ללמוד על מנת לקבל פרס
ראוי לכתחילה להעניק לילד פרס כדי לתת לו חשק ללמוד תורה. ואין להקשות ממשנת אנטיגנוס איש סוכו (אבות א ג) שאמר: "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על-מנת לקבל פרס"
ראוי לכתחילה להעניק לילד פרס כדי לתת לו חשק ללמוד תורה. ואין להקשות ממשנת אנטיגנוס איש סוכו (אבות א ג) שאמר: "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על-מנת לקבל פרס"
מה המשותף לסוכר לבן, קמח לבן, מלח, אבקת מרק, שוקולד, גלידה, מרגרינה, חמוצים, וקולה? לא קשה לנחש – כולם מזון תעשייתי, נטול כל ערך תזונתי, המהווה רעל לגוף. עד כדי כך רעל?... לא, לא הגזמנו
אנחנו מתפתים לאכול דברים רבים ומגוונים, ואז נוצרים כאבי בטן וגזים, מאחר שריבוי המזון בבטן גורם לו להירקב ולתסוס. אז מה הפתרון?
שום אדם לא מקבל מסר גלוי ישירות מהבורא, אבל הבורא שולח רמזים ואנו צריכים להיות ערים וקשובים אליהם | תובנות לפרשת וילך ויום הכפורים
כשמקיימים את מצוות התורה כיאות, ההנאה משולבת בחיי היום-יום ולא פוגמת חלילה את הנאות האדם, אלא רק משביחה אותן. אבל מי שישתה רק פטל - סופו שיגיע לצימאון עז וגם בתורה כבר לא יחוש טעם
לאחר 25 שנים של ניסיונות כושלים, עדה וגבי מוטי הביאו לעולם את בתם רחל. לפני כן הרבתה עדה לפקוד את קברה של רחל אמנו, הרימה ראשה לשמיים ואמרה זהו אבא, איני יכולה יותר. תן לנו ילד. סיפור אנושי עם סוף מחזק
"בן, אמרתי שתפסיק עם זה מיד!", האב הרים את קולו. "אבל למה? זה שיר יפה, לא? אתה מכיר את המילים שלו? באיזו שפה זה? אה, בשפה של ג'ואיש? איך אתה מכיר אותו?", התקיף בן את אביו בשאלות, כרגיל. רוחו של ג'ק היתה סוערת
ההורים בדורנו אבדו מעט את הסמכות ההורית שצריכה להיות נחלתם הטבעית. איך נסגל לעצמנו סמכות, ומה תהיה ההשפעה שלה על ילדינו?
הבורא יצר אותנו בדומה לאבא שיש לו הכל, ומביא לעולם ילדים כדי לחלוק איתם את הטוב שיש לו
חז"ל גילו לנו כי הלוחות עשויות מאבן ספיר. לפי דברים אלו, משקל הלוחות היה כחצי טון. אך כיוון שהאותיות שנחקקו בהם היו רוחניות, היה קל לשאת אותם
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה