני לא ילד קטן, אני יודע ללכת לבד לבית שלי". שאל אותו המשמש, "אך מדוע בשבתות הרבי כן נותן שהקהל ילווה אותו לבית"? נענה לו הרבי: "בשבת, כשיש קהל גדול שרוצה כל כך ללוות אותי, מוציא אני את הילד הקטן שבי ששמור מבר המצווה, ואכן זקוק אני לאנשים מבוגרים שיקחו אותי הביתה".

 

להגיד שבחו שלא שינה

בין המנחמים היו רבים מזקני חסידי גור, שעוד זכו לפני כ-50 שנה להיות בין תלמידיו באמריקה. אחד מהם, שגם בארץ היה מגיע אליו מפעם לפעם, העיד בהתרגשות: "חמישים שנה אני מכיר אותו, כאברך ומחנך צעיר, כאיש חינוך מבוגר ומפורסם ואף כאדמו"ר. תמיד הוא היה אותו דבר, עם אותו מאור פנים, עם אותה פשטות ממיסה".

רבים מהשכנים סיפרו שאף לאחר שהוכתר לאדמו"ר, המשיך בענוותנותו לעזור לילדים קטנים לעבור כביש, או לסחוב דברים מהמכולת לביתם.

 

מי הולך למכולת?

באחת הפעמים שליווה אותו אחד מבניו, עברו הם ליד המכולת השכונתית. האב אמר לבנו שיעלה לבית לרבנית שכבר מחכה, והוא יביא לה כמה דברים שהיא ביקשה מהמכולת. הבן ניסה להתחנן לאביו שיזכה אותו בכיבוד אב, אבל אביו האדמו"ר לא הסכים לוותר על פשטותו בשום צורה.

 

מיצר בצרתן של ישראל

סיפורים רבים הובאו על דאגתו לכל החולים והמסכנים שבשכונה. אחד המנחמים, שכלל לא היה מחסידיו, סיפר איך שכב בבית החולים, והרופאים רצו כבר לכרות לו את הרגל. פתאום הופיע האדמו"ר לביקור חולים, והתעניין במצבו. מששמע הרבי את החלטת הרופאים – בירך את החולה ונפרד ממנו. יום למחרת הופיע רפלקסולוג מיוחד, שנשלח על ידי האדמו"ר והציל לו את הרגל. "עד היום" הוא אומר, אני בכלל לא יודע מאין האדמו"ר בכלל הכיר אותי וידע לבוא אלי לבית החולים.

 

הקוויטל המופלא

באחת השנים נערכה מגבית עבור בית המדרש להלכות שבת שתחת נשיאותו של האדמו"ר, וכל מי שהשתתף קיבל את הזכות שיתפללו בעבורו בציונו הקדוש של הבעל שם טוב זי"ע. האדמו"ר, בענוותנותו, שלח אף הוא קוויטל, אך להפתעת החסידים, מלבד שמו ושם הרבנית הוא לא כתב אף אחד מצאצאיו, רק את כל ילדי משפחת ב. מהשכונה.

החסידים רצו לברר את פשר הדברים, והתגלה דבר מופלא. זו משפחה שההורים בה התגרשו, והאב, שלא היה בקו הבריאות לא יכל לדאוג לילדים ולפרנסתם. האדמו"ר, עוד לפני שהוכתר לתפקידו, לקח על עצמו את גידול בני המשפחה. הוא למד עם הילדים, שוחח עם המורים בתלמוד התורה ואף היה בוחן את החתנים שנישאו לבנות המשפחה. טבעי היה שידאג להכניס את שמותיהם בקוויטל הקדוש לציון הבעל שם טוב.

 

הרב אסולין מחולון: כל מה שיש לנו, זה מהרבי הקדוש!

בין המנחמים הרבים בלט מגוון רחב של עדות וחוגים. חסידים וליטאים, רבנים ופשוטי עמך, נהגי אוטובוס ואנשי עסקים, וביניהם עשרות יהודים שכלל לא גרים בבני ברק ואינם משתייכים למגזר החרדי.

כשהגיעו הרב דיין והרב אסולין, מרבני הקהילות שבחולון, התברר הדבר. הרב אסולין סיפר על הקשר העמוק של משפחתו עוד לאביו של הרבי, משנות מגוריו ביד אליהו בתל אביב. "לאחר חתונתי", מספר הרב אסולין, "עברו שנים רבות ולא זכינו לילדים. הלכתי להרבה צדיקים ולא נושעתי. באחד מביקורי בבני ברק פגשתי את הרבי, וסיפרתי לו בצער על המצב אצלי. על פניו של הרבי נראו אותות הכאב הגדול. לאחר שסיימתי נענה לי הרבי במתיקותו הידועה: אל תדאג, אין לך פטור ממצוות 'ושיננתם לבניך'".

" התרגשתי מאד מההבטחה הייחודית. סיפרתי לרבי שאני עוסק בקירוב של נוער בחולון, ושאלתי אם שייך להביא בחורים אל הרבי. בפעם הראשונה באו 15 בחורים, בפעם השניה באו 30 בחורים, ובפעם השלישית כבר באו למעלה מ-70 בחורים. כל בית המדרש של הרבי היה מלא עד אפס מקום. הרבי נתן להם דרשת התעוררות, ולאחר מכן עברו אצלו כולם לקבל את ברכתו. הרבי, בסבלנות ובאהבת אין קץ, התעניין בכל אחד מהם, בשמו ובמשפחתו, ועודד וחיזק אותו. הבחורים, שכולם היו מבני עדות המזרח, מעולם לא ידעו מהו אדמו"ר חסידי ומהן הנהגותיו, אבל כולם, ללא יוצא מן הכלל, חזרו תמיד מהביקורים אצל הרבי בהתרוממות רוח מאין כמוה".

"וכל העת הרבי משנן לי את ברכתו הייחודית, 'אתה לא קיבלת פטור ממצוות ושיננתם לבניך'. ואכן, לא לקח זמן רב, וזכינו להיפקד. רק לאחר מכן נודע לנו שהרבי היה מדליק עבורנו כל יום נר, ואף כשהיה אומר את ה'יהי רצון' אחרי שני ספרי התהילים שהיה גומר בכל יום, היה מזכיר את שמי ושם אשתי".

מסיים הרב אסולין: "מאותם בחורים שהבאנו אל הרבי, יש היום הרבה אברכים שתורתם אומנותם, ומגדלים דורות של יראת שמים לעבודתו יתברך. כל ההתעוררות שלהם ושל חולון, הכל בא מכוחו של אותו צדיק וקדוש.

 

הליכה בדרכי הצדיק משאירה את השפעתו אצלנו

כל אלו שבאו לנחם בימי השבעה, אמרו להם בניו הצדיקים, ממשיכי דרכו, "בהליכה בדרכיו של הצדיק, ובהתחזקות בתורה ובמידות טובות כמו שהצדיק תמיד חינך, אנחנו זוכים שכביכול הרבי עצמו נשאר איתנו וחי עמנו. וודאי שכך, יש בכוחו אף לפעול עבורנו את כל הישועות והברכות.

על פי צוואתו הקדושה, שמו לתפילה ולהדלקת הנר, ולטבילה במקווה לזכותו: רבי "נתן דוד בן הרב יצחק אייזיק הנולד מאשה חנה".

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.2 (21 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה לפסח עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הגדה לפסח "ברוך יאמרו" - הרב ברוך רוזנבלום

הגדה עומדת

ערכת יודאיקה "בני מלכים" לפסח

הגדה של פסח - חבורת תריג

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 1 - חיים ולדר

לכל המוצרים