איה קרמרמן חושפת מה היתה ההחלטה ששינתה את חייה
"ישבתי ותהיתי אם הייתי מוותרת על משהו מחיי כדי להיכנס לאותה רשימה מכובדת. בכל זאת, כדי להיכנס אליה צריך לצאת מהבית... והתשובה היא שלא"
"ישבתי ותהיתי אם הייתי מוותרת על משהו מחיי כדי להיכנס לאותה רשימה מכובדת. בכל זאת, כדי להיכנס אליה צריך לצאת מהבית... והתשובה היא שלא"
"הרגשתי איך השם יתברך חובש על ראשו את כובע הקבלן, ובמאמר של בריאה בונה לי חדר מיוחד בלב, רק לדניאל שלי"
מה יש בה, במצווה הקדושה הזו, שגורמת לאורך דורות ושנים ליהודים למסור את נפשם עליה?
"העם מבקש ממשרד הבריאות לקחת תחת אחריותו את בריאותנו, ולהתערב לטובתנו כנגד הענקים שפוזלים לכיס שלנו ולחיך המכור של ילדינו"
"השבוע ציינתי 35 שנות געגוע. געגוע אליך, לחוסר שלך, למשמעות של מה שאתה בשבילי, ומה שהיית אמור להיות"
"בעיניי, אין זה כלל משנה אם טראמפ יהיה נשיא מוצלח. עצם בחירתו היא אמירת קדיש יתום לכל מי שעוסק בחינוך"
"אמנם, עוד לא כתבתי טור שלם על תבשיל אחד, אבל לדעתי מרק המיסו היפני ראוי לכך בהחלט בזכות מרכיביו הבריאותיים הרבים"
איה קרמרמן בטור על הגעגועים לפעם, לימים שלפני התשובה – שנגמרים תמיד בהארה גדולה: "דמעות געגוע, הס לכן. כי הגיע תורן של דמעות הודיה ותפילה"
איה קרמרמן מספרת איך פגשה את בעלה לראשונה לפני 23 שנים, ומסבירה איך החיים בזכות היהדות מאפשרים להם לתחזק את הזוגיות הזו ממש כאילו התחילה אתמול
משום מה אנחנו מרשים לעצמנו לתת לילדים את האוכל הכי ירוד: הכי מתוק, כי מלוח, הכי צבעוני, הכי מזיק
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה