תוצאות החיפוש למילה "יום כיפור"

שלום רציתי לדעת אם לעשות סינאס זה עברה ממש גדולה ואם אני יצליח אז זה יכול להתכפר לי ביום כיפור ?

שלום הרב, בחול היהודים חוגגים כל חג כפול ( לילי הסדר, פורים וכ..) מדוע יום כיפור רק יום אחד? לתשובתך אודה, דקלה.

לכבוד הרב! שלום רב! שמענו בהרצאה של כבוד הרב שליט"א בשם הזוהר כי בימות המשיח צום כיפור יתבטל ויאכלו בו. שאלתנו היא הלא זו מצות עינוי מהתורה ואיך יתכן שתתבטל?נודה לכבוד הרב על ההסבר.

שלום לרב, ברצוני לעשות קצת סדר בנוגע להלכות ברית מילה ופדיון הבן. ובזה אני אעשה הפרדה בין 2 מצבים: 1.אשה שמעולם לא הפילה ולד. אם נולד לה ילד ראשון (פטר רחם) בלידה רגילה, אם היום השמיני ללידה נופל על שבת ו/או יום טוב, עושים לו ברית מילה אחרי 8 ימים בדיוק בשבת ו/או ביום טוב ולא דוחים (למרות שהברית יוצאת בשבת ו/או ביום טוב, אם מוצאים מוהל שמוכן לבוא ולעשות). חוץ מיום כיפור שבזה אני מסופק. אלא אם כן יש בעיה רפואית כגון צהבת שאז אם צריך לדחות את הברית מילה, אסור לעשות אותה בשבת ו/או ביום טוב. וכמובן שעושים פדיון הבן. פדיון הבן לעולם לא יעשה בשבת ו/או ביום טוב. 2.אשה שמעולם לא הפילה ולד. אם נולד לה ילד ראשון (פטר רחם) בלידה לא רגילה (ניתוח קיסרי). לא עורכים את הברית מילה בשבת ו/או ביום טוב גם אם היום השמיני ללידה נופל על שבת ו/או יום טוב, אלא דוחים ביום. המקור: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר--וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא. וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ." (ויקרא יב). דהיינו בשביל שזה יהיה ודאי ביום השמיני האשה צריכה ללדת מהמקום שבו היא קיבלה את הזרע. ובמצב הזה לא עושים פדיון הבן. נכון?

בתשובה לשאלה במדור זה, נכתב כי הכהן הגדול היה קשור בשלשלאות זהב בגישתו לקודש הקודשים. האם הדבר לא נשמע הזוי? לשם מה היה צורך לקשור את רגלי הכהן? כיצד ענין זה מתקבל בציבור הרחב?

האם בזמן בית המקדש כהן גדול היה נכנס לקודש הקודשים ביום כיפור והיו קושרים את הרגל שלו עם שרשראות של זהב? אשמח למקורות אם יש

שלום כבוד הרב. אני סטודנט באוניברסיטה ובין היתר אני לומד קורס העוסק בהיסטוריה של ממלכת יהודה ובשיעור האחרון המרצה (שהוא ארכיאולוג וחוקר היסטוריה בכיר למיטב ידיעתי, כלומר לא מישהו שהייתי ממהר להתעלם ממנו) סיפר שלפי הממצאים- לפני גלות בבל, מנהג השבת לא היה נהוג בקרב היהודים והתחיל להתהוות רק בתקופת השהות בבבל ובתקופת שיבת ציון וכן הוא אמר שגם יום כיפור לא היה נהוג באופן שבו מתייחסים אליו כיום עד לגלות בבל ובעצם רק בבבל היהודים למדו מנהגים בבליים ובעצם הוסיפו ליום כיפור את עקרון הכפרה ושלפני כן יום כיפור היה בעיקר ציון זמן של חמישה ימים לפני הציון החשוב של חג הסוכות. האם זה ייתכן? האם הגיוני שלא היה נהוג לשמור שבת לפני גלות בבל? האם שמירת השבת איננה מנהג שהגיוני שהיה נהוג מאז מתן תורה פשוט משום שהשבת היא מהתורה? והאם הגיוני הדבר שכתבתי לגבי יום כיפור? כמו כן, המרצה אמר (אך בצורה פחות מעמיקה) שבעצם גם העקרון שהארץ הייתה ריקה בגלות הוא מיתוס כי נמצא שהיו אזורים שהמשיכו להתקיים כפי שהתקיימו קודם לכן גם לאחר הגלות לבבל. האם דברים אלה הגיוניים ונכונים? שוב, אני רוצה שלא תתייחס לדברים אלה בזלזול כי המרצה הוא איש בכיר בתחומו ונראה שהוא חוקר את הדברים לעומקם. אשמח כמובן לתשובה שתניח את דעתי בעניין זה. תודה רבה.

שלום רב, אני יודע שזה לא התאריך, אבל רק עכשיו זה עלה לי בראש... למה יום כיפור נמצא אחרי ראש השנה ולא לפניה? הרי אם אני רוצה לכפר על העוונות ולבקש סליחה, לא עדיף שאעשה זאת לפני יום הדין?

שלום רב, אני מדליקה נרות לעילוי נשמת סבתי ע"ה. באופן אקראי ולא בזמנים מסויימים. רציתי לשאול אם זה בסדר (שמעתי שאולי זה יכל להיות רק ביום הפטירה, ערב יום כיפור וכו...) והשאלה השניה, האם הדלקת הנר מועילה לנפטר ואם כן מה התועלת. תודה רבה!

שלום וברכה רציתי לשאול אם הק"בה מוחל לאדם לכל עונותו ביום כיפור האדם נהיה חדש(אם האדם מאמין באמונה שלמה שנימחלו לו העונות) כי זה יום סליחה וכפרה (חוץ מבין אדם לחברו) אם כך איך יכול ליהיות שאחרי מאה ועשרים מראים לאדם את כל מה שעשה בחיו