category

עשרה בטבת

ח’ בטבת, תרגום השבעים: כל מה שרציתם לדעת על יום האבל הלאומי

היום, ח' בטבת, נקבע לדורות כיום אבל כיוון שבו תורגמה התורה ליוונית. כל מה שרציתם לדעת על "תרגום השבעים"

שתף במייל
| ח' טבת התשפ"ב |
(צילום: shutterstock \ עיבוד: הידברות)
whatsapp
אא

היום, יום ראשון, ח' בטבת, הוא יום המוזכר בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרפ) כיום אבל, כיוון שבו תורגמה התורה ליוונית. יום זה נקבע לדורות בשם "תרגום השבעים".

במסכת מגילה (דף ט') מבואר בהרחבה את אשר אירע בח' בטבת: "מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושניים זקנים והכניסן בשבעים ושניים בתים ולא גילה להם על מה כינסן, ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם: 'כתבו לי תורת משה רבכם', נתן הקדוש ברוך הוא בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת..."

תלמי, מלך מצרים, רצה לתרגם את התורה לשפה היונית המובנת לו, כדי שיוכל ללמוד אותה ולמצוא בה דברים בהם יוכל ללעוג על העם היהודי. תלמי ידע שחכמי ישראל יסרבו לבקשתו, ועל כן קרא ל-72 תלמידי חכמים גדולים, גדולי ישראל, ולא הודיע להם לשם מה (כדי שלא יוכלו להתאגד ולהתארגן יחד). תלמי נעל כל אחד בחדר נפרד, והכריח אותם, בנפרד, לתרגם את ספר התורה.

על מנת שהמתרגמים לא ישנו את דברי התורה, הוא הודיע להם שאם אחד מהם ייתפס כשערך שינוי כלשהו מהכתוב, הוא יומת, כיוון שהאמת תימצא בתרגומים האחרים.

כל אחד מהזקנים ישב לתרגם, והחליט שהוא מוכן למות, ובלבד שלא יהיה הוא זה שבגללו יהיה זלזול בתורה ובעם היהודי. מדובר על 13 מקומות בתורה, בהם ערכו החכמים שינויים. הגמרא מציינת את הנס העצום שנעשה, כאשר כל אחד מ-72 הזקנים עשה בדיוק את אותם 13 השינויים שעשה חבירו.

הגמרא מפרטת את השינויים שערכו גדולי ישראל בתרגום התורה: "אלוקים ברא בראשית" – במקום: "בראשית ברא אלוקים" (בראשית א, א); "אעשה אדם בצלם ובדמות" – במקום: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" (שם א, כו); "ויכל ביום השישי וישבות ביום השביעי" – במקום: "ויכל אלוקים ביום השביעי" (שם ב, ב)... וכתבו לו "את צעירת הרגליים" ולא כתבו לו "את הארנבת" (ויקרא יא, ו) מפני שאשתו של תלמי ארנבת שמה (ביוונית לגיס) שלא יאמר "שחקו בי היהודים והטילו שם אשתי בתורה". 

יום זה, בו תורגמה התורה ליוונית, נחשב ליום צער גדול, שגרם לשלושה ימי חושך בעולם. במסכת סופרים (א, ז) מובא: "היה היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל, שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה".

מדוע היה צער גדול כל כך על תרגום התורה?

תרגום השבעים גרם להתבוללות גדולה בקרב יהודי מצרים, שהחלו ללמוד את התורה ביוונית. על כן נכתב בסדר עולם רבה (דף כד, א): "בשמונה בטבת נכתבה התורה יוונית בימי תלמי המלך והחושך בא לעולם שלושה ימים".

חכמי ישראל ברוח קדשם ראו, כי בתרגום התורה ליוונית טמונה סכנה גדולה. כל זמן שהתורה בלשון הקודש והיא חלקו ונחלתו של עם ישראל – הריהי נשמרת לפי המסורה, בדיוק כפי שנמסרה למשה מסיני, כל אות, כל תג ונקודה בלי שינוי. לעומת זאת התרגום, לא זה בלבד שהוא חסר את "הנשמה" של אותיות התורה, הוא אף עלול ליפול לידיים לא נאמנות שיעשו בו ככל העולה על רוחם וישנוהו-יפרשוהו לפי הבנתם ועניינם. מלבד זאת קיימת היתה הסכנה שהיהודים עצמם ישתמשו יותר מדי בתרגום ויזניחו את המקור.

אי אפשר להשוות בין לימוד התורה בלשון הקודש לבין שפה אחרת. הסיבה לכך היא שהתורה מכילה מספר משמעויות על כל מילה, ועל כן התרגום משנה מעט את משמעות המילה, ומשמיט חלק מהמשמעויות האחרות שלה.

כלומר, לפעמים התורה כתבה פסוק בצורה מיוחדת, כדי לכלול בו 2 פירושים שונים. דרכה של התורה שבכתב היא למסור מקסימום מידע אפשרי בטקסט כמה שיותר קצר. לכן יש פסוקים, שנכתבו בצורה שיוכלו להבין מהם באותם מילים משמעויות רבות.

תרגום, אף אם הוא מדויק ביותר, אינו יכול ליצור בשפה המקבילה את כל המשמעויות באותם המילים. כאשר מתרגמים, מוכרחים לתרגם רק לפי פירוש אחד, ומפסידים את שאר פירושי התורה. כלומר, כאשר הפסוק נקרא בשפה זרה, הוא אינו מתייחס לחלק גדול מאוד מהלימוד אותו רצתה  התורה ללמד. חכמי ישראל חששו שבאמצעות תרגום התורה, יהודים רבים ילמדו את התורה בתרגומה, ויפסידו את העומק המופלא הטמון בדברי התורה הכתובים בלשון הקודש.

בסליחות לעשרה בטבת מוזכר אסון תרגום התורה ליוונית. כה נאמר: "אזְכְּרָה מָצוֹק אֲשֶׁר קְרָאַנִי, בְּשָׁלֹשׁ מַכּוֹת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה הִכַּנִי, גִּדְּעַנִי, הֱנִיאַנִי, הִכְאַנִי, אַךְ עַתָּה הֶלְאָנִי. דִּעֲכַנִי בִּשְׁמוֹנָה בוֹ שְׂמָאלִית וִימָנִית, הֲלֹא שְׁלָשְׁתָּן קָבַעְתִּי תַעֲנִית וּמֶלֶךְ יָוָן אִנְּסַנִי לִכְתֹּב דָּת יְוָנִית, עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית".

בקינה מוזכר כי תרגום התורה ליוונית הוא אחד משלושה צרות שאירעו בחודש זה. האסון השני אירע בט' בטבת, בו נפטר עזרא הסופר, והאסון השלישי הוא בי' בטבת, בו החל המצור הקשה על ירושלים

יהי רצון שיהפוך לנו ה' במהרה את כל ימי הצומות והצער, לששון ולשמחה ולמועדים טובים.

מדוע צמים בעשרה בטבת? צפו ב-2 דקות

קשה לכם לצום? 7 עובדות שייתנו לכם כח להתענות בעשרה בטבת

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה