זוג מן הפתקים
בעולם החופשי-מודרני אוהבים חידושים והמצאות. לא נחים לרגע. העתיק הישן והטוב, מפנה את מקומו לעדכני, לחדשני, למפתיע. הבורות ריקים, ואין בהם מים, אז צריך להמציא ריגושים, יוזמות מפתיעות
בעולם החופשי-מודרני אוהבים חידושים והמצאות. לא נחים לרגע. העתיק הישן והטוב, מפנה את מקומו לעדכני, לחדשני, למפתיע. הבורות ריקים, ואין בהם מים, אז צריך להמציא ריגושים, יוזמות מפתיעות
רבים הם הבתים שאינם מודעים לקיום המצוות הקשורות לתרומות ומעשרות. לפני שמתחילים, בואו לערוך היכרות עם שני מושגי יסוד בנושא: טבל ודמאי
אומרת הגמרא "אוי לו לאותו אדם שהרג את עצמו" כי הרגיל את עצמו למאכלים משובחים ומעולים שלא נמצאים בכל מקום, ממילא לא היה מסוגל להכניס לבטנו מאכל כה פשוט כמו עדשים
אדם עובר פעמים רבות בחייו ניסיונות. פעמים והם קשים מאוד, פעמים פחות. פעמים, בואו נודה על העובדה שאנו סתם עושים מזבוב פיל...
אני מסתובב ליד הר האפר, ליד הררי הנעליים והשערות, ואיני מסוגל לקלוט במוחי את גודל הזוועות... מילה אחת ניצבת מול עיניי הדומעות: איך? איך ילודי אישה, שהצטיירו בעולם כ"נאורים", התנהגו יותר גרוע מחיות טרף?
כל אחד מכיר את אפקט האבן והשלולית. אתה מיידה אבן למים, לכאורה פעולה רזה וחסרת משמעות. בפועל, מייד עם העלמותה של האבן במצולות השלולית, הולך ונוצר מעגל קטן על פני המים, שהולך ויוצר עוד מעגל אחד ועוד אחד, כך שלאחר שנעלמה האבן לחלוטין, עדיין האפקט שלה יוצר ריגושים הרחק מעבר למקום צניחתה ועד לגדות השלולית
במסגרת שליחות לאקוודור זכתה רינה שטרן לחיי פאר, אבל בכל אותה עת המשיך לנקר בה החשש שמא בנה יתחבר לבנות הקהילה היהודית שהיתה מתבוללת ברובה. אחרי שגילתה שהמקווה המקומי אינו כשר, הזהות היהודית שבה התחדדה עוד יותר. סיפור מסע
השאיפה האנושית "להיות אדם טוב" מניעה אותנו כמעט בכל דבר שאנו עושים. כדי להגביר את ההנאה האמיתית מהחיים, עלינו להבחין בין "טוב חומרי" לבין "טוב רוחני"
העיניים הן ארובות הנפש, אומר הפתגם. למה ארובות? רוצה לומר אולי שמה שמתבשל פנימה, בתוך האישיות, בוקע מתוך העיניים
"כבוד הרב, מדי שבת אני שומע אותך מברך את העולים לתורה ובסיום הברכה אתה מאחל להם שיזכו לנחת-כשר מכל יוצאי חלציהם. אני לא מבין, נחת זה נחת, מדוע להצמיד לו תעודת כשרות?"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה