התובנה שהכתה בי באמצע ויכוח זוגי
ואז קרה משהו מדהים. לפתע הפסקתי לשמוע את ההאשמות הקשות שנורו לעברי, ואט אט, התחלתי להרגיש את הזעקה הכואבת, את הבדידות ואת הייאוש שעלו מגרונו
ואז קרה משהו מדהים. לפתע הפסקתי לשמוע את ההאשמות הקשות שנורו לעברי, ואט אט, התחלתי להרגיש את הזעקה הכואבת, את הבדידות ואת הייאוש שעלו מגרונו
"באותו הרגע, לא כאבה לי הגלות הארוכה שלי, גם לא אינספור הבחורים שכבר פגשתי, הימים האבודים בלוח השנה שלי או הייאוש שכבר החל מכרסם בי. כאב לי רק דבר אחד: שאני מקנאה בך שאת מתחתנת, ולא מצליחה לשמוח איתך כמו שהייתי רוצה". דפנה .מ., גולשת באתר, במכתב מרגש שישאיר אתכם עם נקודה חשובה למחשבה
ירידה במעלית עד לקומת הייאוש, החזירה אותי למעלה עם תובנה אחת: החיים שלנו לא נמדדים בשאלה אם התחתנו או לא. רווקים, אלמנים, גרושים, אוכלים, יושבים, או בוהים – הדבר היחיד שנצטרך לתת עליו דיווח בסוף היום, בסוף החיים, זה מה עשינו עם החיים – ולא מה הוצאנו מהם
ישנם מצבים שבהם אדם מגיע לידי יאוש חס וחלילה וכבר אין לו חשק להתפלל ולבקש רחמים, הרב ראובן זכאים מבהיר לנו שבכל מצב תמיד יש תקווה וצריך להמשיך להתפלל...
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה