לועג

הדביבון שוכב על גבו ומנופף בידו לשלום לכלב השמירה, שאינו מתרגש מהמחווה

נטלי פסיקוב סגרה את העסק, טלי ברייר נמנעת מנסיעה בתחבורה ציבורית, מאלכסנדרה קלוגרמן נמנעה משרה בה חפצה ובר גנטובניק הגיע לאכילת יתר ולאשפוז בבית חולים. ארבעה אנשים עם תסמונת טורט מספרים על חייהם בגילוי לב, ובטוחים: "אמנם אין לנו תרופה, אבל אם תשנו את היחס כלפינו – זה בוודאי יעזור"

האם אנחנו רגע לפני אסון גלובלי שאין ממנו דרך חזרה? לשיטתו של חוקר האקלים, פרופ' נתן פלדור, המחאה העולמית, שצברה לאחרונה תאוצה רבה, מתבססת יותר על סיסמאות מאשר מציאות

פינתו של הרב יאיר ארלנגר עוסקת בנקודות פנימיות וחשובות לכל אחד ואחת מאיתנו השזורים בדברי מוסר והנהגה טובה. והפעם: אנו רגישים לסביבה? כיצד נחוש את צרכיו של האחר?

ישנו עיוות שקיים עשרות שנים בעיתונות הכללית, והציבור הרחב כבר מקבל אותו כמובן מאליו: תכני בידור שלועגים לאנשים, מלבינים את פניהם ברבים – והעולם שותק (וצוחק). מתי העיוות הזה יפסק?

"אני פשוט מרחם עליו, כמו שאנשים שרואים לא יתייחסו לעיוור שלועג עליהם", "כחיה בחברה חילונית, קיבלתי הרבה אמפתיה וכאב", "רק מי שיש לו לב יכול להרגיש", "ראינו את תמר אלמוג שהזילה דמעה בשידור חי וחשפה אנושיות מדהימה ואמיתית": מקבץ תגובות לפוסט המקומם של העיתונאי ירון לונדון

המחבל, שעל פי עדויות מהזירה צעק "אללה אכבר" במהלך ביצוע הפיגוע, נעצר על ידי כוחות משטרה. לפני כשבועיים רצח מחבל מוסלמי ממוצא צ'צ'ני מורה להיסטוריה בפרבר ליד פריז, כנקמה על שהציג בכיתתו קריקטורות הלועגות למייסד האסלאם

בעקבות הסערה שנוצרה עקב תוכנית הסאטירה המשודרת בתאגיד השידור הציבורי "כאן", מבזה שם שמיים ולועגת לגדולי האומה היהודית, קראו עשרות רבני ערים ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להפסיק את שידור התוכנית לאלתר ולפעול בכל חומרת הדין מול התאגיד