כל התכנים של הרב משה שיינפלד

כן, להיות נחשון. לבטוח חזק ופשוט לעשות את זה. אם הקפיצה היא אכן אמתית ותואמת את רצון הבורא, מידת הרחמים תגבר והים יקרע

למה יצאנו ממצרים דווקא בחודש האביב, ומה קורה כשמחליפים לתינוק בגדים מלוכלכים?

מדוע ניתנה לנו מצוות קידוש החודש עוד לפני היציאה ממצרים, ומה הקשר בין קידוש החודש לקדושת הדיבור?

מדוע התעקש משה להוציא ממצרים גם את הבקר והצאן, ואיך זה קשור ליצר הרע?

הייחול אליו אנו צריכים לייחל בכל יום ובכל שעה כדי לצאת ממצרים שלנו, צריך להיות ייחול לגאולה שאינה ניתנת לתיאור במילים. ישועה מושלמת בכל תחומי החיים, עד הפרט הקטן ביותר

איך הקב"ה מודד את העונש למי שמגיע לו, ולמה היו משה ואהרן צריכים לכבד את פרעה?

כשאדם נמצא במצב רוחני טוב, במצב של "יום ואור" בו הוא רואה את פנימיותו ב"ראות טובה", הוא מבין לאן הוא שייך, הוא מכיר בפוטנציאל העתידי שלו והוא מרגיש נצחי. אולם כשאדם במצב של "לילה וחושך" הוא מרגיש לבד

יוסף רוצה להשלים עם אחיו בלב שלם, אולם באיזשהו מקום אחיו לא מאפשרים לו. יוסף רואה שהחשדנות ביניהם עדיין קיימת, ושהם עדיין לא סומכים אחד על השני

המסר עבורנו הוא עצמתי ביותר. לכל חושך יש קץ. אנחנו – בשר ודם, לא מסוגלים להבין עד הסוף, אבל בורא עולם חוקר כל תכלית. הכל מחושב

רחל אמנו היתה עקרת הבית ועיקרו של בית. רחל נקראת "אמא" של כלל ישראל, אף על פי שביולוגית רק יוסף ובנימין יצאו ממנה

עד היום יעקב היה בחממה מוגנת. כעת, בעת עזיבתו את בית מדרשם של שם ועבר בו הוא היה מסור כל כולו לעניינים רוחניים, ופניו מועדות לבית לבן ולעסקי הצאן, הוא מבין שהוא נכנס למציאות חדשה

במקום להיות יששכר וזבולון – ברח עשו מתפקידו. יעקב אבינו נותר לשאת גם בעול התורה, וגם בעול הגשמיות

יחסי גוף-נשמה נתונים הם לבחירתו החופשית של האדם, ולכן הם שונים מאדם לאדם. יש אדם שהפך את היוצרות ובמקום שגופו ישמש כמכונית עבור נשמת חייו, נשמתו הפכה להיות מכונית לטובת הגוף

את הכוח הזה הנחיל אברהם לבניו. גם בניו יתמסרו לבורא עולם בכל לבם, וכשהם ינהגו כך, יזכו אף הם להנהגה אלוקית מעל לכוחות הטבע

אדם עובד כדי להשיג תוצאה מושלמת. אולם הקב"ה – שלם בכל דרכיו. "הצור תמים פעלו"

אדם רוצה להשתנות ולהתקדם רוחנית, אך הוא אומר לעצמו – אחרי כל מה שעברתי, אחרי כל מה שחטאתי, האם עדיין יש לי סיכוי? האם אני עדיין רצוי בפני הבורא?

התורה בחרה שבעל השדה ישתמש דווקא במילה בעלת משמעות קשה, כדי ללמד אותנו, שכוחה של מתנות עניים ומצוות צדקה עצומה היא עד למאוד, ובכוחה להפוך את מידת הרוגז לרחמים

אדם מורכב מגוף ונשמה. כשאדם חוטא, מי חוטא? הגוף או הנשמה? וודאי שהגוף. החלק הגשמי שבאדם הוא זה שמתפתה לעצת היצר הרע

מדוע היצר הרע הוא האויב הגדול ביותר של האדם? משום שכל אויב, רוצה לאבד את האדם ולהרע לו רק בעולם הזה, ואילו היצר הרע, רוצה לאבד את האדם מעולם האמת

בני אדם "מחפים" על עצמם ואומרים, לא נורא אם אנו "מזניחים" כל מיני מצוות מסוימות, העיקר שאת עיקר המצוות אנו מקיימים. זו טעות איומה