הרב יצחק זילברשטיין
אמונת חכמים ותמימות של אשה מהדור הקודם
"הלא השנה היא שנת שמיטה, ושמא אין לקיים בה את מצות שילוח הקן?..." חייך התלמיד-חכם ואמר: "סבתי היקרה, בשנה השביעית נאסרנו בעבודת האדמה והאילן, אך מה עניין שמיטה לשילוח הקן?!..."
- הרב ארז חזני / והערב נא
- י"א ניסן התשע"ה
סח מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א:
בשנת השמיטה תשס"א, אירעה עובדא מעלפת, ממנה נוכל ללמוד בין-השאר על ה'אמונת חכמים' שאפיינה את אמותינו, נשים צדקניות בדור שלפנינו.
בשכונת 'עזרת תורה' שבירושלים, התגוררה אשה קשישה ויראת שמים, אשר היתה כמעט בת מאה שנה! נכדה התלמיד-חכם, נכנס יום אחד לבקרה, והנה הוא מבחין בחצר סבתו ב'קן ציפור'. פנה הנכד לסבתו, בעלת הדירה, וביקש את רשותה לקיים את המצוה היקרה. למרבה הפלא, דרשה הישישה שישאל רב אם ניתן לקיים מצוה זו.
"מדוע שלא נקיים את המצוה הנדירה", השתומם האיש. וכאן הגיעה תשובתה המפתיעה של הסבתא: "הלא השנה היא שנת שמיטה, ושמא אין לקיים בה את מצות שילוח הקן?..." חייך התלמיד-חכם ואמר: "סבתי היקרה, בשנה השביעית נאסרנו בעבודת האדמה והאילן, אך מה עניין שמיטה לשילוח הקן?!..." אך הזקנה המשיכה להתעקש לעשות 'שאלת חכם'!
בדלית ברירה, פנה האיש לרב המקום, שהתגורר בשכנות לסבתא. היה זה הגה"צ ר' שמחה בונם ולדינברג זצ"ל (בנו של הגאון בעל 'ציץ אליעזר' זצ"ל). "ימחל לי כבוד הרב על השאלה ה'מוזרה', אך לעשות רצון זקנתי באתי", והציע הנכד את השאלה בפני הרב.
הגרש"ב התרגש מהדברים, ואמר: "הנה לפני רגעים ספורים ממש, נכנס לכאן אברך, והראה לי כי בכתבי הגאון הקדוש ר' שלום שרעבי זיע"א כתוב, כי שילוח הקן בשנת שמיטה יכול להזיק!..."
מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, שסיפר את הדברים, התפעל בעיקר מהנקודה שתמימותה של אשה מהדור שעבר, ודביקותה באמונת חכמים, היא זאת שמנעה ממנה לעשות את המצוה, שבזמן זה על פי הקבלה על-כל-פנים, יש להימנע מקיומה. ה' יתברך שמר רגלי חסידיו, אפילו על מדת חסידות שאינה מעיקר הדין, שכן לא נזכר מדברים כגון אלה בהלכות שילוח הקן ביור"ד סי' רצ"ב[1]. ('האיחוד בחידוד').
[1]קיום מצות שילוח הקן בשנת השמיטה
בספר 'קן ציפור' (השלם, עמ' ק"ד), הביא בשם הרש"ש (הגהות השמ"ש על ספר 'עץ חיים' שער ט"ו פ"ג), שאין לעשות מצוה זו בעיתות התפילה, ולא במ"ט ימי העומר, ולא מראש השנה עד שמיני עצרת, כי באותם זמנים אין את העניין של שילוח הקן. ויש שגורסים עוד בדברי הרש"ש, שאף בכל השנה השביעית, ובשנת היובל בזמן הזה אחר החורבן, גם כן אין לקיים את המצוה. וציין בעל ה'קן ציפור' כי בכמה ספרים לא מופיעה גירסה זו, יעו"ש.
ושאלנו פעם את מו"ר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א היאך לנהוג לעניין מעשה, והשיב לנו: יש לקיים את המצוה ואין לבטלה, משום שלא נאמרו הדברים לגבינו, אלא רק לנוהגים בכל אורחותיהם על פי דברי המקובלים, ואנו אין לנו אלא דברי השו"ע ונושאי כליו.
ואף בנוגע לקיום המצוה בימי ספירת העומר, הובא בספר 'שלח תשלח' בשם הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, כי ניתן לקיים את המצוה לכתחילה, ורק מי שנוהג בכל דבריו על פי הקבלה, יש לו אפשרות שלא להתחייב במצוה, שכן אינו חייב במצוה אלא אם כן רוצה לזכות בביצים. (וע"ש בעמ' ע"ז שהביא כן מעוד כמה מגדולי הדור).
והגאון רבי יעקב הלל שליט"א (בקובץ מקבציאל, גיליון י'), לאחר אריכות נפלאה בנושא העלה כי פשוט וברור כי מצות שילוח הקן נוהגת בכל עת ובכל זמן, מאחר שלא שמענו מחכמינו ז"ל ומהפוסקים ראשונים ואחרונים שום איסור בדבר זה. ולא נאמרו דברי רבינו הרש"ש אלא לגבי מי שרצונו וכוונתו בשילוח האם ולקיחת הביצים כדי לקיים מצות בוראו לשם תיקון המצוה בשורשה בעולמות העליונים, ולתיקון אברי נפשו וגופו המתייחסים לאותה מצוה, וכידוע שכל מצוה מהתרי"ג מצוות יש לה תיקון פרטי ומיוחד המתייחס אליה והיא מקבילה לאחד מאברי או גידי נפשו של אדם.
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.