"שנאתי אותה בכל פעם שראיתי אותה – עד שהחלטתי לעשות את המהלך הזה"
"היחס הקר שלה הפך את המפגשים בינינו לסיוט, עד שהחלטתי לשנות את הגישה ולגלות את הכוח האמיתי של חמלה ומחווה קטנה"
"היחס הקר שלה הפך את המפגשים בינינו לסיוט, עד שהחלטתי לשנות את הגישה ולגלות את הכוח האמיתי של חמלה ומחווה קטנה"
היא פגשה בחורה עם מבט עצוב בעיניים. כשנודע לה על מעשה קיצוני שניסתה לעשות – שאין ממנו דרך חזרה, החליטה לבקר אותה בבית החולים, להיות לצידה ולהעניק לה תקווה. היום, הבחורה חיה חיים מלאים ושמחים, ומעבירה מסר לכל מי שנמצא בתקופה קשה: "אל תוותרו, החיים עוד לפניכם"
היא חוותה מקרוב את הלעג שספג שמעון, ילד על הרצף בכיתתה. המפגש המרגש ביניהם הוביל אותה לעבוד כסייעת צמודה במסירות נפש יום-יום. אך דווקא אז, נחשפה לסיפור חייו המפתיע של שמעון, סיפור ששינה את חייה לנצח...
"כל יום הוא שואה לנפש, בחדרים אימה, בסדקים רפש": קראו את השיר הכואב הבא, ושאו תפילה מעומק הלב למען אחינו החטופים
סיפור הישועה של עמית וסיון בדרכם להקים את משפחתם מוכיח מעל הכל את כוחה של התפילה ושל אמונת חכמים
מעכל את כל המסע המטורף שעברתי מחילוני לתלמיד ישיבה. איך שהשם לא ויתר עלי והוליך אותי לאן שאני היום
"מידה כנגד מידה. לחם תחת לחם. נפש תחת נפש. מעשה החסד שלי בירושלים הרחוקה, הציל את בני ביתי בבני ברק, באותן דקות ממש. הלחם שנתתי לאיש המסכן, הציל את בני מהלחם שהכין לעצמו". סיפור מרגש מכלי ראשון
קיוויתי שאראה אותך פעם נוספת באוטובוס ואוכל להתנצל בפניך, אך זה לא קרה. המכתב שלעולם לא יישלח
כמה צריך להודות על הזכות. להבין שכלום לא מובן מאליו. לשמוח באפשרות להוביל את הבית יחדיו לחיי עולם, לסלול דרך אמיתית, לחיי נצח
רק מי שנתן, הוא שהכתיר אותך להיות אמא, רואה את הדמעות, הניסיונות, וגם את התסכולים והטעויות. המכתב שלעולם לא יישלח
כיום, כגמולה למהדרין, אני מבינה שהכל היה אחיזת עיניים, שלי - שלהן – של כולנו. כדי להשיג עוד עוקב, עוד צפייה, עוד הרגשה של עניין. מכרתי את חיי הפרטיים והגעתי למצב שאני בוכה על רמת החיים שה' חנן אותי בה
וגם אם לא שיתפתי בעוד אלפי רגעים של חיים מאחורי הקלעים, זה כי אני יודעת שקשה לנו להכיל כאב, בטח של ילדים. המכתב שלעולם לא יישלח
אנחנו בסופה. אנחנו נמצאים בבלבול ובחוסר וודאות גדולים. רוחות מנשבות, קורונה משתוללת וכולנו מחפשים מזור ומשענת. איפה אפשר למצוא את המשענת והכוחות למרות הסער הגדול?
הייתי רוצה כל כך שתתייחס אלי כמו שאתה מתייחס אליו. המכתב שלעולם לא יישלח
סליחה שאני לא תמיד קרובה, זה שורף לי מבפנים. סליחה על תפילות של חצאי מילים וחוסר כוונה, סליחה שלא ראיתי את הטוב, ופעמים רבות התמקדתי ברע. המכתב שלעולם לא יישלח
סיפור אישי מעורר השראה: ירידת מים בשבוע 18, אשפוז במשך 3 חודשים, קבלות רוחניות – וילדה בריאה ושלמה
גולשת הידברות מספרת בעילום שם על 2 ילדים שנולדו בשבועות מוקדמים ולא שרדו, ולאחר 11 שנה התהליך הסתיים בידיים מלאות באושר צרוף
הרופא אומר שיש חשד לחיך שסוע ולשפה שסועה. הרגשתי שחרב עליי עולמי. סקירות נוספות הראו שמבנה הפנים חריג מאוד, ויש חשד גבוה לתסמונת קשה, שכוללת בעיה קוגניטיבית
"זכינו להיכנס אל הקודש ולקבל ברכה מגדול בדורנו, והוא ברך אותנו שנזכה ללדת תאומים בנים ו... כעבור שנה אכן זכינו לחבוק תאומים!!! בנים!!! צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". נס אישי מרגש במיוחד
מה יעשה הנער ומשפחתו כזאת? איפה אנחנו בסיפורינו המר? יש לנו בכלל זכות להטיף לו מוסר? המכתב שלעולם לא יישלח
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה