היא בת 12 והם בני טובים
לא מכבר ראינו שחיי הפקרות נוסח "לא ידעתי שהיא קטינה" הם נחלת "גיבורי התרבות" ו"זמרים לאומיים". אז במה אשמים ילדים בני 12 שבסך הכל רצו לדבוק בדרכי רבותיהם?
לא מכבר ראינו שחיי הפקרות נוסח "לא ידעתי שהיא קטינה" הם נחלת "גיבורי התרבות" ו"זמרים לאומיים". אז במה אשמים ילדים בני 12 שבסך הכל רצו לדבוק בדרכי רבותיהם?
מה השינוי שחל בעמדת האחים במכירת יוסף, ומדוע באמת היתה קפידה עליהם בשמים אם עשו הכל על פי דין תורה? כדי להבין, יש להקדים יסוד חשוב
שום זמר לא המציא את התרבות החומרנית והמופקרת הזאת, אלא גדל לתוכה. כשהשאיפות הן חומריות, כשדמויות החיקוי הם אלו המגשימים את השאיפות החומריות, וכשהאווירה הכללית היא הפקרות - בל נלין על זמר פלוני או אלמוני
לעיתונאי אור רווח לא היו קווים אדומים. הרייטינג קידש את האמצעים, וסיפורים עם דם היו, לצערו, דבר שבשגרה. אלא שהריקנות אכלה אותו מבפנים וגרמה לו לשנות כיוון. היום, בעבודתו בערוץ 1, הכל כבר נראה אחרת
לצפות לילד 25 שנה, לעבור טיפולים ולראות חברים מחתנים ילדים, זה לא הכי סימפטי. גבי ועדה ניסו הכל, אך כלום לא עזר. עד שהחליטה עדה לפקוד בדבקות את קברה של רחל אמנו. כוחה של תפילה
אין צורך לערוך סקר מקצועי כדי לדעת שהציבור אינו רווה נחת ממערכת החינוך הכללית
המגמה לומר לזולת דברים שאינם תואמים למציאות, אך עשויים לסייע לו, מוזכרת במפורש במסכת כתובות דף ט"ז: תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה? . בית שמאי אומרים: 'כלה כמות שהיא'. בית הלל אומרים: 'כלה נאה וחסודה'
אחד הפרדוקסים הקיימים בנושא זה, הוא שהכל מודים שאילו היו נאמרות מחמאות במשפחה, היתה מערכת היחסים תקינה
אם בכל הדורות היה נושא החינוך מחייב התייחסות רצינית ומעמיקה, הרי שבדורנו - דור תהפוכות, חינוך הבנים הוא ענף חשוב בעץ החינוך הכללי
לי הייתה חסרה נקודת מרכז כזאת, והנה מצאתי אותה. ליסוד המוצק הזה באתי עם הכלים שלי, עם התרבות שלי, עם המוסיקה והרעיונות שלי. הלימוד אכן הביא אותי לשמירת מצוות
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה