סמארטפונים ואינטרנט

ויקיפדיה: אנציקלופדיה לאתאיסטים בלבד?

אי אפשר להשתמש באינטרנט בימינו מבלי להיחשף לוויקיפדיה. אך אם תחפשו בוויקיפדיה טיעונים בעד קיומו של אלוקים, תגלו מהר מאוד שטיעוני הנגד תופסים את רוב הערך, בעוד הטענה שעל שמה נקרא הערך, זוכה רק למשפטים ספורים. האתאיסטים מציגים את המילה האחרונה בכל נושא דתי או מדעי בוויקיפדיה. מה הפתרון?

  • ט"ו ניסן התשע"ד
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

ויקיפדיה היא ללא ספק חזון הקידמה: כל בית בעולם יכול להיחשף למאות אלפי תכנים מדעיים והיסטוריים בכל שפה, ולרכוש ידע בסיסי בכל נושא, ובכך גם, להימנע מטעויות מביכות, לחשוף שרלטנות, לקרוא על המחקרים האחרונים בכל תחום מדעי, ולא פחות חשוב, להרחיב את ידיעותיו ואת השכלתו הכללית. זהו לכאורה חלום שהתגשם, אבל… וזהו אבל גדול. האם יתכן שאנו לוקחים את ויקיפדיה יותר מידי ברצינות?

לא נוהגים לדבר על כך בגלוי, אך נכון להיום, כמעט כל איש אקדמיה, ויהיה זה אפילו רופא כללי או פסיכיאטר בכיר, ניגשים בראש ובראשונה לוויקיפדיה בכדי להשיג מידע רפואי, ספרותי, היסטורי ואפילו חוקתי, ואף יצטט מתוך המקורות המופיעות בה, בבואו לכתוב מאמרים. רק לאחרונה ביקרה התקשורת שופטים בישראל אשר פסקו דינים תוך שימוש בציטוט ערכים מוויקיפדיה…

השימוש באנציקלופדיה מובן בהחלט. הרי אף אדם אינו יכול לזכור מידע רב כל כך בכל נושא, אפילו לא בתחום עיסוקו. ואיזו עוד אנציקלופדיה אחרת מסוגלת להתחרות בכמות המידע והעדכון השוטף והחי של ויקיפדיה העולמית? אפילו אנציקלופדית בריטניקה הידועה כבר אינה עדכנית, שלא נדבר על האנציקלופדיה העברית שמעלה אבק. אף ספריה מודפסת לא תוכל להכיל את כמות המידע המתחדש בדורנו מידי חודש בחודשו, המחקרים, החדשות ואינספור תתי-הערכים. ויקיפדיה מציגה לנו את הדור הבא של תיעוד היסטורי-מדעי. בכך אין לה כל מתחרים בשוק המידע.

אך בטרם נברך על היוזמה הנהדרת, עלינו לבחון תחילה את השאלה החשובה מכל: האם ויקיפדיה היא אכן אנציקלופדיה אובייקטיבית?

יהיו מי שיטענו תכף ומיד שכן! הרי כל גולש יכול לערוך את האנציקלופדיה החופשית, לבקר ערכים בדף השיחה, להוסיף, לתקן או לשנות, עד להכרעה דמוקרטית של כל הכותבים… כך האנציקלופדיה אמנם מוצגת לקהל הרחב, אך האם זהו המצב גם מאחורי הקלעים? מה היה יחסכם לוויקיפדיה לו הייתם מגלים שקומץ אנשים מנהלים אותה, ואותו קומץ, בעל דעות והשקפות ידועות מאוד, קובע מראש את המדיניות של הערכים, ובכך גם, את סוג התכנים שיפורסמו ולא יפורסמו באנציקלופדיה המפורסמת ביותר בישראל?

אני בטוח שאף אחד מאתנו לא היה מעוניין לתמוך ביוזמה אנציקלופדית אשר היתה מייצגת נאמנה רק את מפלגת הימין או השמאל, משמיטה מידע חשוב, או מציינת תמיד את העובדות השליליות בערכים שאינם תואמים להשקפתה… ומה לגבי אנציקלופדיה שנלחמת בדת?

ויקיפדיה: חוויה גרועה לגולש הדתי

אובייקטיביות, כידוע, היא רק אשליה.

גם בצורת הכתיבה האובייקטיבית ביותר, ניתן בקלות רבה להטות את דעת הקוראים לכל דעה שרק ירצה הכותב. כך לדוגמה, אילו רצינו לכתוב ערך מדעי בעד הדת העוסק ב”דינוזאורים”, היינו עשויים להציגו כך: “הדינוזאורים היו בעלי חיים שנכחדו לפני ההיסטוריה האנושית המתועדת. שיטות תיארוך אתאיסטיות, היוצאות מנקודת הנחה השוללת התערבותו של מתכנן ביצירת העולם והחיים, מציעות בעקבות זאת את ההשערה, כי הדינוזאורים חיו לפני 65 מיליון שנים. אך ארגונים דתיים מצביעים על העובדה, שספר בראשית מתאר את בריאתם של “תנינים גדולים” וחיות ענק, זמן רב לפני שנתגלו בידי חוקרי מאובנים בשלהי המאה ה-18. המלבי”ם, פרשן מקרא אשר חי לפני 150 שנה, מתאר את הכחדתם במבול, טיעון אשר עשוי להסביר את הכחדתם הפתאומית של הדינוזאורים; מאובנים ימיים שנמצאו בכל רחבי העולם, במדברות הסהרה, ואף בראשי הרי ההימליה, מעידים על מבול גלובלי שפקד את העולם כולו בראשית ההיסטוריה, והביא להכחדה מסיבית של המינים. טענות אלו, למרות שנטענות בידי אנשים דתיים שהם גם אנשי מדע, טרם זכו להתייחסות הולמת של אתאיסטים בקהילה המדעית”.

כל הנתונים שהוצגו לעיל הם נכונים ואמיתיים לגמרי, אך הם לא מתאימים לערך אנציקלופדי. כתיבה כזו מציגה את הנתונים העובדתיים בדרך של “עיקר וטפל”, “חיובי ושלילי”, המטה את דעת הקורא. אין כל בעיה להציג ערך כזה באנציקלופדיה דתית המציגה את עצמה באופן זה, אך יהיה זה בלתי ישר להציגו באנציקלופדיה הטוענת לאובייקטיביות.

לצערנו ויקיפדיה נוהגת כיום בדיוק באותה השיטה, ובכך מקדמת השקפת עולם אתאיסטים המזלזלת בדת. ויקיפדיה עשויה לתאר לנו את השערת התיארוך כעובדה חד-משמעית, ולכתוב משפט כגון: “הדינוזאורים היו בעלי-חיים אשר נכחדו לפני 65 מיליון שנים”… הערך עשוי לציין בהמשך ובדרך אגב כי “ארגונים דתיים עודם מאמינים שהדינוזאורים חיו לפני אלפי שנים, ונכחדו במבול. שתי טענות אשר אינן מקובלות על הקהילה המדעית”. כתיבה כזו יכולה להישמע אובייקטיבית במבט בלתי מעמיק, אך מסתירה חוסר אובייקטיביות מובהק: היא מציגה את עמדת האתאיזם כעובדה שאין עליה עוררין, ואת הדת כגורם צדדי המתנגד ל”מדע” האתאיסטי הטהור והמוכח.

בשונה מוויקיפדיה האנגלית, הנערכת בידי עורכים רבים ממגזרים שונים, ויקיפידה הישראלית מנוהלת בידי קומץ אנשים שדעותיהם נגד הדת נחרצות.

כל “ויקיפד” חדש שנחשף לערכים העוסקים בבריאה ודת מגלה זאת מהר מאוד: כל טענה התומכת בקיום בורא או אמיתות ההיסטוריה המקראית – נמחקת מיד, ואפילו תהיה זו טענה אובייקטיבית לחלוטין המציגה סימוכין ומקורות מדעיים ללא השמעת דעה אישית. מנגד זאת, כל טענה אתאיסטית, ואפילו תהיה רק טענה פרשנית או דעה אישית בלא מקורות-מדעיים, תזכה להנצחה שתוצג בפני אלפי קוראים בתור עובדה מדעית מהימנה ללא שום מחלוקת. מי שינסה לבקר את “המדיניות האתאיסטית” ימחק מיד ללא שאלות וללא הסברים.

ומה קורה בערכים דתיים, העוסקים ישירות באלוקים ובדת? גם לכך מצאו בוויקיפדיה פיתרון “הולם”: לאחר כל טענה התומכת בקיום בורא או אמיתות התורה, תופיע תגובה אתאיסטית “מוחצת” המנסה להפריכה (אפילו כאשר אותה “הפרכה” תהיה בלתי-מהימנה בכל קנה מידה אנציקלופדי). הצד האתאיסטי חייב לומר את המילה האחרונה בכל נושא דתי, ואסור ליהדות להשמיע כל תגובה נגד האתאיזם. כל מידע נבחר באופן סלקטיבי, ואפילו הסדר בו מוצג המידע. והמטרה? ליצור את הרושם שאין לדת כל מענה לטענות האתאיזם, וכן ליצור את הרושם שכל טענה שמשמיעה הדת, כבר זכתה להפרכה “מדעית” מוחצת ממנה לא קמה יותר.

המגמתיות קיימת אפילו בקישורים אותם ניתן להוסיף בתחתית המאמרים בוויקיפדיה; בערכים דתיים רבים נוספו קישורים לאתרים אנטי-דתיים המסיתים נגד הדת ורבניה. במילים אחרות: ויקיפדיה רוצה להשמיע צד אחד נגד הדת, ולא לחשוף את הקוראים בישראל למידע אובייקטיבי ביהדות.

את הדברים הבאים אני כותב מניסיוני האישי בוויקיפדיה. אמנם את המנהלים של ויקיפדיה בישראל הכרתי רק דרך כתבות, קריאה בדפי השיחה, וניסיונות עריכה מצדי שקיבלו את תגובתם, אך את המדיניות האתאיסטית למדתי תוך כדי הכתיבה בה. מצאתי שמרבית הערכים העוסקים באלוקים, תכנון תבוני, מקרא ודת, נכתבו בידי אתאיסטים הפעילים בפורומים המסיתים נגד הדת. אמנם קיימים גם כותבים דתיים בוויקיפדיה, אך אלו כותבים על פי רוב ערכים ממוקדים בנושאים שאינם מעוררים מחלוקת.

חשוב להבין שהבעיה אינה עם הכותבים, אלא עם המנהלים של ויקיפדיה, הנותנים לאתאיסטים חופש ביטוי מלא, וסתימת פיות לכל אחד אחר. החבורה שמנהלת את ויקיפדיה מורכבת מקומץ אנשים מבוגרים הרחוקים מן הדת, אשר נותנים לאתאיזם תמיכה “עיתונאית” מלאה. הנה מספר דוגמאות.

ויקיפדיה נגד הדת!

לפני מספר שנים כתב אתאיסט נגד הדת. היה ניתן לצפות שהערך יעסוק בטענות אלו בשמם של פילוסופים או אתאיסטים ידועים, אך לא הוא, הערך עסק בטענות אישיות במילותיו שלו, וסיסמאות נכתבו בו לעייפה. הופתעתי לגלות שהערך אפילו לא הוצג עם מסגרת אדומה המבקשת לערוך או לשכלל אותו.

ואם לא די בכך שהציג טיעונים משלו נגד הדת, גם החליט שטענותיו מצדיקות את הכפירה, וכך הנציח זאת בוויקיפדיה לעיני אלפי קוראים.

לא יכולתי להביט בנעשה מן הצד, ולכן ניסיתי לערוך את המאמר במטרה להוסיף בו נדבך אובייקטיבי. לאחר כל קטע שכתב האתאיסט, הוספתי משפט כמו “אנשי דת רבים כדוגמת הרב פלוני, הסבירו עניין זה כ…” והצעתי מענה אובייקטיבי לטענותיו (אין באמת בנמצא טענות “נגד” הדת, ועדיין לא קם המדען או הפילוסוף שטען כי בכוחו להפריך את קיומו של אלוקים).

מיותר לציין שתוך זמן קצר מחקו המנהלים את כל ההוספות שהוספתי, והותירו את דעותיו האישיות של האתיאיסט ללא שמץ ביקורת. מעולם לא התירו לי להציע ביקורת נגד הערך הלא-אובייקטיבי הזה, או אפילו להציע קישור בתחתיתו לתגובה אובייקטיבית מצד היהדות. יש לזכור שהערכים העוסקים בדת זכו להתייחסות האתאיסטית, וזאת בגוף המאמרים העוסקים בטענות בעד הדת! אך אבוי למי שינסה להציע ביקורת אובייקטיבית לערכים העוסקים באתאיזם ואבולוציה.

ויקיפדיה לא רוצה שתדעו: אבולוציונים יכולים לטעות

יצרתי בעבר את הערך “תוספתן” בוויקיפדיה, שלא היה קיים, והורחב מאז ביקרתי בו לראשונה. בתוכו ציינתי את הגילויים האחרונים: שבדומה לשקדים, מדענים גילו שהתוספתן תורם לגוף האדם. עובדה זו כידוע נגדה את כל החיזויים של אבולוציונים אשר האמינו כי התוספתן הינו ראיה ל”שרידי איברים” ולכן תומך בתיאורית האבולוציה. הערך נותר, אך מידע חשוב זה נמחק ממנו שוב ושוב, בכדי שחלילה לא יתקל קורא אקראי במאמר ויעז לפקפק ב”קדושתה” של האבולוציה ומדעניה.

תגובה דומה ניסיתי להוסיף בערך על ה”שקדים”: תומכי האבולוציה טענו בעבר הלא-רחוק שגם השקדים הם “שרידי איברים” חסרי שימוש, ואף תמכו בהסרתם בארצות אירופה, זאת עד שנתגלה בעשור האחרון שהם נוגדי מחלות ומהווים חלק חשוב במערכת החיסון של ילדים. עניין זה מראה שגם מה שמוצג כ”ראיה” לאבולוציה, או כאיבר חסר שימוש, יכול להתגלות בעתיד כתוצר הנוסף של תכנון אינטליגנטי.

(בעבר גם חשבו מדענים כי 90 אחוז מן ה-DNA הוא בלתי שימושי, ואפילו כינוהו בשם המזלזל “די-אנ-אי זבל”. רק בשנת 2004 התברר שרצפי ה”פסולת” בגנום חיוניים למעבר של הגנים למצב פעיל – מתוך “עשר התגליות המדעיות החשובות של 2004 ע”פ כתב העת “Science”).

אך מה שכתבתי בוויקיפדיה על השקדים והתוספתן נמחק מיד, למרות שהמידע הוצג באופן אובייקטיבי ללא השמעת דעה אישית. כך הכרתי פעם נוספת את ההנהלה של ויקיפדיה, ואלו עובדות מותר ואסור להשמיע בה.

מאוחר יותר התפרסם בוויקיפדיה הערך הגדול על “אבולוציה”, שנועד רובו ככולו, לשכנע את הקוראים בנכונותה של תיאורית האבולוציה. בערך זה הופיעו טיעונים רבים בעד האבולוציה ללא כל צל של ביקורת. גם כאן ניסיתי להוסיף ביקורת אובייקטיבית לאחר כל טענה אבולוציונית, תוך ציון ממצאים הסותרים את האבולוציה, וציטוטים של אנשי מדע רציניים שהטילו בה ספק. למותר לציין שגם הוספות אלו, למרות שנכתבו בצורה ביקורתית, נמחקו תכף ומיד. אז גם נחסמתי מן הכתיבה בוויקיפדיה. אם רצונכם לקרוא תגובה הולמת לטיעונים בעד האבולוציה בוויקיפדיה, חפשו בגוגל את הביטוי “אבולוציה לעם ישראל”, ותמצאו את תגובתו של הרב יהושע ענבל באתר הידברות.

ויקיפדיה לא רוצה שתדעו: איינשטיין האמין באלוקים

איינשטיין לא היה אדם דתי, ואף רחוק מכך. אך המסקנה על קיומו של בורא לעולם הינה מסקנה מדעית לגמרי שלא נוגעת לדת, למרות שהיא בהחלט מובילה אליה (מי שמבין שיש בורא לעולם, טבעי שיחפש אחר משמעות החיים האלוקית שניתנה לאדם).

איינשטיין הסיק על קיומו של בורא לעולם מבחינה מדעית, אך התנגד לכל הדתות באופן אישי. כאשר אנו מדברים על העובדה שהיקום מתוכנן, והמסקנה האלוקית המתבקשת ממדע הפיזיקה, יהיה זה רק הגיוני לצטט פיזיקאי שהסיק על אותה מסקנה מדעית בדיוק. דעותיו האישיות של איינשטיין על דת ופילוסופיה אינן נוגעות לדיון המדעי בעד קיומו של בורא לעולם. ואולי אף להיפך: עצם העובדה שאיינשטיין לא היה אדם דתי, רק מחזקת את המסקנה שמציאות האלוקים הוא בראש ובראשונה התוצאה של עמדה וחשיבה מדעית.

אולם “אנציקלופדיה אתאיסטית” שאינה מכבדת את עצמה, לא תרצה להציג מדען נחשב כאיינשטיין כמי שהסיק והכיר בקיומו של אלוקים. מצד אחד פרופ’ איינשטיין לא היה אדם דתי, ואף רחוק מכך, אך מנגד זאת הוא הסיק כמדען על קיומו של אלוקים, ואפילו פסל תיאוריה מדעית התומכת באקראיות, באומרו: “איני מאמין שאלוקים משחק בקוביות”. בעיני איינשטיין, היקום תוכנן בידי בורא, ואינו התוצאה של צירוף מקרים עיוור.

בערך הראשון שנכתב בוויקיפדיה על איינשטיין, ניסה הכותב לתאר את המדען הדגול כאתאיסט או חסר כל הגדרה דתית, וזאת באמצעות פרשנות של מכתב מפורסם בו כתב כי הוא מאמין בא-ל של שפינוזה שאינו מתערב במעשי האדם… באמצעות משפט זה, שהוצא מהקשרו המקורי, ניסתה ויקיפדיה לצייר את אמונתו של איינשטיין כאמונה אתאיסטית-פנתאיסטית, שבה הא-ל אינו אלא היקום הסובב אותנו, או איזושהי הרגשה “דתית מדעית”. בכך התעלמה ויקיפדיה מציטוטים מפורשים של איינשטיין, בהם הסביר בבירור את כוונתו, והגדיר את אמונתו באלוקים כבורא ומתכנן שיצר את העולם בכוונת תחילה.

איינשטיין אמר במפורש בראיון עבור המגזין טיים (Time Magazine) שהוא לא פנתאיסט וגם לא אתאיסט. בתרגום מהיר מתוך הראיון (איינשטיין): “אני לא אתאיסט. אני לא חושב שאני יכול לקרוא לעצמי פנתאיסט… אנחנו כמו ילד קטן שנכנס לספרייה ענקית המלאה בספרים בכל מיני שפות, הילד יודע שמישהו היה צריך לכתוב את הספרים האלה, אבל הוא לא יודע איך. הילד לא מכיר את השפה שבה הספרים כתובים. הילד מבחין בסדר (תכנון) מסתורי של הספרים, אך עדיין לא מכיר את הכותב”.

ציטוט זה, למרות שהינו אובייקטיבי לגמרי, ושופך אור על מסקנתו של איינשטיין שיש בורא, לא מוצג בוויקיפדיה, העורכת ערכים בהתאם להשקפה עולמה הפנימי.

אך ויקיפדיה לא הצליחה להסתיר את האמת לאורך זמן, ולאחר דיונים רבים היא שינתה את הערך על איינשטיין. הפעם ציינה שהוא האמין באלוקים, אך עשתה זאת בעורמה: תחילה הציגה ציטוט של איינשטיין נגד הדת, אחר כך ציינה ציטוט שלו על אהבת המדע כדת קוסמית, וסיימה בציטוט דומה שלו נגד היהדות. המטרה? להציג את איינשטיין כמדען אשר השתמש במילה “אלוקים” רק כדי לתאר איזו תחושה מדעית כלפי היקום, ולהרחיק אותו ככל האפשר מתמיכה ישירה או עקיפה ביסוד הדת. ציטוטים מפורשים של איינשטיין המבארים את מסקנתו הלוגית על קיומו של בורא, לא הוצגו בה.

* * *

לסיכום העובדות: ויקיפדיה מנוהלת בידי אתאיסטים, ולכן הערכים העוסקים באבולוציה, זאולוגיה, בריאה, אלוקים, ארכיאולוגיה מקראית, אתאיזם, דת ואמונה – אינם אובייקטיבים.

רק מי שהתנסה בוויקיפדיה יוכל לגלות לכם את כללי העריכה ה”סודיים” של ויקיפדיה בישראל. והרי הם לפניכם:

1) קודם כל יש להסיר את הכיפה.

2) אין להציג לעולם בוויקיפדיה טענה בעד קיומו של אלוקים, או התומכת באמיתות הדת, אלא רק בליווי ביקורת אתאיסטית גורפת, רחבה ומפורטת, כאשר הטיעון התומך בדת יהיה קצר וחסר מקורות מדעיים ככל האפשר.

2) נאסר בתכלית האיסור להציג את תגובת הדת לביקורות האתאיסטיות הנכתבות נגדה. זוהי אפוא חובה ממדרגה ראשונה לסיים כל ערך תחת הרושם שהאתאיזם השיב עליו והשתיק את טענות הדת.

3) בערכים מדעיים או שנויים במחלוקת, יוצג האתאיזם תמיד כעובדה שלטת ועיקרית. בערכים מסוג זה נאסר בתכלית האיסור להציג את ביקורת הדת ויחס הדת לאתאיזם, אלא רק במידה שהדת ותומכיה יוצגו ככת טפלה ותמהונית.

4) כשחסרים מקורות אתאיסטיים (כגון ציטוטים של אישים ומדענים התומכים באתאיזם), יוכל הוויקיפד להמציא מדעתו ביקורת אתאיסטית נגד הדת, או בעד האתאיזם, ויציג אותה כדעה מקובלת ואובייקטיבית. מנגד זאת, נאסר לציין בערכים אלו דעות או ציטוטים התומכים בעד הדת, אפילו אם יושמעו מפי אנשי מדע ידועים.

מהו הפתרון?

לאחר קריאת המאמר, רבים ישאלו את השאלה המתבקשת: ומהו הפתרון? כיצד היתה ויקיפדיה צריכה להתנהל?

ובכן, אנציקלופדיה אינטרנטית שרוצה להיות אובייקטיבית, היתה צריכה לעשות אחת משלוש האפשרויות הבאות:

1) אפשרות ראשונה, היא לאפשר לכל הכותבים להציג את דעותיהם לפי סעיפים בערך מרוכז. במילים אחרות, מערכת דמוקרטית שבה כולם מבקרים את כולם, עד שנוצר הערך האובייקטיבי ביותר המציג את דעות כל המשתתפים בצורה שווה, אולי לפי סעיפים או נושאים, אך ללא מתן יחס מועדף לאחד מן הצדדים. כל צד יציג את העובדות לפי השקפתו תחת הכותרת המזהה אותו כדתי או כאתאיסט.

2) אפשרות שנייה: שהאנציקלופדיה לא תאפשר לאף גולש להציג את דעתו האישית בכתיבת ערכים. במילים אחרות, הכתיבה תהיה מדעית לגמרי, באופן כזה, שאף כותב לא יהיה רשאי להציג דעות או תיאוריות בתור עובדות חד משמעיות, ולא יוכל להטות את הכף לטובת השקפתו. חובה ממדרגה ראשונה תהיה, להציג אך ורק עובדות מדעיות שאוששו בתצפית או ניסוי, וכל השאר, להציג רק כהצעת פרשנות או תיאוריה תחת הכותרת המתאימה.

3) ישנה גם אפשרות שלישית: שהאנציקלופדיה תודה בריש-גלי שהיא אנציקלופדיה דתית או אתאיסטית, תכנה את עצמה בשם המתאים לה, ובכך תמנע מהקוראים הנכנסים אליה לטעות בפרשנותם אליה.

אני הייתי מעדיף את האפשרות השנייה, לפיה אף כותב לא יהיה רשאי להציג את דעותיו האישיות (יהיה ניתן להציג את דעתם של חוקרים בכל תחום, אולם רק כדעה ולא כעובדה, ואך ורק יחד עם דעות הפוכות שהתפרסמו נגדם, ובכך להעניק לכל צד מידה שווה של התבטאות בנושאים שנויים במחלוקת).

ערך שבו נכתב: “דינוזאורים היו על-סדרה של זוחלים…. ונכחדו לפני כ-65 מיליון שנים” – לא יהיה לגיטימי באנציקלופדיה אובייקטיבית באמת (כיום משפטים אלה מופיעים בוויקיפדיה העברית). במקום זאת ייכתב “דינוזאורים הוא השם שניתן לקבוצת מאובנים של יצורים דמויי-זוחלים שנמצאו משלהי המאה ה-18”.

תחת הכותרת העוסקת בגילם, יהיה אפשר לציין כי “על פי השערה המשתמשת בשיטות תיארוך, הדינוזאורים נכחדו לפני 65 מיליון שנים”.

בכל אופן, המגמה תהיה להציג אך ורק עובדות מדעיות והיסטוריות ללא פרשנות, ואת הפרשנות והתיאוריות  כפי שהן באמת, תחת כותרת ברורה ובלתי מטעה. רק בדרך זו תזכה אנציקלופדיה אמיתית לכבד את כל קוראיה.

תגיות:ויקיפדיהאינטרנט

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה