חילול השם בקוברניצה?!
בהחלט לא נעים, שעיירה קדושה ורבת חן זו, הדביקה לעצמה כתם בוץ כמעט בל יימחה, של זלזול בכבודם של נפטרים... כן, כן, תכף נעסוק בתוכן השמועה המזוויעה, אך טרם זאת בואו ונכנס עם מצלמת ההסטוריה לאותה קוברניצה החיננית
בהחלט לא נעים, שעיירה קדושה ורבת חן זו, הדביקה לעצמה כתם בוץ כמעט בל יימחה, של זלזול בכבודם של נפטרים... כן, כן, תכף נעסוק בתוכן השמועה המזוויעה, אך טרם זאת בואו ונכנס עם מצלמת ההסטוריה לאותה קוברניצה החיננית
כשאתה חי בקדושה על פי תורה ומצוות, ההסתכלות שלך על הדברים עולה דרגה למקומות מאוד רוחניים. ברגע שאני מתבונן במשהו אני מצליח לראות את הרוחנית שבו, והשם זיכה אותי להביא זאת לידי ביטוי בציור
זה היום השני שאני מחלים כאן בבית ההבראה הקטן הצופה על הדרך. למען האמת אשתי היא המחלימה עתה מניתוח מעקפים שעברה לפני כשבועיים - ואני מארח לה חברה. בינתיים אני מחלים בדרכי שלי מן המתחים הרבים שליוו אותי מאז התקף הלב האחרון שלה
כאשר קוראים בשבת בפרשה שמאזכרים בהם בעלי מומים, כמו עוור, פיסח, חיגר וכו מקפידים הגבאים שלא להעלות בעלי מומים אלה לתורה באותה עליה. למנוע מבוכות. למנוע את הצביטה בלב, כדי שחלילה תחושה של עצב לא תזרום באוצרות הווייתם, וטענה או טרוניה לא יתעוררו כלפי מעלה. ופעמים זה ניסיון שקשה לעמוד בו
בריינדל תלתה את הכבסים ורחצה את ידיה הסדוקות והכואבות במים קרים. גבה דאב עליה אך מה בכך, פרנסה יש לה - ברוך ה´, ומה לה כי תתאונן
אחרי 28 שנים רצופות של חיים קשים בטול כרם, לאחר שנישאה לגבר מוסלמי, החליטה דינה ליצור קשר עם קרובת משפחתה. בסיוע ארגון יד לאחים חולצה מהכפר ועברה לישראל ביחד עם שניים מתוך ששת ילדיה. סיפור לא יאומן שאירע בשבוע האחרון
הטור הזה נכתב בהשראתה של אליה. אליה, בחורה מקסימה שאני מכירה מקרוב מאז היותה כבת 12, מאורסת טרייה ו... מבולבלת. אליה יקרה שלי, שיחת הטלפון שקיבלתי ממך אתמול גרמה לי להבין שמאורסים רבים שרויים בבלבול רב, השיחה הזו גרמה לי להבין שעלי לנצל את הבמה הזו על מנת לנסות ולתת לך ולכל המאורסים הטריים מעט כלים בסיסיים אך חיוניים לעשות סדר בכל הבלגן ואפילו (אני יודעת שאת מתפלאת...) ליהנות מכל ההכנות לאירוע
אני קשור למקום הזה בנימים כה עזים,אך באותה מידה – שונא אותו. שונא אותו כשם שכל אדם שונא את המוות ואת ריחו. וקשור אליו –כשם שבן קשור לאביו אני שב לפקוד את קברך אבא יקר, ביום היארצייט, שנה אחר שנה. עוקב בהלם אחר ההר שניכש וננגס ונפרס לפרוסות מלבניות זעירות ממוסגרות במגרת בטון צרה ומחוספסת . ובתווך במקום תמונה אדמה אדמדמה
"מרים", אמרתי לה בלחש, "איני חושבת שמן הראוי עתה שמביתנו ייבקעו צלילים של נגינה. אין זה נאה שכשהאחד זועק - השני מנגן". היא נטלה את העיתון היומי ופנתה לשבת לצדי בלא אומר ודברים
מלקחי הפרשה: גם כאשר אתה כועס ובצדק כיעקב, עדיין עליך לשמור על לשונך לבל תתבטא בצורה שאינה הולמת
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה