5 נקודות למחשבה

"אני לא מבין מדוע חרדים שואלים את הרב למי להצביע". 5 נקודות למחשבה

העולם - גשר צר מאוד?! איך נשמר האיזון המספרי בין הזכרים לנקבות בעולם החי? מי צריך להודות – זה שניצל מסכנה, או זה שלא חווה אותה כלל? ההוכחה הגדולה למוצא האדם מן הקוף – הייתה או לא הייתה?

| ה' אדר א' התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

דעת תורה

יש כאלה שטרודים בשאלות של פרנסה - האם לעבוד במקצוע מסוים או לא? בשאלות של זיווג - האם להתחתן עם בחורה מסוימת או לא? בנושא בחירות - האם להצביע למועמד כזה או אחר? ועוד. עם ספקות אלו הם ניגשים לרב, שינחה אותם כיצד לפעול.

כך היה לאחרונה בבחירות לרשויות המקומיות. חברי הכופר אמר לי בעצבים: "אני לא מבין מדוע החרדים שואלים את הרב למי להצביע. מה הרב מבין בפוליטיקה? מה, אין לאנשים שכל לחשוב בעצמם? אין להם דעה במה לבחור? שיעשו מה שטוב להם, מה קשור הרב?".

ניסיתי להסביר לו שבמקרה זה לא מדובר בסתם רב, אלא בגדול הדור, מרן שלום כהן, ראש מועצת חכמי התורה, רב שהוסמך על ידי הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ואם הוא אומר להצביע ש"ס ולמועמד מסוים, אנו עושים זאת בלי לשאול שאלות!

"אבל אין לך דעה משלך?", שאל החבר. אמרתי לו כי דעתי אינה חשובה, אלא דעתו של בורא עולם, ועל פי זה אני אנהג".

החבר לא הבין מה הקשר בין הדברים. המשכתי להסביר: בכל החלטה חשובה שאדם צריך לקבל בחיים, חשוב לשאול "דעת תורה".

מה זו "דעת תורה"?

אדם אומר: אני רוצה לעשות את רצון ה', אבל אני לא נביא. אילו הייתי נביא, הייתי שואל ישירות את הקב"ה מה עושים במצב הזה. ואם כתוב בהלכה מה עלי לעשות - אז הנה, הקב"ה דיבר אתנו בתורה ואמר לנו מה מותר ומה אסור. 

אבל דבר שאינו כתוב בהלכה - כגון שאלות בנושא חינוך ילדים, בנושא מעבר דירה וכדומה, צריך לשאול דעת תורה. מה זה דעת תורה? מכיוון שאיני יכול לדבר עם הקב"ה ולשאול אותו מה עלי לעשות, וגם איני בקי בכל התורה כולה, כדי שהשכל שלי יעבוד כמו התורה, לכן שואלים תלמיד חכם גדול, שלמד כל כך הרבה תורה, עד כי הלך החשיבה שלו הוא הלך חשיבה תורני. כששואלים אותו מהי דעת תורה בעניין הזה, הוא עונה לי על פי מה שכתוב בתורה. פירושו של דבר: אם הייתי שואל את הקב"ה, זה מה שהוא היה עונה לי!

וכי גם על עניינים גשמיים יש להתייעץ? האם "דעת תורה" היא לא רק בנושאים תורניים אלא גם בנושאי פוליטיקה, מדינה והליכות חיים בכלל?

התשובה היא כן. כבר ציטט בעל ה"חפץ חיים" ז"ל מהרב איצ'ל מוואלוז'ין ז"ל: "אין שום שאלה בעולם שאין למצוא תשובה עליה בתורתנו הקדושה. דרושות רק עיניים מאירות כדי לגלות היכן היא כתובה".

והיכן מחויב אדם, לנהוג על-פי מה שיורה לו הרב? וכי לא מצאנו שהרבנים טועים?

בורא עולם הסמיך את גדולי הדור להורות לנו את הדרך וחייב אותנו לפעול לפי הנחיותיהם, גם אם נראה לנו שהם טועים. מהיכן אני יודע שבורא עולם הסמיך אותם? היכן בתורה נאמר שחובה לציית לגדולי הדור, הפוסקים והרבנים? "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם: וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשׂיתָ עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר ה': וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יאמְרוּ לְךָ - תַּעֲשֶׂה: לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים י"ז, ט' – י"א).

 

"העולם כולו - גשר צר מאד?"

אם נניח ברחוב קרש צר, ברוחב 50 ס"מ ובאורך של 300 מטר, ונבקש מאנשים ללכת עליו תמורת 1,000 שקל - כל אדם יהיה מסוגל לעבור עליו בקלות ובשמחה.

אבל אם ניקח את הקרש הזה ונתלה אותו בגובה של כ-200 מטר במגדלי עזריאלי, כגשר בין מגדל למגדל - ונכריז שכל מי שיעבור על הגשר יקבל לא 1,000 שקל אלא 10,000 שקל, כמה לדעתכם יסכימו לעבור עליו? איש לא יסכים! ומי שיסכים - רוב הסיכויים שייפול.

ואני שואל: למה כשהקרש על הקרקע אדם מצליח לעבור עליו בקלות, וכשהקרש בגובה הוא ייכשל? כי האדם מפחד, והפחד מפיל אותו. מרוב חששו של האדם מנפילה - הוא אכן ייפול.

(צילום: shutterstock)

וזהו פירושו המקסים של הרב זמיר כהן לשיר המפורסם, על פי מילותיו של רבי נחמן מברסלב: "כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל". מה זה "כל העולם גשר"? העולם הוא כדור, לא גשר! ומה הקשר בין גשר לפחד? אלא הכוונה היא שהחיים בעולם הם כמו גשר צר, ואתה יכול לעבור אותו, אל תפחד! תאמין שאתה יכול לנצח את היצרים, תעמוד בניסיונות. יש לך יצרים ורצונות, קנאה, תאווה וכעס – אבל אם אתה מחליט להשתנות - אתה תשתנה! יכול להיות שתיפול בדרך, וזה בסדר ליפול. אך העיקר הוא שוב לקום, ולא  להישאר למטה.  

כך לומדים מהנפילה כיצד לא ליפול שוב, עד שמתייצבים ועולים על דרך המלך. והעיקר, לא לפחד כלל!

 

50% - 50%

אחד הנתונים המפליאים שגיליתי לאחרונה הוא, שמספר הזכרים כמעט זהה למספר הנקבות אצל רוב היצורים בעולם. אם מסכמים מאות מחקרים שנעשו על היחס המספרי בין הבנים והבנות, שנולדו בארצות שונות, מוצאים כי באופן כללי יחס הזיווגים הוא אכן 50% - 50%. עם סטייה קלה של עד 5%.

לא זו בלבד, אלא שהשוויון הזה גם נשאר קבוע בלי קשר למקום שבו חי היצור, ובלי קשר לקבוצה שלו. בין אם זה צמח, עץ, פטריה או אצה, ובין אם זה דג, תולעת, נחש או יונק.

אם כן, אוכלוסיית האדם ואוכלוסיות מרבית המינים בטבע הן ביחס של 50% זכרים ו-50% נקבות, מצב שלכאורה נראה ממש לא הגיוני. למשל, במלחמות העולם נהרגו הרבה יותר גברים מנשים, איך לא נוצרה סטייה שמורגשת עד היום?

איך "העולם" יודע לאזן בין הזכרים לנקבות? למה בטבע יש מספר זהה של זכרים ונקבות? ומדוע רק שני סוגים: זכר ונקבה? למה אין סוג שלישי? מי זה ששולט בחיים ובמתים ומתאם יחס שווה בין מספר הזכרים ומספר הנקבות בקרב בני האדם, בעלי החיים והצמחים?

האם היחס השווה נובע מ"השגחה עליונה", כדי שכל גבר ימצא לו אישה באותה ארץ ובגיל המתאים, ויוכלו הם לקיים את העולם ולדאוג להמשכיותו? רמז לכך ניתן אולי למצוא בתורה: "וּמִכָּל-הָחַי מִכָּל-בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ" (בראשית, ו', י"ט). מכל החי ומכל בשר - שניים תמיד יהיו. השניים יהיו זכר ונקבה - אין עוד אופציה נוספת. ומה מטרתם? להחיות!

 

מי צריך יותר להודות?

שני אנשים הלכו בדרכים - כל אחד בדרך אחרת. אחד מהם נתפס בידי שודדים חמושים, שהיכוהו קשות במטרה לגזול ממנו את כספו, אבל הוא ניצל מידם והצליח להגיע לביתו, כשכספו עודנו שמור עמו. השני, שהלך בדרך אחרת, לא ראה שודדים, לא נבהל ולא נפגע, אלא הגיע לביתו עם כספו בבטחה.

נשאל כעת: מי מהשניים צריך יותר להודות לה'? הראשון או השני? ההיגיון אומר, שהראשון חייב בהודאה יותר, משום שנתפס על ידי שודדים חמושים וניצל. אך טעות בידנו, וההיפך הוא הנכון! מדוע? כי אומנם הראשון הותקף, נבהל וקיבל מכות ולבסוף ניצול, אולם השני לא הותקף, לא נבהל ולא קיבל מכות וכספו בידו. אם כן, נמצא, שהצלתו גדולה יותר והנס שלו גדול יותר!

נלמד מכך, שכל מי שחייו מתנהלים בשקט, בנחת ובשלווה, מצבו המשופר מחייבו להתפלל ולהודות יותר לה', ששומר אותו ומציל אותו ומשפיע עליו שפע של ברכות וישועות, לעומת מי שחייו רצופים באתגרים ובהתמודדויות.

חברים, אדם בריא שלא אושפז בבית חולים, צריך להודות לה' יותר מאדם שאושפז ושוחרר; זוג שזכה לילדים מיד לאחר החתונה, צריך להודות לה' יותר מזוג שזכה לילד לאחר 10 שנות טיפולי פוריות; אדם שנסע ברכבו מהבית לעבודה ללא נזק או פגיעה, צריך להודות יותר לה' מאדם, שבדרכו לעבודה עבר תאונת דרכים וניצל ללא פגיעה ונזק, וכן על זה הדרך.

אז יש אנשים שחייבים להגיד תודה, אם היו חולים ונרפאו או ניצלו מתאונה. אבל אתם... אתם אפילו לא נפגעתם, אז כל שכן שצריכים אתם לומר תודה, לא?

 

"איש פילטדאון"

מאז יצאה תיאורית האבולוציה בהצהרה כי לאדם ולקופים יש מוצא משותף, חיפשו חוקרים בשקדנות בכל רחבי תבל אחר ההוכחה - "החוליה החסרה בשרשרת" - של מוצא האדם מהקוף, אותם מאובנים של פרימט, המייצג את שלב המעבר בין קופי האדם לאדם ה"מודרני".

בשנת 1912 מצא הארכיאולוג צ'ארלס דוסון גולגולת, שלא הייתה ידועה עד אז לחוקרים, בכפר פילטדאון אשר באנגליה. לגולגולת הייתה תיבת מוח גדולה כשל אדם נבון מודרני ולסת כשל קוף.

ההתרגשות הייתה רבה, מכיוון שהמאפיינים של העצמות היו שילוב של אנטומיה אנושית – גולגולת אדם - ואנטומיה של קופים - הלסת. החוקרים נחפזו להסביר, כי הם רואים בניגוד שבין הגולגולת ללסת אישוש לקיומו של שלב מעבר בין הקוף לאדם, וכי התיאוריה של דארווין הוכחה מעל לכל ספק.

מציאת גולגולתו של איש פילטדאון חיזקה, אם כן, את ההשערה כי שושלת האדם התפצלה משאר שושלות הקופים לפני 50-60 מיליון שנה. איש פילטדאון היה החוליה החסרה בין האדם לבין הקוף שממנו הוא התפתח!

במשך עשרות שנים נחשב קיומו של "אדם פילטדאון" לעובדה מוגמרת בקהילה המדעית, ורק ב-1953 נחשף, כי למעשה הייתה הגולגולת מעשה זיוף מתוחכם, פרי מהתלה שנעשתה במכוון!

לאחר שישים שנות שירות בבניית תאוריית האבולוציה, עם כמויות אדירות של גיבובי מילים מדעיות חסרות ערך, עם פסלים ותצלומים, נחשף איש פילטדאון בשנת 1953 כתרמית. עצם הלסת לא הייתה אפילו מאובן, משום שהיא הייתה שייכת לקוף שמת רק חמישים שנה קודם לכן... הארכיאולוג דוסון נתגלה כרמאי: הגולגולת הייתה מורכבת מתיבת מוח של אדם נבון מודרני ומלסת של אורנגאוטן, שהושחזה, הותאמה לגולגולת ואף נצבעה בשילוב חומרים כימיים, על מנת לשוות לה מראה עתיק ולכסות על גילה האמיתי ועל היותה חלק נפרד מהגולגולת.

סיפורה של גולגולת פילטדאון, ששימשה בסיס לתיאוריות מדעיות רבות - סופה שנתגלתה כאחד ממעשי הזיוף הידועים בתחום חקר המאובנים. עד היום מומחים מסמיקים בגלל תרמית זו, אשר הפכה להיות "עדות ליעילותו של המדע", ואשר הוליכה שולל את חכמיהם הגדולים ביותר של אנשי התיאוריה...


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.1 (24 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

יומן "שנה וברכותיה" לשנת תש"פ - הרבנית ימימה מזרחי

65לרכישה

מוצרים נוספים

ערכת חזרה ללימודים לבנות - חיים ולדר וילדות מספרות על עצמן

ערכת חזרה ללימודים לבנים - חיים ולדר וילדים מספרים על עצמם

ערכת חזרה ללימודים - מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 3 - חיים ולדר

60 גיבורים - הרב יוסף ברוק

סדר הדורות הקצר - הרב שלמה בניזרי

לכל המוצרים